הזירה הלשונית: מילון טורקי קטן

לרגל המשבר האצילי בין ישראל לטורקיה, הזירה הלשונית גאה להציג: מה הקשר בין טורקי לטורקיז, איך מנצחים מארס טורקי בששבשש, למה השתמשו במילה קרחנה בימי הביניים, והכי חשוב: כיצד יש לכתוב – טורקי או תורכי? הלקסיקון

רוביק רוזנטל | 14/1/2010 17:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
השבוע עסקו ליברמן את איילון וממשלת טורקיה בשאלה למי יש יותר גדול, ואין רגע נאצל יותר לבחון את עקבות השפה הטורקית והטורקיות עצמה בחיינו. 
 
למי גדול יותר?
למי גדול יותר? צילום: פלאש 90

אַבָּדַאי. בריון, מילה שהגיעה מערבית, ומקורה טורקי: קָבַּדָאי.

אגודה עותומנית. תאגיד ציבורי שמוקם למטרה חוקית, ששורשיו בשלטון הטורקי-עותומני בארץ ישראל. עשרות שנים לאחר קום המדינה שלטה בכיפה פקודת האגודות העותומניות.

אָמָן אָמָן. קריאת התפעלות. בטורקית פירושה בבקשה.

בורֶקאס. מאכל  ים תיכוני, מאושיות מזון הרחוב הישראלי. המילה הגיעה מלדינו, אך היא טורקית במקורה, ויש גירסאות שונות לפירוש המילולי של שם המאכל.

בקלאווה. מתוק מתוק, ומאוד טורקי. נקרא כך על פי צורתו, בטורקית פירוש המילה הוא מעוין.
 
 בקלאווה
בקלאווה צילום: נאור רהב
בַּקְשִׁישׁ. מתנה, נדבה, וגם שוחד. הגיע לטורקית מהפרסית.

בַּרְדָק. אי סדר, בלגן, וכאן חידה: בטורקית פירושה המילה הוא כוס, ובמשמעות הישראלית הגיעה מהשפה הרוסית. יש על כך טענה שמדובר בשיבוש של המילה הצרפתית bordel, בית זונות.

גול טורקי. מונח עתיק מימי הכדורגל בפיפטיז: בעיטה הפוגעת בחלקו החיצוני של השער, שנחשבה שער במשחקים בשכונה. למה? ראו ערך "טורקי (2)".

טָאבּוּ. המסמך הנחשק לפיו אנחנו בעלים של חלקת קרקע או דירה כלשהי, וגם שם המוסד המנפק את המסמך הנ"ל, שהורתו בימי הטורקים. 

טוֹקְמָק. טיפש, קשה תפיסה. פירוש המילה בטורקית הוא פטיש.

טורקי (1). צורה מקוצרת של "קפה טורקי" (ע"ע): "למה שלא תעשה לנו איזה טורקי קטן, ככה זופ קטן" (קרקר נגד קרקר, אלא מה).

טורקי (2). כינוי גנאי שהתיישן להומוסקסואל, מופיע ב"מילון אחול-מניוקי לעברית מדוברת".

טורקי טורקי. לאט לאט, לא בבת אחת. גירסה של "להרוג טורקי ולנוח" (ע"ע).

טורקיז. צבע כחלחל-ירקרק, וגם שם אבן בצבע זה. מקור המילה בצרפתית (turquoise) ופירושה המקורי, מן המאה ה-14: האבן הטורקית.

טורקים צעירים. אנשים המבקשים לחולל מהפכה בארגון או במדינה, ביטוי שמקורו בהיסטוריה הטורקית, בקבוצת המורדים ששלטה בטורקיה בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

טורקית. שפה לא מובנת, כמו סינית. המקור בביטוי ביידיש "רעדן טערקיש"  (לדבר טורקית).
צילום: רובי קסטרו
בורקס צילום: רובי קסטרו
צ'פצ'ולה עושה מנגל

טֶמְבֶּל. טיפש. פירוש המילה בטורקית עצלן. הפירוש המקומי הוא בגירסה הערבית, טַנְבָּל.

יוגורט. מאכל חלב חמוץ, ולא, זה לא באנגלית, וגם לא בשוויצרית מדוברת. זה בטורקית.
 

חמוץ ולא מאנגלית.
חמוץ ולא מאנגלית.  רובי קסטרו
יוגורט.

יוֹק. לא קיים, נעדר, גורנישט, נאדה. קיצור של הביטוי "מאלטה יוק", אין מלטה, שנאמר על ידי הגנרל הטורקי שנשלח לכבוש את מלטה אבל לא מצא אותה.

