הקוראים לרוחות

מקורה של המילה "שמאן" הוא בשפתם של האוונקי (Evenki), עם היושב בסיביר, אך אפשר למצוא שמאנים כמעט בכל פינה בעולם. השמאנים מאמינים כי רוחות בלתי נראות מאכלסות את העולם שסביב לנו, משפיעות עלינו ושולטות בגורלנו. בהיותם המתווכים המורשים למציאות נסתרת זו, השמאנים ממלאים מגוון רחב של תפקידים - רופאים, אנשי דת, מיסטיקנים, פסיכולוגים, זקני הכפר, אורקלים ומשוררים - המקנים להם מעמד מכובד בחברות שבהן הם חיים.

שמאניזם הוא מושג שאין לו הגדרה מדויקת. "נכון יותר לדון ב'שמאניזמים' ברבים," אומרת האנתרופולוגית מרג'ורי מנדלסטם בלזר. האמונות, המנהגים והטקסים משתנים משמאן לשמאן, הסבירה, בעיקר משום שהדרך שאדם עובר כדי להיהפך לשמאן היא אישית מאוד. עם זאת, קיימים קווי דמיון: הטראנס מתוך אקסטזה, או "מסע הנפש" כפי שהוא נקרא לעתים, הוא תופעה המאפיינת את כל השמאנים. אך קיימת שונות גדולה באופן שבו כל שמאן מיישם את הכלים שבידיו ואת התובנות הרוחניות שלו, וכך גם במטרה שלשמה הטקס נערך.

מרבית השמאנים במדינות מרכז אסיה, דוגמת קירגיזסטן וקזח'סטן, שבהן האסלאם הוא הדת השלטת, רואים בעצמם מוסלמים מאמינים, ובטקסים שהם עורכים הם משלבים את המסורות המיסטיות של הסופיזם. הם עוטים חלוקים לבנים צחים ומנהלים טקסים באתרים קדושים לאסלאם, הכוללים גם תפילות רבות מן הקוראן. בסיביר ובמונגוליה התמזג השמאניזם עם מסורות מקומיות שמקורן בבודהיזם, עד כדי כך שלעתים קרובות בלתי אפשרי לדעת היכן נגמר האחד ומתחיל האחר.

הפופולריות הגואה של השמאניזם הביאה לכך שטקסים שמאניים נהפכו לאירועים גדולים שמעורבים בהם סכומי כסף נכבדים. כ-25 אנשים בגלימות כחולות-סגולות הנמנים עם קבוצת שמאנים המכונה טנגרי ("רוחות השמים"), קיימו טקס אנרגטי הקרוי טיילגן, לכבודו של מקום קדוש ברפובליקה בוריאטיה (Buryatiya) שבסיביר. השמאנים ישבו בשורה כשפניהם מופנות למקום הקדוש, בוח'ה-נויון (Bukha-Noyon), שטח חשוף מעצים על צלע ההר, שלפי האמונה חיות בו רוחות קדושות, ובהם גם רוח גברית קדומה הנושאת שם זהה. הם זימרו מזמורים והכו על תופים עגולים שהוכנו מעורות של בעלי חיים. לפניהם ניצבו שולחנות ועליהם נרות, מיני מתיקה צבעוניים, תה, וודקה ועוד מנחות לרוחות.

אחד השמאנים רכן קדימה בריכוז. הוא הגביר את מקצב הזמרה והתיפוף עוד ועוד, עד לקצב אחוז דיבוק. לפתע חדל ונעמד על רגליו. דממה נפלה על הקהל. רוח נכנסה לגופו. מישהו הביא לשמאן, או בעצם לרוח שבגופו, שרפרף כדי לשבת עליו, וכ-20 בני אדם התקהלו סביב, מקצתם כרעו ברך ואחרים השתטחו על הקרקע לרגליו. הם הפנו אליו את שאלותיהם: מדוע העסק שלי לא מצליח? למה אינני מצליחה להיכנס להיריון? השמאן השיב בקול נמוך ומחוספס. "בשבילנו," הוא סיפר מאוחר יותר, "האלים הם קודם כל הסבים והסבתות שלנו, המלאכים השומרים עלינו. הם אנשים אמיתיים, והאהבה כלפיהם עזה. האנרגיה הזאת לעולם לא נעלמת."


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון דצמבר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף