 |
/images/archive/gallery/557/126.jpg צב שחור.
Camera eyes. Flickr  |
|
|
|
|
|
|
| הצב השחור, הפניקס האדומה, הדרקון הירוק והנמר הלבן: מפת החיות הסינית תלמד אתכם איפה למקם מיטה (לא מתחת לחלון) ואיפה לעולם לא למקם שולחן כתיבה (עם הפנים לקיר). וגם: אפשר לעשות פנג שואי גם במקלט. טור של שהם ויסמן |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפחד תפס אותי בבוקר יום א' בשעה 10:00 בבוקר בתחנת הרכבת בתל אביב. הוא הגיע בהפתעה ללא שום אזהרה, עלה מהבטן התחתונה לכיוון הסרעפת ושם הוא התיישב, חוגג לו את נצחונו ומתריס - נו, מה תעשי עכשיו?
באותו יום עשיתי את דרכי מירושלים לכיוון חיפה בכוונה לתת ייעוץ שתוכנן לפני זמן רב. היתה התלבטות האם לצאת מהבית, שהרי רק יום קודם שיחרר המג'נון מלבנון פגזים בסטלה מאריס, אבל משהו בי לא הסכים לתת לו (לפחד) להחליט בשבילי, וכך הובלתי את שאר החלקים הלא מפחדים שבי לכיוון חיפה. אלא שלא יכולתי להמשיך בדרכי כמובן, בגלל אותו אירוע מצער מאוד של נפילת הפגזים על מחסן הרכבת בחיפה.
בדרך חזרה ולאחר מכן במהלך כל השבוע ישבנו אני וחברי הטוב, הפחד, ללבן קצת עניינים. חשבתי על המתנות הנהדרות שקבלתי ממורי היושבים בסין ובהונג קונג אשר בוודאי לא נתקלים במציאות שלהם בקטיושות מעופפות, אולם מאחר ומדובר בידע אוניברסלי שמיועד לתמוך בנו בני האדם, בוודאי ישנם כמה סודות שיכולים לעזור בשעות מוזרות אלה של קיומנו.
 |
| לא הבטחה זולה לאושר |
|
ההבדל בין ההבנה הברורה כמעט לכל אחד שרצוי שיהיה לנו בית נעים, לבין החשיבה הסינית שקובעת שגורלנו מושפע מהבית שלנו, היא למעשה החידוש שמציע הפנג שואי. שהם ויסמן מסבירה מדוע הפנג שואי לא אמור להפוך אף אחד למאושר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
חזרתי לתחושות הגוף שלי וחיפשתי פתרונות - איך ל"הזיז" את ההתרחשות המשתוללת אצלי בפנים וראיתי שלמעשה הצורך להרגיע את הפחד קשור בהחלט לשורש ר.ג.ע. כלומר התשובה נמצאת ברגע. אם אנסה לחוש את ה"כאן ועכשיו", להיות בפשטות במציאות שלי הרגעית, שהרי אין ממה לחשוש, שום סכנה ממשית לא מאיימת עלי בהיותי רחוקה מאזור המלחמה. אני מניחה שהדבר נכון גם לגבי אותם אנשים המתגוררים בצפון, במידה והם יושבים במקלטים, שהרי למעשה הפחד נובע מהעתיד להתרחש או ממה שהיה ועבר.
ההבנה השניה שהגיע אלי היתה לזוז, להניע את הגוף ולהיות במקום אחר מאותו מקום בו "תפס" אותי הפחד. לשאלה לאן לזוז היה גם מענה.
אסכולת הצורה בפנג שואי מתארת את מיקומו של הבית האידיאלי בסביבה. תיאוריה זו, הידועה גם בשם "מפת החיות" מתארת מה הוא בית מבחינת מיקומו וכיצד למקם חפצים בתוך הבית לקבלת הרמוניה מקסימלית. את מיקום הבית בסביבה קצת קשה לשנות, אולם ניתן בהחלט להתבונן בסידור הפנימי של הבית ואפילו (כן, עד כמה שזה ישמע הזוי!) בסידור הממ"ד או המקלט.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הצב הוא הגב
|
|
|
 |
|
|
|
קיימות ארבע חיות מיתולוגיות שיש להן קשר גם לכיווני השמים וגם לחמשת האלמנטים הסיניים. חיות אלה נבחרו כדי לתאר
מצב אנרגטי מסוים שנמצא מחוץ למבנה אולם גם בתוכו. זהו סידור הנחשב "אידיאלי" וכדאי לשאוף אליו.
הצב השחור - הצפון, גב הבית: האזור שנמצא בגב הבית מסמל את יכולת ההגנה על מבנה. הצב בעל השריון הוא חיה עדינה מאוד אשר חיה בתוך "בית" נוקשה. הסינים מתייחסים לחיה זו, שחיה שנים רבות (למרות עדינותה) כסמל לבריאות, אריכות ימים וכבוד. גם הסינים מתייחסים בחשש לכיוון צפון וגם אצלם ניתן למצוא משפטים דומים ל"כי מצפון תיפתח הרעה". גם בסין אגב היה האזור הצפוני מותקף במשך מאות שנים על ידי פולשים. ולכן הבית האידיאלי הוא כזה שמוגן בכיוון צפון ופתחו פונה אל הדרום. אולם אין חשש, גם בית שחלקו האחורי נשען על כיוון אחר מכיווני השמים יכול להיות טוב אלא שרצוי ש"הגב" שלו יהיה מוגן. אז מה הוא "גב" מוגן?
גב הוא הר פיזי או כל מבנה אחר שממוקם בחלק האחורי של מבנה, רצוי עם רווח מסוים, כי גם "גב" חונק איננו נחשב רצוי. מבנה חסר צב, כלומר מבנה שחלקו האחורי חשוף לנוף פתוח או רוחות, נחשב למבנה חלש שאינו תומך בבריאותם של בני המשפחה. במקרה זה יש להעלות גדר או צמחיה גבוהה כדי לייצר מעין גב מלאכותי.
ומה בתוך הבית? למעשה אנחנו מחפשים את אותו "צב" בכול מקום בו אנו יושבים או ישנים. לדוגמא שינה מתחת לחלון נחשבת בעייתית מאחר ואותו קיר עליו נשענת המיטה איננו קיר "שלם" כלומר הצב באותה מיטה הוא חלש. במקרה זה חשוב לסגור את החלון (במידה ויש עוד מקורות לאוויר בחדר) או לתלות וילון כך שייווצר גב סימבולי.
כנ"ל לגבי מיקום ספה או ריהוט מרכזי בבית - לא מומלץ למקם כורסה למשל כך שהגב נותר חשוף למקור של תנועה. כלומר תמיד נשב בשולחן העבודה כך שקיימת תמיכה של קיר מאחורינו.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/557/111.jpg
הצב השחור |
|
|
|
|
|
|
|
|
מבנים שאין להם נוף פתוח בחזית הם "בתים ללא עתיד"
|
|
|
|
|
|
|
הפניקס - הציפור האדומה, הדרום, חזית הבית: חיה מיתולוגית זו, אשר נשרפת באש ונולדת כל פעם מחדש מסמלת את היכולת להתחדש, את השפע והשגשוג של הכיוון-דרום. האידיאל הוא להפנות את הבית לדרום, כך שייהנה מהשמש, האור והחום.
כשחזית הבית פונה לדרום מתקיים בצורה מושלמת איזון בין יין ליאנג, חלקו האחורי של הבית נתמך על ידי הצפון הקריר והחשוך, המאפשר חדרי שינה שקטים ואילו חדרי האירוח והכניסה פונים לדרום ומכניסים אנרגיה אקטיבית, יאנגית ומכניסת אורחים. רצוי שבאזור החזית, גם אם היא אינה פונה לדרום, יהיה מרחב, שטח פנוי שהוא מעין מיכל אשר יכול לאגור צ'י ובכך לשמש "בריכת אנרגיה" או מעין בלון חמצן של הבית. מושג חשוב זה נקרא "מינג טאנג" בסינית וניתן לייצר אותו באמצעות גינה קטנה בחזית הבית או הבניין. מבנים ללא "מינג טאנג" כלומר מבנים שאין להם נוף פתוח בחזית או מרחב פנוי, נחשבים ל"בתים ללא עתיד". כשחזית הבית חסומה ע"י מבנה אחר, הבית לא מזמין אפשרויות חדשות והצ'י בו דליל.
