הזירה הלשונית: שעת האושר הגדולה
המנהג להגיש בבתי המרזח המקומיים משקאות אלכוהוליים בהנחה בשעות אחר הצהריים קיים כבר מזמן בישראל, ומה שנשאר זה למצוא שם עברי ל-Happy Hour. וגם: מה ההבדל בין קלמנטינה ומנדרינה ובין למה ומדוע?
בירה מכבי, במסגרת ההתעוררות המחודשת סביב העברית, הכריזה יחד עם אתר "דורבנות", שחגג בשבוע שעבר שנה לקיומו על תחרות לשם עברי לשעת הכושר והאושר הזו. הגיעו כ-270 הצעות, והאתר מציג לבחירה עשר הצעות לעשרת הימים הבאים, כנסו כנסו והצביעו הצביעו! הזוכה יקבל אספקת בירה חינם (מכבי, אלא מה) לביתו למשך שלושה חודשים.
המדור קיבל לידיו את רשימת ההצעות המלאה, לפני שנבחרו ממנה עשר ההצעות המובילות לצורך ההצבעה, המוצגות כאמור באתר. עוד הוכחה לכושר ההמצאה הלשוני של הישראלי המושמץ על דלותו הלשונית. אז מה יש לנו בעברית בשעה המאושרת הזו? להלן מקבץ הצעות גולשי "דורבנות" ל-happy hour.
הכי פשוט ולעניין. שעת אושר. שעת פינוק. שעה בכיף. שעה עליזה.
חיבורי מילים. אלכוזול (ההצעה הנפוצה ביותר). זולכוהול. זמן כוהול. אלכוהוליות. שעללויה. שעליזה
משחקי מילים. חג החלוקה. זול המועד. שיכרות זולה. שעת השׂוכֶר (במלעיל).
הכי מתוחכם. באר לפני שבע. פיק בבאר. שלוק העיתים.
הכי גרוסמן. הזמן החריף. הזמן השיכור
הכי דו משמעי. שעת השותים. שעת נפש. עד כלות. הכל קלול. שתי-נא. זמן מחצית.
הכי מקאברי. בירקנאו. שעת "לאבד ת'כבד".
הכי יהודי. שמחת בית השואבה. שושן הבירה.
הכי יחצ"ני. זמן מכבי. משקָה-בי.
הכי חרוז. בירה בלירה.
רחל אשד כותבת: רות בת השש וחצי שאלה אותי מה הקשר בין ערוץ של נחל לערוץ בטלוויזיה. מה אענה לה?
רות שאלה שאלה נהדרת. אנחנו קוראים לערוץ טלוויזיה כך בעקבות ערוץ הנחל, שהיא מילה מהתנ"ך. במקרה זה אנו עושים זאת בעקבות האנגלים, שקוראים לערוץ טלוויזיה channel, שפירושו המקורי ערוץ נחל. בטלוויזיה וגם ברדיו ניתן לכל שדרן או תחנה פס ברוחב מסוים שדרכו הוא יכול לשדר, ועל כן הוא נקרא ערוץ, באנגלית ובעקבותיה בעברית.
עופר רוזנברג שואל: בעברית משתמשים במילה קלמנטינה כפרי ההדר הכתום הקטן, ובמנדרינה כתערובת (היבריד) בין קלמנטינה לתפוז. אשתי שבאה מרוסיה טוענת שזה בעצם הפוך, לפחות ברוסית. איזו שפה צודקת?
אכן, אשתך והרוסית צודקים, ובעברית התהפכו היוצרות. מנדרינה, שהזן הנפוץ שלו בעולם הוא טנג'רינה, היא פרי הדר מקורי, מקורו בסין ומכאן שמו. קלמנטינה היא הרכבה חדשה יחסית של תפוז ומנדרינה, והיא נקראת על שם יוצר הפרי, האב קלמנט.
שלי שואלת: מהם משמעות ומקור המילה "כנופיה"?
כנופיה בעברית של ימינו היא חבורת בריונים, פלילית או פוליטית. המילה ארמית במקורה ופירושה בתלמוד חבורה כלשהי. המשמעות השלילית ניתנה לה בספרות העברית החדשה.
שמוליק מאנגליה שואל: מה מקור השם תירס?
תירס הוא שם מקראי קדום, אחד מבניו של יפת. על פי תרגום יונתן ומקורות נוספים תירס מייצג את טורקיה, וכך נקבע במסורת הפרשנות המקראית. טורקיה היתה תחנה מרכזית בהפצת התירס באירופה, ולכן נקרא התירס ביידיש "חיטה
שי טאוב שואל: האם יש קשר בין צליחה להצלחה? והאם יש קשר בין העולָל לבין מה שהוא מעולל?
על פי המחקר הבלשני אין קשר בין צליחת הכינרת או ים סוף להצלחה בבחינות. זאת למרות שעל פניו נראה שקשר כזה קיים, ולשני הפעלים מקבילות זהות בארמית ובשפות אחרות. בין עולל לעלילה אין כל קשר. עלילה היא מילה מקראית שפירושה סיפור מעשה על פעולותיו של אדם, ומכאן הפועל לעולל. עולל קשור למילה הפשוטה יותר עוּל ("עול ימים").
