|
|
 |
החייל האמיץ שליין |
|
|
|
|
קשים חייו של לוחם נועז בבטאון חיל האוויר. ליאור שליין, אז כתבנו לענייני ברגים של אף-16, משחזר את אחת המשימות היותר מורכבות בשירותו הצבאי |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
ליאור שליין
22/9/2004 21:24
|
|
|
|
|
|
|
|
מצבו של דדו במלחמת יום כיפור מזכיר, במידה רבה, את השירות הצבאי שלי כולו: התעוררתי רק בשתיים בצהרים, הייתי מוקף באנשים עם פרופיל בעייתי ובסופו של יום מצאו אותי עושה בטן-גב בבריכה.
הכל התחיל כשנשלחתי לטירונות במחנה 80, אותה סיימתי כמצטיין פלוגתי. לא כיתתי, לא מחלקתי. פלוגתי. קציני המיון קלטו תכף ומיד כי כל הסימנים מעידים על תחילתה של קריירה צבאית מפוארת, והציבו אותי לשרת ככתב צבאי בבטאון חיל האוויר. ככל הידוע, המקום היחיד בצה"ל בו הוראות הבטיחות נפתחות בפקודה "אצבע לעולם לא על ה-Enter".
מובן מאליו כי על מרבית המבצעים בהם נטלתי חלק במסגרת היחידה חל עדיין איסור פרסום. אך לבקשת העורך, ולאחר שהעניין הוסדר עם הגורמים המתאימים במשרד הביטחון, מובא כאן - בקצרה - אחד מהם.
היה זה אחד הימים הגשומים של חורף99', סמוך לשעה עשר לפנות בוקר. בחוץ גשם זלעפות, ברקים ורעמים, הרוח משתוללת. הולך וגובר החשש כי תנאי מזג האוויר לא יאפשרו ללכת לאכול צהריים ב"ארקפה", ולא תהיה ברירה אלא להזמין מקדונלד' ס.
לפתע פורץ למשרדי היחידה אחד מכתבי "במחנה", הלום שינה, ומזכיר כי היום חל יום הולדתו, ובערב כולנו מוזמנים למסיבה. גם אנשי גלי צה"ל יהיו, כמה חברים מהלהקות הצבאיות של חיל חינוך, ושניים-שלושה נהגים, כי צריך מישהו קרבי שיידע להתמודד עם המנגל. ולא לשכוח שהתוכנית האמנותית היא תחרות כשרונות בין היחידות השונות, אז בבקשה לנצל את השעות שנותרו לחזרות על השיר.
מיותר לציין כי צה"ל לא נתפס כך, עם המכנסיים למטה, מאז המחדל המודיעיני ב-73'. מסתבר שחודש קודם דווקא התקבלה הודעה טלפונית המתריעה על האירוע, אבל המפיק שכח לרשום, כי היה עסוק בלזייף פטור מעבודה מול מחשב, בשל קשיי הסתגלות ועיוורון צבעים חלקי.
הידיעה הפתיעה את כולנו, אבל התגובה היתה מרשימה. תוך דקות נערכה היחידה כולה להתמודדות עם המשימה: הבנות החליטו שצריך לכתוב גרסת כיסוי ל"חורף73'", כי זה שיר מרגש, שמבליט את הייחוד של צה"ל כצבא רודף שלום, וגם יאפשר להן ללבוש שמלות שחורות. הכתב לענייני בסיס חצרים ברח מיד לחדר הסמוך, וטלפן למרכז ההזמנות של מקדונלד'ס. והמפיק, שחרף תנאי מזג האוויר סירב להחמיץ את התור בחר"פ, הזמין לעצמו פינוי מוסק עם הלוחמים של 669.
וכך מצאתי את עצמי מחבר, בתנאים לא תנאים ובלחץ זמן בלתי אנושי כמעט, את הטקסט הבא:
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
המנון לבטאון
|
|
|
|
|
(לחן: "חורף73'")
אנחנו חיילים בקושי, פרופיל 31
חויילנו, התלוננו, נבדקנו, כמעט ושוחררנו
סעיף מיוחד
אמרו זה צבא, אין ברירה, וכולם מוכרחים לשרת
אמרו לא נורא, כפרה, אבל שלוש שנים צריך לתת
נו באמת
ולכן אז נברא עוד עיתון לצבא
מצבה מלאת אמיצים
כתב וצלם ומפיק וכולם
עם מדי ייצוג מגוהצים
ופניהם של גדולים מול עינינו עומדים
כי אנחנו, עם כל הכבוד
עוד עובדים עם מדים, בניגוד לבוגדים
שהשיגו פרופיל אחד פחות
הבטחתם לי פטור ממדי זית
הבטחתם קרוב לבית
הבטחתם תנאים של מלון
הבטחתם ושלחתם לבטאון
הבטחתם לי פטור
אנחנו חיילים בקושי, פרופיל 31
נהגים, טבחים ועורכים בגל"צ תזכרו ש
אתם לא לבד
גם אנחנו יודעים לעשות בעיות, לקטר ויודעים לבכות
גם אנחנו קמים כשרוצים, לא רצים, גם אנחנו בורחים משמירות
אם תפרוץ מלחמה
נתייצב לבלימה
עם עט ועם טייפ ומשאף
אם צריך לבלבל את הסורים
אז בכיף, נשמח לבלף
כי אנחנו איתך הטייס, אבל רק אחרי שתנחת
אנחנו כתבי בטאון חיל האוויר, פרופיל 31.
|
|
|
|
|
|
|  | | ליאור שליין, צילום: רובי קסטרו | |
|
