ענק היער
עובדות חדשות ומפתיעות התגלו בעת טיפוס על סקויון ענקי ומדידתו, סנטימטר אחר סנטימטר. העץ, שגילו לפחות 3,200 שנים, מכיל 1,540 מטרים מעוקבים של עצה וקליפה
מאת: דיוויד קואמן | צילום: מייקל ניקולס
במדרון מתון בדרום הרי סיירה נבאדה (Sierra Nevada) בקליפורניה,
כ-2,100 מטרים מעל פני הים, מעל שבילי יער מצטלבים בפארק הלאומי סקויה (Sequoia), מתנשא עץ גדול מאוד. גזעו בעל גוון נחושתי, תלמים עמוקים חורצים את קליפתו וקוטר בסיסו שמונה מטרים. ניסיון להשקיף על קצהו העליון של הגזע או על האמיר הרם עלול לעלות לכם בצוואר תפוס. למעשה, העץ כה כביר עד שכמעט לא ניתן לראות את כולו. שמו, "הנשיא", הוענק לו לפני כ-90 שנים על ידי מעריציו.
"הנשיא" שייך למין סקויון ענקי. מחקר חדש של המדען סטיב סילט ועמיתיו אישר כי הוא השני בגודלו מקרב העצים הגדולים שנמדדו אי פעם. אמנם הוא אינו גבוה יותר מהסקויה הנאה הגבוהה ביותר שנמדדה או מאיקליפטוס הביצות הגבוה ביותר, אבל הגובה אינו חזות הכל; "הנשיא" גדול הרבה יותר מכל סקויה או איקליפטוס.
קצהו המת של הגזע, שנפגע מברק, מזדקר לגובה 75 מטרים. ארבעת הענפים הראשיים, שכל אחד מהם דומה לעץ גדול בפני עצמו, בולטים מהגזע במחצית גובהו בערך, ומסתעפים לכדי אמיר צפוף כמו ענן פטרייה ששוטח על רקע השמים. אף שהגזע שלו איננו גדול כמו זה של הענק הגדול מכולם, "גנרל שרמן", סקויון ענקי הצומח גם הוא בפארק, האמיר של "הנשיא" מלא יותר מזה של הגנרל ומתהדר בכמעט שני מיליארדי עלים.
בסרטון: צוות הצילום נערך בשלג למבצע תיעוד "הנשיא"
עצים גובהים ומצמיחים אמירים כדי להתחרות בעצים אחרים. הם דוהרים אל על, שולחים את עצמם לעבר אור השמש והמים ואינם מפסיקים לגדול כשהם מגיעים לבגרות מינית. אמנם גודלם של עצים מוכתב על ידי כוח הכבידה, אבל לא באופן הדומה לזה של ג'ירף או עוף דורס. אין להם צורך להתנייד, והם מחזקים את המבנה שלהם ללא הרף על ידי עיבוי הגזע. בהתחשב בצורך התמידי לחפש משאבים באוויר ובאדמה, ובהינתן זמן מספיק, עצים יכולים להגיע לגודל כביר ועדיין להמשיך לגדול.
מידותיהם של עצי סקויון ענקי הן עצומות משום שהם מצליחים להגיע לגיל מופלג. הם שרדו את כל האיומים שהיו עלולים לקטול אותם. הם חזקים מכדי ליפול ברוח. הקליפה העבה שלהם עמידה לאש. למעשה, שריפות יער מועילות לאוכלוסיות הסקויון, משום שהן שורפות את המתחרים, פותחות את האצטרובלים ומאפשרות לזרעים להתחיל את חייהם באור השמש ובאפר המזין. ברקים מזיקים לבוגרים הגדולים, אך לרוב אינם הורגים אותם. לכן הם ממשיכים לצמוח ולגדול במשך אלפי שנים.
