כתבות קודמות

  • צילום: ארון יואי

    בני נוער בעיירה וונדד ני (Wounded Knee) מתעלמים מסערת הקיץ המתקרבת. ב-29 בדצמבר 1890 הרג צבא ארצות הברית לפחות 146 אינדיאנים בקירבת מקום

  • צילום: ארון יואי

    אנשי רוח הזוכים בחזיונות מקודשים מכונים בפי האוגללה (Oglala)''היוקה''. כזה הוא סטנלי גוד ווייס אלק, המבעיר מרווה לטיהור

  • צילום: ארון יואי

    ילד בן שלוש מתרחץ בכיור המטבח בין הכלים. המונח ''טיוספיי'' - אחדות המשפחה המורחבת - בא לידי ביטוי גם בצפיפות הגדולה בבתים

  • צילום: ארון יואי

    צעירי אוגללה אוחזים בדגל הפוך - סמל בינלאומי למצוקה, ובמקרה זה של התרסה נגד ממשלת ארצות הברית - במצעד לציון אירוע של חילופי ירי שהתרחש ב-1975

  • צילום: ארון יואי

    ב-2006 ישב אוליבר רד קלאוד, כיום בן 94, במשאית שהובילה את התהלוכה השנתית של אומת האוגללה בפיין רידג' (Pine Ridge), דרום דקוטה

  • צילום: ארון יואי

    ב-1998 פרסם שבט אוגללה סו (Oglala Sioux) תקנה המתירה לגדל מריחואנה תעשייתית בשמורת פיין רידג'. אך בהתאם לחוק פדרלי הושמדו היבולים

  • צילום: ארון יואי

    אולאוון תאנדר הוק מרטינז מבשלת בתוך האוהל האינדיאני שבו התגוררה יחד עם בנה, שתי בנותיה וכמה צעירים אחרים מבני שבט אוגללה

  • צילום: ארון יואי

    תלמידים לבושי גלימות לקראת טקס סיום הלימודים בבית הספר האינדיאני רד קלאוד שבשמורת פיין רידג'

  • צילום: ארון יואי

    שני נערים עוצרים לשיחה עם שכנים באוורגרין (Evergreen), קהילה בשמורת פיין רידג'. על פי המסורת, בני אוגללה מוקירים את הסוס, שאותו הם מכנים ''כלב מקודש''

  • צילום: ארון יואי

    מיצ'ל קרו משחק עם כלבו על גבי הר של בגדים משומשים שנתרמו בקירבת לונמן (Loneman), דרום דקוטה. התרומות ספוגות הגשמים לא נאספו והחלו להתכסות בעובש

  • צילום: ארון יואי

    לנוסע כמעט אין מקום במכונית העמוסה לעייפה בבגדים משומשים שנתרמו על ידי ארגון צדקה לאמריקנים ילידים בקולורדו

  • צילום: ארון יואי

    ערב זיכרון לנערה בת 15 שהתאבדה. שיעור ההתאבדויות בקרב בני שבט אוגללה החיים בשמורה הוא יותר מפי שלושה מזה של אוכלוסיית ארצות הברית כולה

  • צילום: ארון יואי

    אחזקה או שתייה של אלכוהול אינן חוקיות בשמורת פיין רידג'. אך חנויות לממכר משקאות אלכוהוליים בגבול השמורה מוכרות כארבעה מיליוני פחיות של משקה אלכוהולי בכל שנה

  • צילום: ארון יואי

    בחור צעיר הסובל ממחלה נוירולוגית ומאלכוהוליזם ישן בסלון ביתו, המרוחק כעשרה קילומטרים מהעיירה הסמוכה. מאז צולמה התמונה הוצא צו הריסה לבית

  • צילום: ארון יואי

    רוכבי סוסים עוצרים להפסקה ביום לציון תבוסתו של הקולונל קסטר בקרב עם האינדיאנים ב-1876

  • צילום: ארון יואי

    בכל שנה עשרות רוכבים עורכים תחרויות לזכר מנהיגים, אדמות קדושות ואירועים היסטוריים, כמו החגיגות לציון התבוסה שנחל הקולונל קסטר

  • צילום: ארון יואי

    משתתפים ברכיבה השנתית על שם קרייזי הורס מתאספים בפורט רובינסון (Fort Robinson), נברסקה. המסע נמשך ארבעה ימים ומסתיים בשמורת פיין רידג'

  • צילום: ארון יואי

    לאחר שתקשרו עם רוחות מהעולם הבא, משתתפי הטקס יוצאים מאוהל אינדיאני מעלה אדים המשמש ביתן טיהור (הזעה). הטקס נערך על ידי מרפא שמאני

  • צילום: ארון יואי

    צלקות שנותרו מדקירות טקסיות מעטרות את חזהו של בן קהילת תאנדר ואלי (Thunder Valley), קבוצה של אנשי אוגללה לקוטה שמרנים, החיים בשמורת פיין רידג'

  • צילום: ארון יואי

    בהוקרה המוענקת לישות מקודשת כרתו גברי אוגללה עץ צפצפה שנבחר במיוחד, ונשאו אותו למרכז של מעגל ריקוד שמש. העץ, שהוצב באדמה, יעמוד במוקד טקס רוחני