להרוג טורקי ולנוח. לאט ובצורה מסודרת, צעד אחר צעד. בעקבות בדיחה יהודית עממית על בחור ההולך להילחם בצבא רוסיה נגד הטורקים.

מָארְס טורקי. ניצחון במשחק ששבש (ע"ע), המושג כאשר היריב שלך לא הצליח להוציא אפילו אבן אחת מאזור היעד של הזוכה. השם הטורקי למצב הזה הוא "מארס", ופירושו בטורקית "להביא אדם לכך שלא יוכל לומר מילה".

מימי הטורקים. הכי עתיק שאפשר, אפילו יותר מ"מימי המנדט".

מַנְגָל. מכשיר המשמש לצליית בשר על גחלים, ומכאן התפתח לטקס היציאה לטבע הכולל בשרים על האש. המקור דווקא בערבית הפלסטינית,
"מנקָל", החפץ המיטלטל, אך לעברית הגיע כנראה מהצורה הטורקית שהתגלגלה מערבית, מנגל, ואולי מן הבדווים.

מרחץ טורקי. אולם חם ומהביל לריפוי הגוף והנפש. היום קוראים לזה סאונה.

סלט טורקי. מאכל העשוי מעגבניות מבושלות ומתובלות.

סרט טורקי. סרט מלודרמטי המרבה באירועים מרגשים, לפני היות הטלנובלות. בשנות השישים ייבאו סרטים כאלה מטורקיה.

על הפּאטָה. אני מה אכפת לי? ובתרגום חופשי מטורקית ומלדינו: על הזין.

פָּזָוֶונְק. מנוּול, מילה שהתיישנה. פירושה בטורקית סרסור.

צַ'פָּצ'וּלָה. אשה מעצבנת ומרושלת. בטורקית המילה מתייחסת קודם כל לגבר: צ'פצ'ול.

ששבש עם שישליק

קהווה. השם העברי שניתן לקפה בימי תחיית השפה, והוא הצורה הטורקית להגיית שם המשקה.

קוּשָׁאן. חזקה, הוכחה שדבר מה שייך למישהו. פירושה בטורקית שטר טאבו, ובמקור קלח תירס.

קִיוֹסְק. דוכן דברי מאכל. מקור המילה אצלנו כנראה מאנגלית, אך במקור זו מילה טורקית שפירושה דווקא ארמון.

קָלָבּוּשׁ. בית סוהר, גם הוא מורשת הטורקים.

קפה טורקי. קפה שחור מבושל. הקפה הגיע לאירופה מן הטורקים, ואצל נקרא קהווה (ע"ע), אך מקורו באתיופיה הדרומית.

כוס קפה שחור.
כוס קפה שחור. צילום: אלי דסה

קָרָחֶנָה. מסיבת טראנס וסמים בשלבה האינטנסיבי. מקור המילה טורקי-ערבי, בהוראה העתיקה: בית מלאכה, בהוראה של ימי הביניים: בית זונות, וגם בית חרושת.

רחת לוקום. ממתק טורקי מוביל, היבוא המוביל של ישראלים מביקוריהם איסטנבול ואנטליה, פרט למגבות. הטורקים ושאר העולם קוראים לו Turkish delight.

שָׁוָוארְמִה. נתחי הודי, עגל או כבש הנצלים בתנועה סיבובית. בטורקית שווירמה פירושו לסובב. בדרך כלל קרוי הבשר הזה בערי טורקיה דונֶר.

שישליק. נתחי בשר או עוף על שיפוד, מילה טורקית שפירושה "של שיפוד". שיש-קבב הוא הרכבה של "שיש" הטורקי (שיפוד) עם הקבב הערבי.

ששבש. משחק המשחקים, ציוד קבע לכל מילואימניק, ומקורו בטורקית. כאשר זורקים את הקובייה קוראים בהתאם לסדר עולה מאחד עד שש:  יֶאק, דו, סֶה, גאהאר, בש, שש. רוב המספרים בסדר לקוחים מפרסית, אבל דווקא "בש" היא גירסה טורקית.

תורכי או טורקי? את המילה לנטיותיה, כולל שם המדינה, אפשר לכתוב בארבע צורות: תורכי, טורקי, תורקי, טורכי. "טורקי" היא הצורה הנפוצה ביותר, ורק 5% מההופעות כתובות "תורכי". השתיים האחרות נשרכות מאחור. בראשית תחיית השפה המצב היה הפוך: "תורכי", שנראתה עברית יותר, הובילה.