סילט וצוותו גילו בין היתר שקצב הגדילה של עץ גדול, ולא רק גובהו או נפחו הכולל, יכול להאיץ בגיל זיקנה. מפלצת עתיקת יומין כמו "הנשיא" מצמיחה יותר עצה חדשה מדי שנה בשנה מאשר עץ צעיר ומבוסס. היא מרבדת את הגזע, אשר מתרחב, ואת ענפיו, אשר נעשים צפופים יותר. ממצא זה סותר הנחה רווחת וארוכת שנים בדבר האקולוגיה של היער, שלפיה קצב ייצור העצה קטן כאשר עץ מזדקן. סילט וצוותו הפריכו את ההנחה בעזרת פעולה שלא עשו אקולוגים קודמים: הם טיפסו על העצים הגדולים ומדדו אותם ביסודיות, סנטימטר אחר סנטימטר.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון דצמבר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
להצטרפות למינוי »כ-2,100 מטרים מעל פני הים, מעל שבילי יער מצטלבים בפארק הלאומי סקויה (Sequoia), מתנשא עץ גדול מאוד. גזעו בעל גוון נחושתי, תלמים עמוקים חורצים את קליפתו וקוטר בסיסו שמונה מטרים. ניסיון להשקיף על קצהו העליון של הגזע או על האמיר הרם עלול לעלות לכם בצוואר תפוס. למעשה, העץ כה כביר עד שכמעט לא ניתן לראות את כולו. שמו, "הנשיא", הוענק לו לפני כ-90 שנים על ידי מעריציו.
"הנשיא" שייך למין סקויון ענקי. מחקר חדש של המדען סטיב סילט ועמיתיו אישר כי הוא השני בגודלו מקרב העצים הגדולים שנמדדו אי פעם. אמנם הוא אינו גבוה יותר מהסקויה הנאה הגבוהה ביותר שנמדדה או מאיקליפטוס הביצות הגבוה ביותר, אבל הגובה אינו חזות הכל; "הנשיא" גדול הרבה יותר מכל סקויה או איקליפטוס.
קצהו המת של הגזע, שנפגע מברק, מזדקר לגובה 75 מטרים. ארבעת הענפים הראשיים, שכל אחד מהם דומה לעץ גדול בפני עצמו, בולטים מהגזע במחצית גובהו בערך, ומסתעפים לכדי אמיר צפוף כמו ענן פטרייה ששוטח על רקע השמים. אף שהגזע שלו איננו גדול כמו זה של הענק הגדול מכולם, "גנרל שרמן", סקויון ענקי הצומח גם הוא בפארק, האמיר של "הנשיא" מלא יותר מזה של הגנרל ומתהדר בכמעט שני מיליארדי עלים.
בסרטון: צוות הצילום נערך בשלג למבצע תיעוד "הנשיא"
עצים גובהים ומצמיחים אמירים כדי להתחרות בעצים אחרים. הם דוהרים אל על, שולחים את עצמם לעבר אור השמש והמים ואינם מפסיקים לגדול כשהם מגיעים לבגרות מינית. אמנם גודלם של עצים מוכתב על ידי כוח הכבידה, אבל לא באופן הדומה לזה של ג'ירף או עוף דורס. אין להם צורך להתנייד, והם מחזקים את המבנה שלהם ללא הרף על ידי עיבוי הגזע. בהתחשב בצורך התמידי לחפש משאבים באוויר ובאדמה, ובהינתן זמן מספיק, עצים יכולים להגיע לגודל כביר ועדיין להמשיך לגדול.
מידותיהם של עצי סקויון ענקי הן עצומות משום שהם מצליחים להגיע לגיל מופלג. הם שרדו את כל האיומים שהיו עלולים לקטול אותם. הם חזקים מכדי ליפול ברוח. הקליפה העבה שלהם עמידה לאש. למעשה, שריפות יער מועילות לאוכלוסיות הסקויון, משום שהן שורפות את המתחרים, פותחות את האצטרובלים ומאפשרות לזרעים להתחיל את חייהם באור השמש ובאפר המזין. ברקים מזיקים לבוגרים הגדולים, אך לרוב אינם הורגים אותם. לכן הם ממשיכים לצמוח ולגדול במשך אלפי שנים.
סילט וצוותו גילו בין היתר שקצב הגדילה של עץ גדול, ולא רק גובהו או נפחו הכולל, יכול להאיץ בגיל זיקנה. מפלצת עתיקת יומין כמו "הנשיא" מצמיחה יותר עצה חדשה מדי שנה בשנה מאשר עץ צעיר ומבוסס. היא מרבדת את הגזע, אשר מתרחב, ואת ענפיו, אשר נעשים צפופים יותר. ממצא זה סותר הנחה רווחת וארוכת שנים בדבר האקולוגיה של היער, שלפיה קצב ייצור העצה קטן כאשר עץ מזדקן. סילט וצוותו הפריכו את ההנחה בעזרת פעולה שלא עשו אקולוגים קודמים: הם טיפסו על העצים הגדולים ומדדו אותם ביסודיות, סנטימטר אחר סנטימטר.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון דצמבר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
תגובות