מבודדים על גג העולם

הח'אן חולם על מכונית. לא חשוב שאין כביש. אביו, הח'אן הקודם, עסק כל חייו בשתדלנות לקבלת אישור לסלילת כביש. הח'אן החדש ממשיך את דרכו. כביש, הוא טוען, יאפשר לרופאים ולתרופות להגיע אליהם בנקל, ואז אולי ייפסקו כל מקרי המוות. וגם מורים יוכלו להגיע. וסוחרים. אולי ירקות. ואז יהיה לבני עמו - קירגיזים החיים כנוודים בקצווי אפגניסטן - סיכוי של ממש לשגשג. כביש הוא משימת חייו של הח'אן. מכונית היא משאת נפשו.

לעת עתה, במציאות שאין בה מכונית או כביש, היאקים משמשים כלי תחבורה. הח'אן אוחז באחת הבהמות באמצעות חבל שמושחל מבעד לאפה. יאקים נוספים עומדים בקירבת מקום. היום "עוברים דירה" וצריך להעמיס את כל רכושו של הח'אן על גבו של יאק. בכלל זה תריסר קומקומים, כירת ברזל, מצבר של מכונית, שני קולטי שמש, יורטה, ו-43 שמיכות. אחיו הצעיר ועוד כמה בחורים עוזרים. היאקים בוטשים, בועטים ונוחרים; העמסתם היא מאמץ מפרך לא פחות.

העתקת מקום המגורים היא שגרת חייהם של נוודים. הקירגיזים באפגניסטן עושים זאת בין פעמיים לארבע פעמים בשנה, תלוי במזג האוויר ובזמינותו של עשב להזנת בעלי החיים. הם מכנים את מכורתם "באם-אי דוניה", שם שפירושו "גג העולם". אף שהכינוי הזה הוא בעל נופך פיוטי ויפה, ואין ספק שהמקום יפה, זוהי סביבה המצויה בקצה המגבלה של יכולת הקיום האנושית.

ארצם של הקירגיזים האפגנים מורכבת משני "פמירים", עמקים מגולפי קרחונים ארוכים, החבויים עמוק בינות להרים האדירים של מרכז אסיה. חלקה הארי שוכן ברום גבוה מ-4,250 מטרים. זהו חבל ארץ שמנשבות בו רוחות עזות במיוחד. בלתי אפשרי להצמיח כאן גידולים חקלאיים. הטמפרטורה עלולה לצנוח אל מתחת לאפס 340 ימים בשנה. קירגיזים רבים מעולם לא ראו עץ.  

העמקים ממוקמים במעין שלוחה מוזרה, דמוית מלקחיים, המתבלטת מפינתה הצפונית-מזרחית של אפגניסטן. הרצועה הזאת, "מסדרון וואח'אן"
(Wakhan) כפי שהיא מכונה, היא תולדה של מאבקי השליטה במרכז אסיה, שהתחוללו בין האימפריות הבריטית לרוסית במאה ה-19. המסדרון נועד לשמש אזור חיץ, מעין בולם זעזועים גיאוגרפי שימנע מרוסיה הצארית לבחוש בנעשה בהודו הבריטית. במאות הקודמות היה האזור חלק מדרך המשי שחיברה בין סין לנקודות שונות במערב. היה זה נתיבם של צבאות, מגלי ארצות ומיסיונרים. מרקו פולו עבר בו בשלהי המאה ה-13.

אולם בסופו של דבר, מהפכות קומוניסטיות - ברוסיה ב-1917 ובסין ב-1949 - חסמו את הגבולות. המסדרון נהפך למבוי סתום. עתה, בעידן הפוסט-קולוניאלי, המסדרון גובל בטג'יקיסטן בצפון, פקיסטן בדרום וסין במזרח. דווקא אפגניסטן שבמערב, אשר השטח שייך לה, נדמית רחוקה מאוד. אורך המסדרון כ-320 קילומטרים, ויש קירגיזים המתייחסים אליו כאל ארץ זרה. הם חשים לכודים במובלעת נידחת, כלואים מאחורי גדר אדירה של פסגות מושלגות, אבודים בתוך מערבולת של היסטוריה, פוליטיקה וסכסוכים.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון פברואר 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף