כתבות קודמות

  • צילום: מארק תיסן

    בשל זיהום קרקע מבאר גז בשטח חווה במדינת פנסילבניה בארצות הברית, גז דולף מברז מטבח בכמות כה גדולה עד שאפשר להבעירו עם גפרור

  • צילום: מארק תיסן

    מתאן מבעבע מאגמים בכל רחבי האזור הארקטי המתחמם. חוקרות משחררות בנעיצת דוקרן בועת מתאן גדולה שנלכדה בקרח ומבעירות את הגז

  • צילום: מארק תיסן

    שרף עץ, שלכד טרמיט והתקשה לענבר, שימר גם את המתאן שבעבע מהקצה האחורי של גוף החרק. הטרמיטים וחיידקי המעיים שלהם פולטים מיליוני טונות של מתאן בשנה

  • צילום: מארק תיסן

    גוש של מתאן מימתי מפשיר בטמפרטורת החדר; בגובה פני הים הוא משחרר את הגז הדליק שבתוכו. חומר זה יציב רק מתחת לקרקעית הים או תחת קפאת-עד באזור הארקטי

  • צילום: מארק תיסן

    כלי הזכוכית הקטן שמשמאל מכיל מתאן מימתי בצורת אבקה בכמות זהה לזו שממלאת את הכלי שמימין. חוקרים יצרו את האבקה בנסותם לפתח דרך לאחסון גז טבעי והובלתו

  • צילום: מארק תיסן

    הקווים הכחולים במפה תלת-ממדית זו מסמלים בארות גז פצלים. המפה, שנוצרה על פי נתונים סייסמיים, עוזרת למדענים לבחור בנקודות המתאימות ביותר לקידוח

  • צילום: מארק תיסן

    כאשר הם מועלים מעומק רב, הפצלים השבריריים מתרחבים ונסדקים בתוך ליבת קידוח. הכתמים הלבנים הם גבישי מלח, שריד לים העתיק שבו נוצרו הפצלים

  • צילום: מארק תיסן

    הקרח השקוף הראשון של הסתיו באגם באלסקה כולא את המתאן שבעבע במשך הקיץ מהבוץ שבקרקעיתו. באביב ישתחרר המתאן לחלל האוויר

  • צילום: מארק תיסן

    כור ביולוגי חדש בקריסטיאנסטד (Kristianstad) בשוודיה יכול להכיל שישה מיליוני ליטרים של פסולת, בעיקר קרבי חזירים ממשחטות ולהפיק מהם גז

  • צילום: מארק תיסן

    את הגז הביולוגי מנצלים בקריסטיאנסטד להפקת חשמל, לחימום ולהנעת מכוניות, משאיות אשפה ואוטובוסים

  • צילום: מארק תיסן

    מבחשים דמויי מדחף בוחשים את הפסולת האורגנית בכור הגז בקריסטיאנסטד כדי שתהיה קלה יותר לפירוק על ידי חיידקים - פעולה שבמרוצתה משתחרר מתאן

  • צילום: מארק תיסן

    שום שיהוק גזי אינו חומק במרכז לחקר מזון באירלנד. "פרות הן מכלי תסיסה מהלכים," אומר אחד החוקרים. אך הוספת שומן לתפריטן עשויה לצמצם את פליטות המתאן שלהן

גלרית תמונות

גז לטוב או לרע

גז טבעי יכול לחמם ביעילות את ביתנו בחורף, אך דליפתו מבארות שבאזור הארקטי מחממת את כל העולם, והפקתו מפצלים עלולה להזיק לסביבה

מאת: מריאן לאוול | צילום: מארק תיסן
קרני שמש אחרונות מסתננות מבעד לעצי האשוח מכוסי השלג, על חוף אגם קפוא באלסקה. בתוך הקרח השחור לכודות בועות לבנות רבות, גדולות וקטנות, שכבה על גבי שכבה, כמו כוכבים בשמי הלילה. הבועות האלה, וגם הבועות שבמיליוני אגמים אחרים המכסים כיום כמעט שליש משטחו של האזור הארקטי, מכילות גז מתאן, המרכיב העיקרי בגז טבעי. בעשרות השנים האחרונות התחמם האזור הארקטי הרבה יותר משאר כדור הארץ. עם הפשרת הקפאת-עד התרחבו אגמים קיימים ונוצרו חדשים. מתאן מבעבע ממעמקיהם הבוציים, אך קשה לאמוד את כמותו, לפחות עד שהקרח השקוף הראשון של הסתיו לוכד בתוכו את הגז, הנפלט מכל שטח האגם, ונוצרת בו תמונה מצב.

קייטי וולטר אנתוני, אקולוגית מאוניברסיטת אלסקה בפיירבנקס
(Fairbanks), לוקחת דוקרן קרח כבד ונועצת אותו בבועה גדולה בקרח. תלמידת מחקר מעבירה מעליה לפיד בוער. הגז מתפרץ בקול נפץ מבהיל. החוקרים מציתים בועה אחר בועה, סופרים ומודדים אותן בניסיון להעריך את כמות המתאן. "כמות המתאן המשתחררת ביממה אחת מחור קטן יכולה להיות עשרה או 30 ליטרים, והתהליך נמשך כך במרוצת השנה. יש מאות נקודות כאלה, ויש מיליוני אגמים."

האגמים המשחררים מתאן לאטמוספירה מגבירים את ההתחממות העולמית שיצרה אותם. פחמן דו-חמצני (CO2) הוא גז החממה העיקרי, מפני שכמותו באטמוספירה גדולה פי 200, אבל המתאן הוא גז חממה רב-עוצמה. כמות החום שהוא לוכד גדולה פי 25 - אם לא מקדימים ושורפים אותו. פעולת השריפה משנה אותו ל-CO2. וכאן בני האדם נכנסים לסיפור.

כמות המתאן שאנו שורפים היא אדירה. לדברי וולטר אנתוני, המתאן שמשתחרר מהאגמים הארקטיים מדאיג, מפני שחלק ממנו מגיע כנראה לא מבוץ הקרקעית אלא ממאגרים גיאולוגיים עמוקים יותר, שעד כה היו מכוסים היטב בשכבת קפאת-עד, ואלה מכילים כמויות מתאן גדולות פי מאות ממה שיש באטמוספירה כיום. למרות זאת, רוב פליטות המתאן כעת באות מאזורים ממוזגים יותר, ורובן נובעות באופן ישיר מפעילות האדם. אחת הדוגמאות לכך היא הכמות ההולכת וגדלה הדולפת מבארות גז ומקווי צינורות.

בעשור האחרון הטכנולוגיה הקרויה סדיקה הידרולית מאפשרת לחברות אנרגיה להפיק גז טבעי משכבות פצלים עמוקות מאוד, שלא היה אפשר להגיע אליהן לפני כן. עקב כך עלתה אספקת הגז הטבעי פלאים והמחירים צנחו. כיום הסדיקה נפוצה בכל העולם, אך היא שנויה במחלוקת. ההתנפלות על הגז השחיתה נופים וזיהמה מקורות מים, אבל יש לה גם יתרונות סביבתיים: בעירת הגז הטבעי נקייה יותר מבעירת פחם. השאלה עד כמה יתחמם כדור הארץ במאה הנוכחית תלויה, בין השאר, ביכולתנו לאזן את הטוב והרע שבמתאן - כמה ממנו נתפוס ונשרוף וכמה נשחרר בלי כוונה.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון דצמבר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

להצטרפות למינוי »

תגובות