מאיה מהמרכז שואלת: מדוע אומרים "להשחית את זמני לריק?" מדוע לא להגיד רק "להשחית את זמני"?
לתשובה שני חלקים. ראשית, אין כאן עודפות של ממש, שהרי "לריק" מדגיש שלא היתה לפעולה תוצאה כלשהי, בעוד "להשחית את הזמן" יכול להתייחס גם לתוצאות שליליות של הפעולה. המשפט עצמו הוא פיתוח של שני פסוקים מקראיים: "וזרעתם לריק זרעכם" (ויקרא), "ושיחת ארצה לבלי נתן זרע לאחיו" (בראשית). מכאן התגלגלה הסוגיה ההלכתית המסעירה של השחתת הזרע, והניב "השחית את זרעו לריק". ממנו התפתח "השחית את זמנו לריק", וגם "השחית את דבריו לריק".
דבורה אווירי שואלת: האם המלים "למה" ו"מדוע" הן מלים נרדפות, או שלכל אחת מהן יש מובן שונה?
בעבר היה נוהג כלל מבחין לפיו "למה" הוא שאלה לתכלית הדבר (למה אתה עובד כל כך קשה?), ומדוע היא שאלה לסיבת הדבר (מדוע נשרף התבשיל?). ההבחנה הזו איבדה את תוקפה, גם מפני שהיא פוגעת בזרימת השפה הטבעית, גם מפני שהבסיס של ההבחנה במקורות רעוע ("למה נפלו פניך?", למשל, היא שאלה בדבר סיבה ולא תכלית), וגם מפני שלא תמיד ההבחנה בין סיבה לתכלית ברורה. אז מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה? והאם זו שאלה על תכלית או על סיבה? לזברה פתרונים.
רן מירושלים שואל על הביטוי "ידיו מגואלות בדם": מה משמעות "מגואלות"? מאיזה שורש זה בא?
הפירוש הוא פשוט: ידיו התלכלכו בדם. השורש גא"ל כאן אינו קשור לגאולה אלא לגועל, במסגרת חילופי א' וע' המתרחשים פה ושם בשפה.
אמנון מירושלים שואל: מתי אומרים "אלה" או "כאלה", ומתי "אלו" או "כאלו"? האם יש כאן הבחנה בין זכר לנקבה?
אין הבחנה בין אלה לבין אלו, מילות רמז אלה/אלו מתייחסות לזכר ולנקבה גם יחד. היו ניסיונות להבדיל ולקבוע את "אלה" לזכר ו"אלו" לנקבה, אך התקנה הזו אינה קיימת היום, וגם אינה מעוגנת במקורות.
שי טאוב שואל: יש חוק לשוני שכל המילים שמסתיימות באות ח' נכתבות עם פתח ומבטאים אותן "אח". האם יש מילים בעברית שמבטאים אותן עם שווא מתחת ל-ח' בסוף המילה?
הכלל מורכב יותר. מילה המסתיימת בח', בע' או בה' עם מפיק תקבל פתח גנובה תמיד אחרי תנועות I E O U. אחרי תנועת A העיצורים האלה מקבלים שווא נח רגיל.
ארנון מתל אביב : השבוע פוטרו, לא עלינו, עשרות דיילות יופי שמכרו קוסמטיקה. הייתי בטוח שדיילים ודיילות יש רק באוויר. מי רשאי לקרוא לעצמו "דייל"?
דייל פירושה משרת, והמילה מופיעה בתלמוד בצורתה הארמית דיילא. היא נגזרת ממילה יוונית שפירושה עבד. נותן שירות העובד במטוס נקרא דייל אוויר, ועד לפני זמן לא רב הוא היה המקצוע היחיד המוגדר כדייל, ולכן זוהה עם המקצוע כולו. בשלב ראשון נקראו גם עובדי נמל התעופה "דיילי קרקע". השימוש בדיילים בתחום השיווק אכן מטעה, שכן הדייל כאן אינו נותן שירות ללקוח אלא לחברה המשווקת. נראה שהדייל המשווק מזכיר בצורת התנהגותו, לבושו והפנייה לאנשים את דייל האוויר, שנחשב עדיין מקצוע יוקרתי.
"צר לי" הוא ביטוי מן התנ"ך": "ויאמר שאול: צר לי מאוד", וכוונתו שהוא בצרות גדולות. אין לכך קשר לשוני ל"צער", אבל הדמיון בצליל הביא את אברהם חלפי לכתוב בשירו "צער לך": "צער לך וצער לי/ על כך מעידות העיניים".
שי שואל: כעובד ותיק בשוק ההון, אנו משתמשים לעיתים בצירוף המילים "חשבון סנדלרים", שפירושו חשבון פשוט. מה מקורו?
הביטוי אכן קיים אם כי אינו נפוץ, והמדור לא מצא את מקורו. קוראים היכולים לשפוך אור על מקור הצירוף, רצוי באמצעות "כתוב לעורך", יזכו לברכת שמים.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם