הברדלס אץ אל עבר הכחדה
בתרבויות עתיקות, האצן המהיר בטבע זכה בהילה קסומה. כיום מספרי אוכלוסייתו צונחים. החתול הגדול הפגיע ביותר הוא מהשורדים הערמומיים במשפחת החתוליים
מאת: רוף סמית | צילום: פראנס לנטינג
לפתע אחד המדריכים צועק, הצבאים פוצחים במנוסה ואטה מזנקת במהירות כבירה. החתולה דקת הגו מהירה מכדי שיהיה אפשר לעקוב אחריה בעין, ודמותה נשקפת ככתם מטושטש החולף בחטף בעשב. הדרמה מסתיימת כעבור שניות אחדות, כאשר צבי צעיר ביש מזל לפות באחיזת חנק בתוך ענן אבק. אטה גוררת את הגווייה אל גוריה המגיחים מהשיחים, להוטים להצטרף לסעודה.
נוכחותם הבולטת של הברדלסים הנקודים (צ'יטות) בתרבות הפופולרית עלולה ליצור את הרושם שמקומם בטבע בטוח. אולם למעשה ברדלסים הם הפגיעים מקרב החתולים הגדולים. הם נדירים מאוד, והולכים ונעשים נדירים יותר.
בסרטון: האצן המהיר בתבל מתועד באמצעות מצלמה מהמהירות בעולם
לפני כמה מאות שנים שוטטו ברדלסים בתת-יבשת ההודית, בחופי ים סוף וברחבי חלק גדול מאפריקה. אולם קלי רגליים ככל שהיו, הם לא הצליחו להימלט מידה הארוכה של האנושות. הברדלס הנקוד האסייתי, התת-מין ההדור שפיאר בחנו את חצרות המלכות של הודו, פרס וערב, כמעט נכחד כליל מאז. באפריקה צנחו מספרי הברדלסים הנקודים ביותר מ-90 אחוזים במרוצת המאה ה-20, לאחר שחקלאים ורועים דחקו את רגליהם ממקומות החיות שלהם, חובבי ציד ירו בהם לשם הספורט, וציידים מפרי חוק שבו גורים בשביל המסחר הרווחי בחיות מחמד אקזוטיות. כיום נותרו בטבע פחות
מ-10,000 ברדלסים נקודים בסך הכל.
הברדלסים הנקודים הם לא רק מין נבדל מיתר החתולים הגדולים, הם גם משתייכים לסוג נפרד, ובו מין אחד בלבד: הם עצמם. השם המדעי של הסוג שלהם, Acinonyx, מקורו במילים היווניות ל"קוץ" ול"טופר", והוא מתייחס לטופריהם המיוחדים, שיכולים לסגת באופן חלקי לתוך כפותיהם, תכונה בלעדית להם מקרב החתולים. שלא כאריות ונמרים, שטופריהם הנסוגים במלואם הם כלים שנועדו לקרוע את הבשר ולטפס על עצים, טופרי הברדלס דומים יותר למסמרים שעל נעלי הריצה של אצן ומשמשים למטרה דומה: סיפוק אחיזה טובה ותאוצה מהירה.
הברדלס נועד למהירות - טהורה, גולמית ומסחררת. אם תציבו ברדלס ומכונית ספורט למבורגיני זה לצד זה בכביש מהיר, יהיה להם סיכוי זהה לעבור את המהירות המותרת. שניהם מאיצים מאפס למאה קילומטרים בשעה בתוך פחות משלוש שניות, אבל הברדלס מגיע ל-70 קילומטרים בשעה בתוך צעדים אחדים. ואילו צעדים. בזכות עמוד השדרה הגמיש שלו ורגליו הארוכות וקלות התנועה, ברדלס יכול לגמוא מרחקים בניתורים העולים על שבעה וחצי מטרים. אתלט אנושי שיהיה מסוגל לקפוץ למרחק כזה פעם אחת, לאחר שצבר מהירות, לבטח ימצא את מקומו במשחקים האולימפיים. הברדלס במאוצו מבצע קפיצות כאלה עד ארבע פעמים בשנייה.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון נובמבר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

תגובות