טבע ותקווה במוזמביק

בעונת מונסון הקיץ, בין שלהי נובמבר לאמצע מארס, ענני הגשם נישאים עם רוחות הסחר של האוקיינוס ההודי מערבה אל מוזמביק. בחצותם את החוף הם משיבים את רוחם של היערות במישור צ'רינגומה (Cheringoma), ואחר כך את הסוואנה ואת האזורים העשבוניים במישור ההצפה של הבקע המזרח אפריקני. לבסוף הם נבלמים על מדרונות הר גורונגוסה (Gorongosa), ושם מורידים ממטרים אדירים של גשם.

הגוש ההררי של גורונגוסה, המתנשא לגובה 1,863 מטרים, זוכה לכמעט שני מטרים של גשם בשנה. די בכך כדי לקיים על פסגתו יער גשם מוריק, וממזרח לו, בבקע האפריקני, פארק שהיה בעבר ממקלטי חיות הבר העשירים בעולם. לפני החורבן שהמיטה מלחמת האזרחים במוזמביק על הפארק הלאומי גורונגוסה, שוטטו בו פילים, תאואים אפריקניים, היפופוטמים, אריות, חזירי יבלות ויותר מתריסר מינים של אנטילופה. כיום כמה מבעלי החיים הללו שבים למקום, בעיקר בזכות איש העסקים והפילנתרופ האמריקני גרג קאר, המוביל את פרויקט שיקום גורונגוסה.

ב-2010 הגיע הפארק לציון דרך: ממשלת מוזמביק תיקנה טעות שנעשתה עם הקמתו, והרחיבה את גבולותיו כך שיכללו את הר גורונגוסה, מקור הנהרות המקיימים את החיים בפארק. יער הגשם על פסגת הר גורונגוסה, כ-75 קילומטרים רבועים שטחו, הוא אי אקולוגי בלב ים של סוואנה ואזור עשבוני. קשה מאוד להגיע למקום, ומשום כך הוא נחקר מעט מאוד בידי ביולוגים. נמלים, נושא המומחיות שלי, לא נחקרו כלל לפני שהגעתי לשם. בעיני חוקר טבע, אין דבר מושך יותר ממקום מבודד ובלתי מוכר. ביקורי בהר גורונגוסה, במסע הראשון שלי לאפריקה, עורר בי התרגשות גדולה לנוכח אפשרויות הגילוי וההפתעה שהוא טומן בחובו.

בקיץ 2011 נסעתי לגורונגוסה כדי לתמוך במאמצי השימור של קאר. כדי לדגום את המגוון הביולוגי הנוכחי בהר גורונגוסה, החלטנו, קאר ואני, לערוך "בליץ ביולוגי" ולערב בו את הקהילה החיה במדרונותיו הנמוכים. בליץ ביולוגי הוא מבצע ספירה וזיהוי של המינים המצויים בשטח מוגבל בפרק זמן קבוע. הכללים פשוטים: המשתתפים עורכים את החיפוש בגבולות מוגדרים מראש סביב נקודה מרכזית, בסיוע חוקרי טבע מקומיים שמכירים לפחות קבוצה אחת של אורגניזמים ויכולים לסייע בזיהוי המינים שמתגלים.

האירוע התאפיין במהומה של התרוצצות וצעקות. הילדים, שגילם נע בין ארבע או חמש ל-12, התגלו כציידים מוכשרים ביותר. הם היו להוטים לשמוע מה יש לי לומר על תגליותיהם. בתום שעתיים מניתי 60 מינים, המשתייכים ל-39 משפחות ב-13 סדרות. מצאנו חרקים ופרוקי רגליים משונים, רובם קטנים מאוד. היו פרטים רבים בסדרת הדבוראים (הסדרה הכוללת נמלים, דבורים וצרעות), חיפושיות מים וזבובאים. אף שראינו מספר נמוך להפתיע של נמלים, זוהה אחד המינים ככידן, נמלה טורפת נדירה מהמין Dorylus bequaerti. זיהינו גם כמה עופות, זוחלים, דו-חיים ועכבר אחד.

בעיני רוב הציבור, צירוף המילים "חיית בר" מייצג בעיקר יונקים ועופות, ובעלי החיים הללו אכן ספגו מכה קשה בהר גורונגוסה. אנשים כמהים לחזות בחיות בר גדולות, וכך גם אני. אבל חיות הבר כוללות גם את הדברים הקטנים שמניעים את העולם - חרקים וחסרי חוליות אחרים, שהם המסד האקולוגי על פני האדמה.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון יוני 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף