חוזרות בשקט
כמו ידועניות שמסתתרות מפפראצי, הפומות מקפידות להישאר בצללים בשובן לשטחים מיושבים שהן אכלסו בעבר, בהם לב העיר לוס אנג'לס
מאת: דאגלס צ'דוויק | צילום: סטיב ווינטר
זהו יום חורף חמים בדרום קליפורניה. המוני תיירים נוהרים למצפה המשקיף על בוורלי הילס ומערב הוליווד. המדריכים מצביעים על אולפני הסרטים ועל בתי המגורים המפוארים של הכוכבים בעוד ג'ף סיקיץ', ביולוג של חיות בר באזור הנופש הלאומי הרי סנטה מוניקה (Santa Monica), מפנה את תשומת לבי לעבר רצועה צרה של חורש מרוחק. לפחות עשרה חודשים קודם לכן יצא זכר פומה צעיר לדרכו מהרי סנטה מוניקה לאורך הפס הירוק הצר הזה, החוצה את ריכוז האדם רחב הידיים הקרוי לוס אנג'לס. הוא הצליח איכשהו לחצות שניים מהכבישים העמוסים ביותר בעולם, בהם הכביש המהיר של הוליווד בעל עשרת הנתיבים, והשתכן בפארק גריפית (Griffith). גבעותיו הנישאות ממש מאחורינו מוכרות בעולם כולו בזכות שלט "הוליווד" הענקי שמתנוסס על אחד ממדרונותיהן.
סיקיץ' מתביית על האות הבוקע מהמשדר האלחוטי אשר בעל החיים נושא, ומוביל אותי במעלה המדרון המפורסם. הוא מצביע על מיקומו הנוכחי של הזכר; משם אנחנו ניגשים לבדוק אתרים שבהם השתהה כדי לאכול את טרפו. אנחנו מגלים שני פגרים של אייל פרדי שחור זנב שנגררו לסבך של שיחים נמוכים. שרידי פגר שלישי מוטלים בערוץ ליד מדשאותיו המטופחות של בית קברות שאיילים רועים בו. אנחנו חולפים על פני אנשים שמטיילים עם כלבים, צופים בציפורים, מטיילים להנאתם, רצים, רוכבים על אופניים, רוכבים על סוסים, ועשרות אבלים שעומדים סביב קברים. אם מישהו מהם מודע לכך שהם חולקים את הנוף הזה עם טורף בלתי נראה שעלול להיות קטלני, הרי שדאגתו אינה ניכרת בפניו.
בסרטון: הצלם סטיב ווינטר מתאר כיצד ניסה לצלם במשך שנה פומה בפארק גריפית על רקע העיר לוס אנג'לס
"יש מקום אצלנו, בהרי סנטה מוניקה, לעשר עד 15 פומות," אומר סיקיץ'. "הטריטוריה הממוצעת של זכר בוגר שם היא בערך 500 קילומטרים רבועים. מכיוון שהזכרים המבוגרים והחזקים ביותר מגנים על כל השטח הפנוי, הצעיר הזה נאלץ לעזוב כדי למצוא לעצמו בית. פארק גריפית מקיף פחות מ-18 קילומטרים רבועים, אבל מתברר שהבחור שלנו מוצא את מה שהוא צריך כדי להתקיים כאן."
חשבו על כך: טורף גדול, שחייב לקטול כדי לאכול, מוצא את כל הדרוש לתזונתו בלב לוס אנג'לס רבתי, ובה בעת נשאר סמוי מן העין כמו ידוען שמסתתר מפפראצי. איך הוא מצליח לעשות זאת? על ידי כך שהוא נע בשקט מוחלט בעיקר בשעות הדמדומים והלילה, נשאר סמוך למחסה עבות ושומר בקנאות על פרטיותו בכרך הידוע כשער לתהילה.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון דצמבר 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
להצטרפות למינוי »סיקיץ' מתביית על האות הבוקע מהמשדר האלחוטי אשר בעל החיים נושא, ומוביל אותי במעלה המדרון המפורסם. הוא מצביע על מיקומו הנוכחי של הזכר; משם אנחנו ניגשים לבדוק אתרים שבהם השתהה כדי לאכול את טרפו. אנחנו מגלים שני פגרים של אייל פרדי שחור זנב שנגררו לסבך של שיחים נמוכים. שרידי פגר שלישי מוטלים בערוץ ליד מדשאותיו המטופחות של בית קברות שאיילים רועים בו. אנחנו חולפים על פני אנשים שמטיילים עם כלבים, צופים בציפורים, מטיילים להנאתם, רצים, רוכבים על אופניים, רוכבים על סוסים, ועשרות אבלים שעומדים סביב קברים. אם מישהו מהם מודע לכך שהם חולקים את הנוף הזה עם טורף בלתי נראה שעלול להיות קטלני, הרי שדאגתו אינה ניכרת בפניו.
בסרטון: הצלם סטיב ווינטר מתאר כיצד ניסה לצלם במשך שנה פומה בפארק גריפית על רקע העיר לוס אנג'לס
"יש מקום אצלנו, בהרי סנטה מוניקה, לעשר עד 15 פומות," אומר סיקיץ'. "הטריטוריה הממוצעת של זכר בוגר שם היא בערך 500 קילומטרים רבועים. מכיוון שהזכרים המבוגרים והחזקים ביותר מגנים על כל השטח הפנוי, הצעיר הזה נאלץ לעזוב כדי למצוא לעצמו בית. פארק גריפית מקיף פחות מ-18 קילומטרים רבועים, אבל מתברר שהבחור שלנו מוצא את מה שהוא צריך כדי להתקיים כאן."
חשבו על כך: טורף גדול, שחייב לקטול כדי לאכול, מוצא את כל הדרוש לתזונתו בלב לוס אנג'לס רבתי, ובה בעת נשאר סמוי מן העין כמו ידוען שמסתתר מפפראצי. איך הוא מצליח לעשות זאת? על ידי כך שהוא נע בשקט מוחלט בעיקר בשעות הדמדומים והלילה, נשאר סמוך למחסה עבות ושומר בקנאות על פרטיותו בכרך הידוע כשער לתהילה.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון דצמבר 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
תגובות