כתבות קודמות

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    שני גורים נצמדים זה לזה בבית חולים וטרינרי בטרם יימסרו לידי מטפלים. בשלב מאוחר יותר הם ישוחררו בסביבתם הטבעית

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    על גזע עץ בעיירה מצפון לבריסביין (Brisbane), נקבת קואלה מביטה בעוזרת הצלם המתקרבת אליה עם סל, למקרה שתרד מהעץ לפני הגעת צוות החילוץ

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    בהיעדר מקומות מסתור, הקואלות במדינת קווינסלנד נדחקות אל מחוץ ליישובים, שהיו לפני 20 שנים שטחים חקלאיים ומקומות חיות של חיות בר

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    ריי צ'יימברס, חובב קואלות נלהב, לוכד ברשת נקבה וגור. האם לוקה בדלקת הלחמית, מחלת עיניים נפוצה בקרב קואלות

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    פעילה בצוות חילוץ של קואלות עוטפת בשמיכה זכר שנפגע מרכב. לדבריה, לאור הפיתוח במקומות חיות של הקואלות, תאונות מעין אלה הן בלתי נמנעות

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    הזכר הזה, שנכלא באופן זמני בידי מציליו, יהיה בטוח ומוגן יותר לאחר שיעבור בדיקה רפואית, יצויד בשבב זעיר ויוסע אל פארק או מקום מתאים אחר

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    מזלו של הארלי שפר עליו – אף שנדרס על ידי מכונית, הוא נותר בחיים ומחלים מפצעיו

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    זכר קואלה צעיר מתאושש מניתוח לאחר שהותקף על ידי כלב. הווטרינרים בבית החולים לחיות בר ניסו לשקם את הסינוסים שלו, משום שעצמות פניו רוסקו

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    הווטרינרית אמבר ג'ילט מנחמת את סוזי, נקבת קואלה צעירה המתעוררת מניתוח. סוזי נפגעה מכלי רכב, אחד מגורמי התמותה העיקריים

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    חרף ניתוח שארך ארבע שעות, לא הצליחה רובין סטנר מבית החולים לחיות בר בגן החיות ''אוסטרליה'' להציל נקבת קואלה שבטנה שוסעה בידי כלבים

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    קואלות אלה נהרגו בתוך שבוע אחד מפגיעת מכוניות או כלבים. הן מוטלות במרפאה הווטרינרית שבה ניסו להצילן

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    דידרה דה ויליירז, חוקרת קואלות במדינת קווינסלנד, מטפלת בגורים יתומים כמו ג'ודה, הנצמד אליה. אחותה אוחזת בדייגו

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    טליסה, נקבה שחייה ניצלו, תושב בסופו של דבר לטבע, אומרת המטפלת אניקה ליימן

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    מתנדב מופיע בתחפושת קואלה באירועים כדי להגביר את המודעות הציבורית. לדבריו, רוב האוסטרלים אינם מודעים לסכנה הנשקפת לקיום הקואלות

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    לתפקד כאימא לחבורה של קואלות ''לא משאיר לי הרבה זמן לדברים אחרים,'' אומרת סמנתה לונגמן, המגדלת גורים יתומים זה חמש שנים

  • צילום: ג'ואל סרטורי

    פסל קואלה ענקי מיתמר לגובה במרכז מבקרים במדינת ויקטוריה. מאמצים להשבת הקואלות למקומות חיות מתאימים החלו שם לפני יותר מ-75 שנים

גלרית תמונות

הקואלות

עם התרחבות הערים ובירוא היערות ביבשת הדרומית, אוכלוסיית הקואלות הולכת ונכחדת. האם תצליח אוסטרליה להציל את הסמל הלאומי שלה? המלצות להצלתן טרם יושמו, וכרגע חיות הכיס תלויות במתנדבים הפועלים למענן

מאת: מארק ג'נקינס | צילום: ג'ואל סרטורי
השעה שתיים אחר חצות. על גדר תיל דוקרני, כמו אסיר שמנסה להימלט מכלאו, לכודה קואלה. צלצול טלפון נשמע בביתה של מגין אייטקן המתגוררת בפרוור שמצפון לעיר בריסביין (Brisbane), בחוף המזרחי של אוסטרליה.  אייטקן, בת 42, מנהלת ארגון מתנדבים להצלת קואלות בר, החשופות, כך מתברר, לסכנות רבות. בעוד המוקדן מוסר לה את המיקום, היא לובשת בחופזה בגדים מעל הפיג'מה.

כאשר אייטקן מגיעה לזירה היא פוגשת שם את  ג'יין דיוויס וסנדרה פיצ'י, שתי מתנדבות בארגון שהגיעו גם הן למקום. הקואלה נאחזת בגדר, פרוותה מסובכת בתיל הדוקרני. מעבר לגדר מתנשאים עצי איקליפטוס תמירים. "היא ניסתה להגיע אל העצים בצד השני," אומרת אייטקן. היא מציבה כלוב מתכת על הקרקע בסמוך לבעל החיים ופורשת שמיכה עבה. בשלב הזה שלוש המצילות נכנסות לפעולה. דיוויס משליכה את השמיכה על הקואלה,  כדי להרגיע אותה וגם כדי להגן על שלושתן מפני שיניה וטופריה. פיצ'י פותחת את מכסה הכלוב בעוד אייטקן אוחזת בחוזקה את היצור שחור האף הקטן מבעד לשמיכה, מחלצת אותו מהגדר ושומטת אותו, נוהם ונושך, לתוך הכלוב. "כל הכבוד, בנות!" קוראת אייטקן.

היא מתבוננת בקואלה שזה עתה נלכדה, וחוככת בדעתה מה לעשות בה. אילו הייתה הקואלה הזאת חולה או פצועה הן היו לוקחות אותה לבית החולים לחיות בר, מרחק 40 דקות נסיעה. אבל הפרט הזה בריא, ולפי התקנות עליהן לשחררו בקירבת מקום. הבעיה היא שהן נמצאות באמצע פרוור מאוכלס בצפיפות. "זאת בדיוק הבעיה," אייטקן רוגזת. "נותרו כל כך מעט מקומות לקואלות."

הקואלה, סמלה החביב של אוסטרליה ואחת החיות האהובות בעולם כולו, מצויה בנקודת משבר קריטית. במאות הקודמות ניצודו הקואלות בהמוניהן בשל פרוותן האיכותית. בתקופה המודרנית החל העיור לגבות את מחירו: מקומות חיות אבדו, מחלות נפוצו. העיור הביא עמו גם סכנות כמו כלבים וכבישים מהירים, ומספרי הקואלות צונחים בתלילות.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון מאי 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

להצטרפות למינוי »

תגובות