  • צילום: ארון יואי

    עץ מקודש, המקושט בדגלי תפילה, מורם בהכנות לטקס ריקוד השמש. אחד מבני השבט אומר כי דרך הריקוד הם מודים "לבורא ולאבותינו"

  • צילום: ארון יואי

    אישה מתפללת לצד עץ ריקוד השמש בתום הטקס הרוחני. הבדים הצבעוניים הקשורים לעץ מכילים טבק ומנחות ומייצגים תפילות למען האנשים והבריאה כולה

  • צילום: ארון יואי

    ילד תולה דגלי תפילה על עץ ליד דווילס טאואר שבמדינת וואיומינג, הקרוי בפי האוגללה "מאטו טיפילה" (מאורת הדוב). בני אוגללה נאבקים לתיקון עוולות ישנות שנגרמו לשבטם

גלרית תמונות

השבט שלא נכנע

120 שנים לאחר הטבח שעשו חיילי צבא ארצות הברית באמריקנים הילידים משמורת פיין רידג' שבמדינת דרום דקוטה, הפצעים טרם הגלידו. דיוקן של שבט הדבק במנהגיו ובאמונותיו, ונלחם על זהותו

מאת: אלכסנדרה פולר | צילום: ארון יואי
כמעט לכל אכזריות היסטורית יש נקודת ציון גיאוגרפית, מקום שהוא סמל ואשר שמו מעלה בזיכרון את הטראומה של אומה שלמה. לאמריקנים הילידים בני אוגללה לקוטה (Oglala Lakota) משמורת האינדיאנים פיין רידג' (Pine Ridge), המקום הזה נמצא בסמוך לנחל וונדד ני
(Wounded Knee, ברך פצועה), מרחק של 25 קילומטרים מצפון-מזרח לעיר פיין רידג' שבמדינת דרום דקוטה. כאן, בקבר ההמוני של בני אוגללה שנהרגו בבוקר חורפי לפני יותר ממאה שנים, קל להאמין שאנרגיות מסוימות - תוצר של אלימות קיצונית ואהבה נצחית - מרחפות באוויר כמו רוחות מהעולם שמעבר.
 

אם הן היו מגוללות את סיפור המקום, הוא היה מתחיל בבצורת הקשה של שנת 1890 שפגעה אנושות באינדיאנים המרוששים ממילא בשמורות של המישורים הגדולים (The Great Plains) שבמרכז צפון אמריקה. הממשל האמריקני פיצל את השמורה הגדולה של שבט סו (Sioux) לשש שמורות קטנות יותר. בה בעת עלתה רמת המתיחות בקרב סוכני הלשכה לענייני אינדיאנים (BIA) של הממשל האמריקני לנוכח העלייה בתדירות ריקודי הרוחות שביצעו בני שבט סו. היה זה סימן לכך שמצבם בכי רע, והם התכנסו בתכיפות גוברת כדי לקיים טקסים שבהם פנו אל אבותיהם הקדמונים ואל הרוחות בבקשת עזרה והדרכה.


 

ב-15 בדצמבר 1890, במאסר אלים, נהרג המנהיג האינדיאני הנודע, סיטינג בול, יחד עם שבעה מתומכיו ושישה שוטרים. מחשש לפעולת תגמול נמלט מנהיג אחר, ביג פוט, עם קבוצתו דרומה בחסות החשיכה כדי לבקש מקלט מדיני בשמורת פיין רידג'. כמעט שבועיים מאוחר יותר, בבוקר ה-28 בדצמבר 1890, איתרה יחידת פרשים של צבא ארצות הברית את החבורה של ביג פוט והובילה אותה אל נחל וונדד ני. למחרת בבוקר ניסו הפרשים לפרוק את האינדיאנים מנשקם. האירוע שהתחולל אחר כך בערבה הקפואה אינו ברור לגמרי. יש אומרים שהמרפא השמאני, ילו בירד, החל לרקוד ולהשליך לאוויר עפר מלוא חופניים. התפתחה תגרה, נורתה ירייה, הצבא פתח באש. כאשר התפזר העשן, התברר שנהרגו ביג פוט ועוד 145 אנשים מחבורתו (בני אוגללה טוענים שהמספר גדול בהרבה), בהם נשים וילדים.
 


במהלך השנים נכרתו אמנות בין ארצות הברית לשבט סו, והופרו. כך, למשל, אמנת פורט לרמי (Fort Laramie) מ-1868 הבטיחה לסו שליטה בבלק הילז (Black Hills, הגבעות השחורות), הגבעות שבני שבט אוגללה רואים בהן את מרכז עולמם הרוחני. למרות זאת, לאחר שהתגלה שם זהב ב-1874 נהרו לאזור מחפשי זהב לבנים, וממשלת ארצות הברית הפקיעה את האדמות. בני סו סירבו לקבל את חוקיות ההשתלטות הממשלתית ונאבקו בה במשך יותר ממאה שנים. ב-30 ביוני 1980 אישר בית המשפט העליון לבני סו גמול בסך כולל של 106 מיליוני דולרים. אך הוא לא השיב להם את הקרקע. בני סו סירבו לקבל את הפיצוי הכספי ועמדו על כך שהם לעולם לא ימכרו את הגבעות השחורות תמורת כסף.
 



הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אוגוסט 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

להצטרפות למינוי »

תגובות