הפולשים הקטנים

אווירת העזובה היא שמשכה את קאי פגרסטרום אל קומץ המבנים הנטושים, שניצבים לא הרחק מבית הקיץ של משפחתו באזור הכפרי סומוסג'רווי
(Suomusjärvi) בפינלנד. כאשר הציץ פגרסטרום, צלם חובב, מבעד לחלונות השבורים ולחרכים שבדלתות, הוא הבחין בטביעות רגליים זעירות: עכברים, גיריות ומסיגי גבול אחרים עשו את המקום לביתם, לאחר שיושביו המקוריים נטשו אותו - חלק מהם הלכו לעולמם, ואחרים עברו להתגורר במקום אחר. "כשאני נכנס לבתים האלה, התחושה היא של חזרה לאחור בזמן - העבר משתהה שם בפינות החדרים," מתאר פגרסטרום, בן 48, העוסק למחייתו בניהול נכסים בעיר מגוריו, סאלו (Salo). "אני מתנחם במחשבה שהטבע זוכה להשיב לחזקתו את המקומות שבני האדם לקחו ממנו בהשאלה."

ברוב המקרים פגרסטרום מעלה בעיני רוחו תמונה, ואז מתכנן את יום הצילומים. הוא ממקם את המצלמה בזווית המתאימה, מפזר בוטנים בתור פיתיון, וממתין שחיות הבר יפסעו לתוך המסגרת של התמונה. "קורה שמתמזל מזלך, אבל לעתים קרובות זה נמשך כל הלילה," אומר פגרסטרום, אשר נאלץ להסתמך על אור טבעי, היות שאין ברשותו אפילו מבזק. נדרשו לו כמה ערבים עד שעלה בידו לצלם את כלבו נועץ מבט בנברן אדמדם וכן לתפוס את הרגע שבו סנאי מציץ מעבר לדלת. עם זאת, קורה שצילום הוא תוצאה של צירוף מקרים מוחלט. כוס גמדי שעף לתוך הבית מבעד לחלון מנופץ הפתיע את פגרסטרום. "הוא הביט בי והטיח את רגלו ברקיעה, כאומר 'הסתלק מפה, המקום הזה שייך לי!'"


הכתבה פורסמה בגיליון אוקטובר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף