שליטי הזהב של פנמה

הארכיאולוגית ג'וליה מאיו צפתה זה שנים את הרגע הזה, אבל כאשר הוא הגיע אפילו היא נדהמה מהעושר שנמצא באתר אל קניו (El Caño) שבפנמה. ב-2010 נמצאו באתר שרידים של ראש שבט לוחם, המקושטים בשפע של פריטי זהב. ממצאים כאלה לבדם יכולים להיות פסגת חייו המקצועיים של ארכיאולוג, אבל זו הייתה רק ההתחלה.

בשנה שעברה שבה מאיו עם צוותה, והם חשפו אתר קבורה שני, עשיר לא פחות. האדם שנקבר בו נשא שני לוחות חזה מזהב, שניים נוספים על גבו, ארבעה חבקי זרוע ואבן ברקת זוהרת, והיה גם הוא ללא ספק ראש שבט רם מעלה. לידו נחו שרידי תינוק, ככל הנראה בנו, המקושטים כמוהו בזהב. מתחת לשניהם הייתה שכבה של שלדי אדם מעורבבים. אפשר שהיו אלה עבדים או שבויי מלחמה שהועלו קורבן. תיארוך בפחמן 14 שייך את הקברים לשנת 900 לספירה בקירוב - התקופה שבה החלה תרבות המאיה (Maya) להתפורר באזור הנמצא כ-1,290 קילומטרים מצפון-מערב לאתר.

אין זו הפעם הראשונה שבה נמצא מכרה זהב ארכיאולוגי בפנמה. במרחק של פחות משלושה קילומטרים מאל קניו חשפו חפירות באתר סיטיו קונטה (Sitio Conte) אוסף של חפצים מהמרהיבים שהתגלו בחצי הכדור המערבי. העם ששכן בסיטיו קונטה זוהה כאחת הקבוצות הילידיות שבהן נתקלו הספרדים כשפלשו לפנמה בתחילת המאה ה-16. באזור סיטיו קונטה הם מצאו קהילות קטנות ועוינות שנאבקו על השליטה בערבות, יערות, נהרות ומי החופים. הלוחמים שהנהיגו אותן כיסו את גופם בזהב כדי להכריז על מעמדם בעת שנלחמו אלה באלה ובספרדים. הכובשים צברו הון עתק בזהב, שהתווסף לאוצרות המלך הספרדי, בזמן שהביסו את ראשי השבטים בזה אחר זה.

החפצים הנחשפים לאור כעת מאשרים שתיאורי הספרדים את האזור אמינים באופן כללי ושסיטיו קונטה לא היה אתר יוצא דופן בעושרו באזור שנחשב שומם מבחינה ארכיאולוגית.


עבודת המחקר באל קניו מומנה בחלקה בסיוע דמי החבר של המנויים לחברת נשיונל ג'יאוגרפיק. אלא אם כן מצוין אחרת, מקור החפצים המצולמים במכון הלאומי לתרבות של פנמה; הצילומים נעשו במכון המחקר הטרופי של המכון הסמיתסוני בפנמה סיטי


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ינואר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף