ויקינגים ואינדיאנים נפגשים באמריקה

הוויקינגים יורדי הים היו חוקרי הארצות המובילים של אירופה בימי הביניים. הם גילפו ספינות מפרש איתנות מעץ, שעדיין מרשימות אותנו כיום, והפליגו ממולדתם בסקנדינביה בחיפוש אחר אדמה, זהב ואוצרות. גדולי ההרפתקנים עשו את דרכם מערבה, במימיו הבוגדניים והערפיליים של צפון האוקיינוס האטלנטי. באיסלנד ובגרינלנד הקימו מתיישבים ויקינגים יישובים חקלאיים ומילאו את מחסניהם במוצרי מותרות ארקטיים שנועדו לשוקי אירופה - משנהב ניבתנים ועד החטים המסולסלים של לווייתני חדשן, שנמכרו כקרני החד-קרן האגדי. אחדים ממנהיגיהם העשויים ללא חת לא נרתעו מהלא נודע והמשיכו הלאה, מערבה, במים הגדושים בקרחונים צפים, עד שהגיעו לאמריקה.

בזמן כלשהו בין 989 ל-1020 לספירה נחתו יורדי ים ויקינגים, אולי 90 גברים ונשים בסך הכל, בחוף ניופאונדלנד (Newfoundland) שבמזרח קנדה של היום. הם הקימו שם שלושה בתי קבע והרבה בקתות כבול, שבהן עסקו במלאכת האריגה, בנפחות ובתיקון ספינות. בשנות השישים של המאה ה-20 גילו ההרפתקן הנורווגי הלגה אינגסטד ואשתו, הארכיאולוגית אן סטיין אינגסטד, חורבות מכוסות צמחייה של מחנה הבסיס העתיק הזה במקום שקרוי ל'אנס או מדוז (L’Anse aux Meadows), והתחילו לחפור. לאחר זמן מצאו ארכיאולוגים קנדים מסמרות ספינה עשויות ברזל וחפצים אחרים, בתוך מה שנראה כמו ספינה ויקינגית טבועה מול חופו של האי אלסמיר (Ellesmere). אבל בשנים הבאות כמעט שלא נמצאו עקבות של מסעות החקר הנועזים של הוויקינגים בעולם החדש, עד שהגיעה פטרישה סאתרלנד, ארכיאולוגית של האזור הארקטי, העובדת במוזיאון הציביליזציה של קנדה בגאטינו
(Gatineau) שבמחוז קוויבק (Quebec).

יום אחד ב-1999 הניחה סאתרלנד סיבים מדובללים, שנמצאו ביישוב נטוש בקצה הצפוני של האי הקנדי באפין (Baffin), תחת עדשת מיקרוסקופ, ונוכחה לדעת שמישהו טווה את השערות הקצרות לחוטי צמר רכים. היא זיהתה את הסיבים השזורים מחפירות שבהן השתתפה בעבר בבית חווה ויקינגי בגרינלנד. כאשר הודיע לה מומחה לאריגים ויקינגיים שהסיבים הקנדיים דומים כשתי טיפות מים לסיבים שטוו בשעתן נשים נורדיות בגרינלנד, היא נדהמה ופצחה בעבודת בילוש מדעית מפרכת, אשר ארכה יותר מעשר שנים. היא חזרה למחסני המוזיאון והתחילה לבדוק חפצים שנמצאו באתרים של תרבות המוכרת כיום בשם דורסט (Dorset). ציידים בני דורסט שוטטו בחופים המזרחיים של האזור הארקטי במשך קרוב ל-2,000 שנים, עד שנעלמו פתאום בשלהי המאה ה-14, איש אינו יודע כיצד ומדוע.

ככל שהרבתה סאתרלנד לעיין באוספים הישנים של שרידי הדורסט, כך מצאה עוד ועוד ראיות לנוכחותם של ויקינגים בחופים אלה. כשבדקה כלי אבן גילתה כמעט 30 אבני השחזה ויקינגיות מסורתיות, ציוד בסיסי של כל גבר ואישה נורדים. היא מצאה גם כמה תגליפי פנים שנראו לה אירופיים, בעלי אפים ארוכים, גבות בולטות ואולי אף זקנים. כל הממצאים האלה היו הוכחה מוצקה לקיומו של מגע ידידותי בין הציידים בני דורסט ליורדי ים ויקינגים.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון נובמבר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף