כתבות קודמות

  • צילום: אלכס ווב

    פסל מהגוני בפארק בעיירה פוקלפה (Pucallpa), בירת המחוז של אזור הכריתה, מסמל את חשיבותו לבני המקום

  • צילום: אלכס ווב

    סוכן משירות הפארקים של פרו אומד בידיו את רוחב הקטע של עץ מהגוני שנכרת באופן בלתי חוקי. כורת עצים יכול להפיל עץ ענקי בן מאות שנים בתוך פחות מחצי שעה

  • צילום: אלכס ווב

    גוררת הנושאת מטען של בולי עץ בנהר אוקיילי (Ucayali), חולפת בדרכה בסמוך למרכז העיירה פוקלפה

  • צילום: אלכס ווב

    גברים פורקים בולי עץ של קליקופילון ספרוס - עץ כבד המשמש בבנייה – ליד פוקלפה. מרבית העצים של פרו נכרתים ללא רישיונות מתאימים

  • צילום: אלכס ווב

    שומר בשירות הפארק (משמאל) ומורה דרך בן אשנינקה אומדים את גודלו של עץ מהגוני עתיק, בעל ערך רב לכורתי עצים מפירי חוק

  • צילום: אלכס ווב

    בין שבבי עץ ואבק ניסור, מפעיל של מסור חשמלי חותך עץ מהגוני בקהילה ילידית בסמוך לנהר אלטו פורוס (Alto Purús)

  • צילום: אלכס ווב

    נשים וילדים משבט אשנינקה (Ashéninka) מתאספים ביישובם הנידח נואבה בייה (Nueva Bella). כורתי עצים מושחתים גוזלים את העצים של קהילות כאלה במחירי רצפה

  • צילום: אלכס ווב

    אינדיאנים בני אשנינקה מקהילת סאווטו (Saweto) מתכוננים למסע במעלה נהר אלטו טמאיה (Alto Tamaya) כדי להתעמת עם חבורת כורתי עצים בלתי חוקיים

  • צילום: אלכס ווב

    גיטרה חשמלית בכפר דולסה גלוריה (Dulce Gloria) משמיעה את הגעתה של תרבות הצריכה אל תוך האמזונס. מקומיים לרוב רוכשים מוצרים באמצעות הלוואות מכורתי עצים

  • צילום: אלכס ווב

    בת אשנינקה חוצה מגרש כדורסל בכפר דולסה גלוריה. בני אשנינקה ניצבים בחזית המאמצים לרסן את כריתת העצים הבלתי חוקית באזור האמזונס שבפרו

  • צילום: אלכס ווב

    כביסה תלויה על חבל מספקת גן שעשועים מאולתר לילדים בפוארטו בראו (Puerto Breu), עיירת גבול הממוקמת במרחק של שעות שיט אחדות במעלה הנהר מברזיל

  • צילום: אלכס ווב

    נשים משבט קולינה (Culina) יוצרות עיטורים דרמטיים על פניהן. מולדתן העשירה במהגוני מספקת גם את הגרגירים האדומים והשחורים המשמשים להפקת צבע הפנים

  • צילום: אלכס ווב

    עולמות מתנגשים בעיירת הגבול פוארטו אספרנסה (Puerto Esperanza) שלגדת נהר אלטו פורוס, שבה מוצרים, כמו צלחות מזוגגות ובובות מסין, מובאים ממרחקים

  • צילום: אלכס ווב

    בול עץ של ציבה מחומשת תלוי ממנוף על נהר האוקיילי ליד פוקלפה. עצי ציבה מחומשת ענקיים, שזורים סחלבים, מספקים בתי גידול עשירים למגוון בעלי חיים

גלרית תמונות

הזהב האדום של פרו

כריתת עצים בלתי חוקית כמעט מחקה את כל עצי המהגוני של פרו מעל פני האדמה. כעת הכורתים מנצלים את היישובים האינדיאניים כדי להיכנס דרכם בדלת האחורית לקרקעות המוגנות

מאת: סקוט וואלאס | צילום: אלכס ווב
עץ המהגוני, המתנשא בהוד ופורץ אל תוך חופת היער, הוא היהלום שבכתר האמזונס. בשל מרקמו האדום העשיר ועמידותו, הוא נמנה עם חומרי הבניין הנחשקים ביותר בעולם ונחשב סמל לעושר ולכוח. התוצר המעובד של עץ יחיד יכול להימכר בעשרות אלפי דולרים בשוק הבינלאומי.