תרבוש. הקונוס, בדרך כלל בצבע אדום, המזוהה יותר מכל בגד אחר עם התרבות הטורקית. מקורו בפרסית: תר-פושידן, כיסוי ראש.

תרנגול הודו. למה נקרא שמו באנגלית טורקי? מפני שהגיע לאירופה מן המזרח, למרות שמקורו בצפון אמריקה.

צילום: רויטרס
טורקי או הודי? תרנגול צילום: רויטרס
רעידת אדמה או רעש אדמה?

רעידת האדמה הנוראה שפקדה את האיטי מאפשרת להתייחס לאחד הביטויים המעניינים בעברית, "רעידת אדמה", והנרדף לו: "רעש אדמה", ובקיצור "הרעש". שניהם מתארים תנועה רבת עוצמה של הקרקע הגורמת בדרך כלל להרס ולחורבן, אבל "רעידת אדמה" היא הביטוי הנפוץ יותר. הצירוף הנפוץ פחות הוא "רעש אדמה".
 

ניצולים מרעידת האדמה בהאיטי
ניצולים מרעידת האדמה בהאיטי  צילום: אי פי
לשני הביטויים מקור בעברית של ימי הביניים, עם השפעה של פסוקים מהתנ"ך, ובשניהם מדובר בארץ: "רעידת הארץ", בעקבות פסוק בתהילים: "המביט לארץ ותרעד, ייגע בהרים ויעשנו". "רעש הארץ", בעקבות פסוק בירמיהו: "מקול נפלם רעשה הארץ".

"רעידת אדמה" היא תרגום מילולי של המונח האנגלי, earthquake, המונח בגרמנית: erdbeben, הגירסה ביידיש: ערד-ציטערניש ועוד. חילופים בין "אדמה" ו"ארץ" ברבדים השונים של העברית אינם נדירים. "רעידת אדמה" זכתה לקידום והפכה מטאפורה מובילה לאירועים המשנים סדרי עולם,  מנפילת התאומים ועד חילופי גברי בלשכת המנכ"ל במפעל זוטר, או סדרת הרעידות הנמשכת ביחסי ישראל וטורקיה.

פעמיים כי רע

שלטי החוצות של העונה החדשה של "סרוגים" עוררו כבר שערורייה גדולה על רקע דתי עקב הופעת ספר תורה בשלטים. ליוצרי השלטים יש סיבה נוספת להצטער על הרגע שעלו לאוויר: הניקוד. המדור כבר העיר לא פעם ולא פעמים על ניקודים מזעזעים בשלטי חוצות, אבל הפעם מדובר בהפקרות ממש.

לכתוב פָּעָמַיִם בשני קמצים??!! ולמי שאינו יודע: פַּעַם מנקדים בפעמיים פתח, פַּעֲמַיִם בפתח-חטף-פתח. לא יודעים לנקד? לא נורא, תקשיבו לאשתו של דביר, נו, ההיא מהפרסומת, ותקראו למומחה.

בטרייה או סוללה?

עופר רוזנברג שואל: "המילה סוללה קשורה בעברית לשורש סל"ל, ולכן כנראה יש סוללת עפר. אך מאין הקשר לסוללה חשמלית או לסוללת טילים?"

המילה "סוללה" מופיעה במקרא, ופירושה תל עפר מלאכותי, בדרך כלל לצורכי הגנה. היא אכן באה מהשורש סל"ל, או כדברי רש"י: "על שם שסוללים וכובשין אותה במקבות כדי שיתקשה".

עם השנים התרחבה המשמעות למערך מבוצר כלשהו, ומאוחר יותר למערך תותחים, ומכאן "סוללה ארטילרית", ובימינו גם "סוללת טילים". הסוללה הזו נקראה באנגלית battery, מערכת תותחים, מהפועל הצרפתי battre שפירושו להכות.

Battery התפתחה באנגלית למערכת כלים כלשהי הניצבים זה לצד זה, כמו מערכת כלי נגינה או כלי מטבח. בעברית מדברים כבר על "סוללת עורכי דין" ודימויים אחרים. הסוללה החשמלית הראשונה היתה מערכת דיסקיות של מתכות שונות, ולכן נקראה אף היא battery. כשחיפשו בעברית החדשה שם לסוללה החשמלית, העתיקו מאנגלית את battery שפירושה כאמור במקורה סוללת תותחים, למשמעות הנוספת של battery - סוללה חשמלית, ובעברית יומיומית, בטרייה.

יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית

עוד ב''הזירה הלשונית''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים