מוזיקת המקרה: Sansanna
צפריר צורי, היוצר מאחורי Sansanna ו-Dukatalon מספר על השראה, ריחוק ועל הזכות הנדירה ליצור בווליום גבוה. בראיון לליהיא לסלו הוא מודה שגם בקיבוץ אפשר ליצור מוזיקה אלטרנטיבית ושלהופיע עם הגב לקהל זה טבעי
מבחינת צורי הופעת היחיד פשוט קרתה. בזמן שהוא חיפש נגנים ללהקת המטאל שלו Dukatalon, הפרוייקט הזה צמח וגדל. תוצר של תקופת מעבר, של חיפושים, של מילוי חורים. תקופה של דברים שנאגרו בבטן והרגישו צורך ממשי לצאת החוצה.
שלט דרכים עם השם Sansanna, ישוב מדברי בדרום הארץ, קפץ לו לעיניים במהלך שירות מילואים. השם חזר וצף בזכרונו כאשר רצה לתחום את הפרוייקט המוזיקלי שלו. "אמרתי לעצמי שאם אין לי להקה, ויש לי חומר כזה, אתחיל לעשות איתו משהו" מספר צורי, "זה התחיל בתור גיטרה אקוסטית והתפתח לאט לאט לחשמלית. בגלל שני אפקטים גיליתי שזה עושה אחלה קומבינציה, ואני יכול להחזיק עם זה לבד."
האלבום של Sansanna יצא לפני כשנה וחצי בהוצאה עצמית. תשעה טראקים ללא שם, מוזיקה שחיה ומתקיימת לבד, ללא צורך בכינויים. צורי לא רואה משמעות בשמות מאולצים. אלו הם קטעים אינסטרומנטליים, שעומדים בזכות עצמם, אנונימיים לחלוטין.
האלבום, שאת העטיפה שלו עיצב אחיו של צורי, חמדת, ועל האריזה שלו מופיעה תמונה ישנה מאלבום התמונות של אביהם, נמכר בהופעות של Sansanna. "כל האלבום הוקלט במשך שנה" מספר צורי, "זה התחיל עם שלושה קטעים שאותם הקלטתי לעצמי ובמשך השנה באו לי קטעים נוספים. בכל פעם שהיה קצת חשק נכנסתי לאולפן והקלטתי עוד קטע ועוד קטע, ובסוף חיברתי את כולם לתקליט."
ההפצה של Sansanna הייתה ועודנה ויראלית כמעט לחלוטין. צורי, שמעדיף להתמקד ביומיום ב- Dukatalon, הרכב שקרם בינתיים עור וגידים כשלישייה, לא מרגיש צורך לדחוף את הפרוייקט.
ועדיין, המוזיקה עושה את שלה ומצליחה להגיע לאלו ששמחים לקבל אותה. את כל ההופעות שקיים במסגרת Sansanna עד היום, לא הוא יזם, אלא התבקש במיוחד להגיע אליהן ולהופיע. אין לו עמוד בית רשמי או פעילות רשת אינטנסיבית, אלא רק עמוד מייספייס מסתורי.
המפיק האגדי בילי אנדרסון, שעבד עם ה Melvins, Neurosis ו High on Fire, הרגיש צורך ליצור קשר עם צורי. "פניתי אליו דרך מייספייס והוא חזר אליי מיוזמתו. במייספייס יש לך ים אינפורציה ובשביל שתכתוב למישהו שאהבת את החומר שלו, זה בטח אומר שהחומר עשה לך משהו".
התגובות למוזיקה של Sansanna חמות. "אנשים אוהבים את זה כי זה משהו שאין פה, ונורא היה חשוב לי לעשות את זה. בן אדם בא לבד עם מגברים ענקיים ונותן שואו כזה. אף פעם לא היה פה דבר כזה. ואנשים מאד התחברו".
"אני חושב גם
הוא אולי לא נותן לזה חשיבות מרובה, אבל צורי מעדיף לצלול אל תוך המוזיקה שלו בהופעות כשהוא עומד מהצד, או עם הגב לקהל. "אם יש מישהו שעושה מוזיקה כזו, זה גם מתבקש שהצורה שהוא עומד בה יהיה טיפה שונה. לא מסתדר לי שאעמוד מול הקהל. צריך שיהיה גם משהו מיוחד באיך שאתה מציג את הדברים."
זה לא יוצר ריחוק מסוים עם הקהל?
"ברגע שאתה יחיד, לפרזנטציה אין כל כך משמעות. מה שחשוב זה המוזיקה. זה מתבקש שהצורה שאני עומד תהיה אחרת. אבל זה לא משהו שאני עושה בכוונה. בדרך כלל איך שאני מתחיל את ההופעה, ככה היא תהיה. זה לא נראה לי כל כך חשוב."
ההשפעות של Sansanna באות מבלוז ישן כמו זה של סקיפ ג'יימס, אבל בעיקר ג'ימי פייג'. "אני לא יכול להגיד שאני ממש מושפע, אני יכול להעיד על עצמי שהמון בא ממני. אני יוצר את ההשפעה של עצמי, אני לוקח ממנו את ההוויה בעיקרון אבל רוב הקטעים יוצאים ממני. בדיעבד זה יוצא דומה לו, אבל אני לא בקטע של לשמוע משהו ולנסות לעשות משהו דומה, ושומעים את זה."
יהיו ההשפעות אשר יהיו, את Sansanna כולם מתקשים להגדיר. כולם, כולל צורי עצמו. עם זאת, יותר ויותר אנשים משייכים אסוציאטיבית את המוזיקה שלו לז'אנר הפולק. הוא לא אוהב את זה. "בארץ ובכלל בעולם אני לא אוהב את הקטלוג הזה שאם מישהו מנגן עם גיטרה אקוסטית, אז הוא מנגן פולק, או סינגר סונגרייטר. זה נהוג ונפוץ שסינגרז סונגרייטרז יושבים עם אקוסטית".
"אחד הדברים שהציקו לי שיש קיטלוג שלי בתור "פולק" או "אסיד פולק". אני לא מכוון לזה. אני חושב שזה חוסר דמיון של אנשים שרואים מישהו עם אקוסטית וישר חושבים שזה פולק, כי זה באופנה"., אומר צורי, "עם גיטרה אקוסטית אתה יכול לעשות דברים אחרים. וזה גם מה שאני רוצה לעשות, לקחת אקוסטית ולעשות דברים בלי הגדרה מבחינתי. יש כל מיני כיוונים של הגיטרה שבאים ממוזיקה אירית או קלטית אבל זה רק הכלי שלי. אני עושה עם זה מה שאני רוצה".
"זה כמו שאנשים מחפשים את הסאונד של הנדריקס, שזה אחלה של דבר. החוכמה היא לקחת את הסאונד אבל לעשות עם זה משהו אחר ולא לחקות. לעשות דברים אחרים. לאנשים יש בדרך כלל את הלהקות האהובות עליהם והם מחפשים את הסאונד שלהן במקום לחפש סאונד חדש. ואני חושב שהצלחתי. בקטע החשמלי אני חושב שיצא לי משהו שאין לאף אחד".
צפריר מתגורר בקיבוץ עין צורים בדרום. הוא גר בקיבוץ כל חייו, מלבד גיחה קצרה לחיים בתל אביב לפני מספר שנים. הקיבוץ הוא מקום שקט ומרוחק, מקום של שלווה. קרקע פורייה ליצירה של קלישאות מוזיקליות מהזן הפסטורלי. הוא לא מגדיר את עצמו כאדם רוחני, שמקבל השראה מהנוף סביבו ומתרפק על רומנטיקה מוכרת של חיים שלווים במקום אחר, רחוק משאון העיר. אחרי הכל, הגדרה כזו תהיה קלה מדי. צפויה מדי.
אתה מאמין שמוזיקה קשורה למקום ממנו היא מגיעה?
"פעם חשבתי ככה. הייתי בקטע של בראנט ביורק, או Kyuss. ובאמת אפשר לשמוע במוזיקה שלהם את המקום שהם באו ממנו. Jalamanta (האלבום הראשון של היוצר בראנט ביורק, שהיה גם המתופף של Kyuss, ל.ל) זה המדבר. אי אפשר לטעות. אבל בקטע של Sansanna לא נראה לי. יש קטעים שאתה בקלות יכול לעצום עיניים ולחשוב שאתה נמצא באיזה מקום פתוח וכל הקלישאות של מוזיקת נוף או מוזיקה אווירתית, וזה בעצם קטע שכתבתי בדירה שלי כשגרתי בתל אביב בווליום של 1 כדי לא להעיר את השותף שלי. אז אני לא כל כך חושב שזה קשור. אני לא אחד כזה שיוצא למרחבים של הקיבוץ ומקבל השראה."
"זה שיש לי את המקום שלי שאני מנגן בו נותן לי יתרון על אמנים שגרים בעיר וכותבים את כל המוזיקה שלהם בחדר השינה שלהם. אני חושב שבתור מוזיקאי, אם יש לך את הספייס שלך, זה כבר מקפיץ אותך לרמות של יצירה שלא יכולות להיות לך בעיר. כי זה משפיע עליך. והווליום, זה השראה. אתה יכול להגביר וזה לוקח אותך לדברים שאתה לא יכול להגיע אליהם עם מגבר קטן בחדר שלך."
Sansanna היא תחושת הלבד של צפריר. גם אם ינדוד איתה לחו"ל, היא תמיד תשאר איתו. בניגוד לארץ, הוא לא רואה את עצמו מופיע בחו"ל עם עוד אמנים. הכי לבד שיש. ו Sansanna תמיד שם בשביל לנחם אותו, לעזור לו כשקשה. במסגרת Dukatalon הוא מתאר עבודה מתישה, לוחצת. מחסום השפה לעיתים מקשה אף יותר. "יש דברים שאני רוצה לכתוב עליהם אבל אני לא יודע איך. אלו לא דברים שבאים לי בקלות. אולי Sansanna זה חלק מהבריחה הזו, אין מחויבויות. רק הנגינה שלי ואני."
ב-5 ליוני הצלילים של Sansanna יחדרו לחלל מועדון הלבונטין 7, כחלק מערב הופעות להקות נויז והארדקור. כשאני שואלת אותו אם הוא באמת רואה את עצמו כחלק מערב כזה, הוא עונה שאין ברירה. ובכלל, הוא לא מאמין שיש עתיד למוזיקה שלו בארץ. "אין נישה שמתאימה לי, אז אם אני נחשב אלטרנטיבי יזמינו אותי להופעה אלטרנטיבית. בארץ, את כל הדברים שנשמעים טיפה שונה מחברים ביחד. גם Dukatalon הופיעו עם להקות שלא נשמעות אותו הדבר. אין מספיק להקות אלטרנטיביות בארץ כדי ליצור סצנה".
"בכל הופעה אתה רואה אותם פרצופים וזה לא משהו שיכול לגדול. מי שאוהב את זה יאהב את זה. מספר האנשים שיכולים לאהוב את הדברים האלה בארץ הוא גבולי. זה יכול להגיע למספר אנשים ולעצור שם".
שיר להורדה של סנסנה
סנסנה, ערב להקות הארדקור - פאנק/רוק/נויז, ב- 5 ביוני בלבונטין 7 בתל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