אחרי שנת 2001, שבה הכריזה ברזיל על פסק זמן מכריתת עצי מהגוני גדולי עלים, עלתה פרו למעמד של אחת הספקיות הגדולות בעולם. הבהלה ל"זהב האדום", כפי שמכנים לעתים את המהגוני, הותירה רבות מפרשות המים בפרו קירחות מעציהן היקרים ביותר. המקבצים האחרונים של עצי מהגוני וארזנית ריחנית תחומים כיום כמעט כולם בפארקים לאומיים, קרקעות אינדיאניות ושמורות טריטוריאליות שהוקצו להגנה על שבטים מבודדים.

בשל כך, כורתי עצים מתמקדים כיום בענקי חופת יער אחרים שמעטים שמעו עליהם - עצי קופייבה, קליקופילון ספרוס, דיפטריקס קטן פרחים, אוקוטיאה שמנונית - אשר מוצאים את דרכם לבתים ברחבי העולם בתור מערכות של חדרי שינה, ארונות, פרקטים ומשטחי עץ. המינים הפחות ידועים הללו מוגנים עוד פחות מהמינים הכריזמטיים והיקרים יותר, כמו המהגוני, אולם הם לרוב חיוניים יותר למערכות האקולוגיות של היער. ככל שכורתי העצים יורדים ברשימה ממין אחד לבא אחריו, הם גודעים יותר עצים כדי לפצות על הרווחיות ההולכת וקטנה, והתהליך מאיים על בתי גידול חיוניים. קופים גדולים, עופות ודו-חיים, שבונים את בתיהם במפלסים העליונים של היער, מצויים בסכנה גוברת. הקהילות המקומיות נסערות, חלוקות בין אלו המצדדות בשימור לאלו המעוניינות בכסף מזומן מהיר. חלק מהשבטים המבודדים ביותר בעולם נמלטים מחריקות המסורים החשמליים ומקולות החבטה המחרידים של עצי ענק בני מאות שנים הנוחתים על הקרקע.

כריתה בלתי חוקית אחראית לפי הסברה לשלושה רבעים מתפוקת העץ הפרואנית השנתית. למרות אכיפת האיסור על כריתת מהגוני שהחלה לפני חמש שנים וירידה חדה בתפוקה, רוב העץ שמגיע לשווקים בעולם המתועש הוא ממקור בלתי חוקי, כנראה. החלק הגדול של יצוא זה הופנה לארצות הברית, אולם כיום הוא מיועד יותר ויותר לאסיה.

פרשת המים אלטו טמאיה (Alto Tamaya) היא מולדת בני אשנינקה (Ashéninka). במרחק קצר מדרום-מזרח לה משתרע פסיפס של אזורים מוגנים על פני 38,850 קילומטרים רבועים. השטח כולו מוכר כמתחם שמורת פורוס (Purús), וסוברים שהוא מכיל 80 אחוזים מעצי המהגוני גדולי העלים שנותרו בפרו. המקום שופע עצי ענק שצמחו לראשונה באדמת יער הגשם לפני מאות שנים. אזור זה מקיף את היובלים העליונים של נהרות הפורוס והיורואה (Yurúa), ובגבעותיו המשוננות חיים שבטים אינדיאניים מבודדים כמעט לגמרי.

כורתי עצים בלתי חוקיים מנצלים את היישובים האינדיאניים בסביבה כדי להיכנס דרכם בדלת האחורית לקרקעות המוגנות. קהילות רבות נפלו קורבן להונאה של גברים שהציעו כסף מזומן תמורת עזרה בהשגת רישיונות כריתה, והשתמשו בהם מאוחר יותר כדי להלבין עץ מהגוני שנכרת באופן בלתי חוקי בתוך השמורות. לאורך נהר וואקפיסטאה (Huacapistea), יובל של נהר היורואה שיוצר את הגבול הצפוני-מערבי של השמורה הטריטוריאלית מורונוואה (Murunahua), נותרו שש קהילות של האשנינקה מרוששות ומפוכחות מאשליות לאחר עסקות כוזבות.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אפריל 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

להצטרפות למינוי »

תגובות