מסיבה זו הישיבה בחדר העבודה ובבית בכלל רצוי שתהיה תמיד עם אפשרות למבט אל הכניסה. אנשים רבים ממקמים את שולחנות העבודה שלהם עם הפנים לקיר, כלומר המינג טאנג שלהם חסום ולא מזמין גדילה והתפתחות.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/557/108.jpg
הפניקס האדומה |
|
|
|
|
|
|
|
|
חשוב שהצד השמאלי של הבית יהיה גבוה מהימני
|
|
|
|
|
|
|
הדרקון הירוק - המזרח, הצד השמאלי של הבית: צד זה מתאר את הכוח הרוחני, הגברי."דרקון האזורה" גם הוא חיה מיתולוגית אשר מסמלת את המעוף, ההתפתחות הרוחנית, הבריאות בבית וההמשכיות. חשוב שהצד השמאלי של הבית יהיה גבוה מהימני (מבחינה נופית) ובכך החלק הרוחי, שהוא מקור החיים הינו חזק. הצד השמאלי מתאר גם את הכוח היאנגי - הגברי. במקרה הפוך, בו הצד הימני הוא הגבוה, כמו במקרה של בית קומות אשר נמצא בצד הימני של הבית ומצדו השמאלי מבנה חד קומתי, מתייחסים לבית זה כבית בו האשה "שולטת" בגבר. במבנה בו לא קיימת כלל תמיכה צד השמאלי של הבית, וקיים שדה פתוח יתכן ולא יהיה נוכח כלל גבר בבית.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/556/934.jpg
הדרקון הירוק |
|
|
|
|
|
|
|
|
הכוח של האשה
|
|
|
|
|
|
|
הנמר הלבן - המערב, הצד הימני של הבית: בית הספר של הצורה, ממנו מגיעה תיאוריה זו, מתאר את הצד הימני של הבית. בבית שפונה לדרום, כיוון מערב הוא האזור בו שולטת אנרגיית היין. אנרגיה זו הינה חומרית ומתארת את כל מה שפיזי, החל בהישגים חומריים ועד היכולת שלנו להתקרקע ולהיות מעשיים. זהו הכוח של האשה בבית, ורצוי שהוא יהיה באיזון עם האנרגיה של הדרקון - כלומר רצוי שלבית תהיה תמיכה שווה בשני הכיוונים והוא ישב במעין כורסה. בחזית - מרחב (הפניקס) מאחורה - גב גבוה (הר או בניין) ומימין ומשמאל שני מבנים נוספים, שגובהם שווה פחות או יותר, ותפקידם לאזן את הבית מבחינת האנרגיות הזכריות והנקביות (יין ויאנג). הדרקון והנמר הם מעין "הגנות עדינות" משני צידי הבית.
אם כך הבית האידיאלי איננו ממוקם בלב שדה פתוח, ואף לא בראש הר. מבנה שנחשב "בריא" מבחינת הפנג שואי הינו מבנה מוגן. התנאים אותם אנו מחפשים הם כאלה המאפשרים לצ'י לנוח, להיות במקום אחד ללא תנועה, ללא זרימה חזקה מדי אולם עם מספיק צ'י שיכול להגיע ולהיאגר בחזית הבית.
אז לאחר שמצאתי לעצמי מקום עם צב טוב ברכבת, המשכתי בהרהורי על תושבי הצפון ועל המשמעות של שהות ארוכה במקלטים.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/557/110.jpg
הנמר הלבן |
|
|
|
|
|
|
|
|
פנג שואי לעתות מלחמה
|
|
|
|
|
|
|
גם אם איננו תושבי הצפון, חשוב להתייחס לחדר זה בבית בצורה קצת אחרת. אם אין ברירה ועלינו לשהות שעות או ימים רבים בחלל זה, מומלץ מאוד לגרום לו להיות מקום אנרגטי, שהרי ממ"ד, בגלל השימוש הרב שנעשה בבנייתו בחומרים כמו בטון וברזל (שגורמים לו להיות "צב" עמיד נגד פגזים) אינם יוצרים חלל נעים וזורם, מה שעלול לגרום לעייפות ולדיכאון, ובכך להגביר עוד יותר את תחושת אי השקט והחרדה. ואיך פותרים את "הביצה והתרנגולת" הזו? הנה כמה עצות פנג שואי לשיפור הממ"ד:
1. תאורה, תאורה, תאורה. אחת הבעיות הגדולות בממ"ד היא החשיפה המתמדת לאור ניאון. הניאון נחשב לאור הקרוב ביותר לאור יום, אולם מבחינה אנרגטית זהו אור המכלה כל חלקת "צ'י" טרי בסביבה. הניאון הוא אור מעייף ומעצבן ועדיף להימנע ממנו עד כמה שניתן. בממ"דים רצוי להוסיף תאורה אחרת של נורות ליבון רגילות או הלוגן וכן לשלב בין ניאון לבן וניאון צהוב.
2. קירות לא לבנים. לא בטוח שניתן לעשות זאת בתנאים הקיימים, אולם רצוי לצבוע את הקירות בכל צבע שאינו לבן ורצויים כל צבעי הפסטל. דבר שהוכח כיעיל ביותר בממ"דים (גם אלה בהם אנו משתמשים כחדר רגיל בבית) הוא עיטור הקירות או קיר אחד בלבד בקו גלי עולה ויורד או בציור ספירלות."תיקון" זה עוזר ב"פתיחה" של האנרגיה מאחר והתחושה ברוב החדרים הנ"ל היא של אנרגיה סגורה ולא זורמת. קו רציף גלי, ספירלי או בצורה של שמיניות יוצר ויברציה שונה ומזינה - שווה לנסות ולראות!
3. להתיידד עם הממ"ד. כשמדובר באנרגיות של מבנה, מומלץ לזכור שחלק ניכר מהמבנה האנרגטי שנוצר קשור גם ברגשות ובמחשבות שאנחנו "מפזרים" בחלל. לפי היגיון זה ניתן ע"י פעילויות כמו שירה, ריקוד ומשחק "לבנות" אנרגיה יותר קלילה, ואינני מדברת על הילדים שבשבילם אלו איכויות טבעיות אלא דווקא על המבוגרים ששכחו מכורח הדאגה והלחץ שהגוף לא ממש נהנה מישיבה סטאטית בתוספת עודף מחשבות.
4. חדר שינה מאולתר. לפי מפת החיות, האזור הרגוע ביותר והמומלץ לשינה יהיה האזור הרחוק ביותר מהדלת, ועם אפשרות לקיר מוצק באזור הראש. רצוי לא לישון מתחת למדפים או באזור אחסון. במידה והשינה היא במקלט ציבורי, כדאי מאוד "לחלק" את המקלט לאזור פעיל (לאכילה, משחק, שיחה וכו') ולאזור מנוחה, שיופרד ע"י בדים תלויים, סדינים וכדומה. תחימה זו מאפשרת פרטיות יחסית ,שיכולה להחזיר במשהו את הביטחון והשקט אליו הורגלנו.
5. לסגור את מכסה האסלה. במידה ואנחנו במקלט ציבורי, שירותים הם נושא בעייתי, בשל קרבתם לאזור השינה. מה עושים? כמובן סוגרים את הדלתות וגם את מכסה האסלות. גם קטורת יכולה להועיל.
9. מחומרים טבעיים בלבד. כל דבר חי, כמו למשל עציץ, יכול לעזור ביצירת חלל אנרגטי יותר. רצוי להשתדל מאוד שהחומרים הפיזיים בממ"ד יהיו טבעיים ונושמים - עץ מלא ( רצוי לא צבוע בצבעי שמן), קש, כותנה, פשתן וכד' הם החומרים המומלצים. חשוב לזכור שביומיום אנחנו לא שוהים כל כך הרבה שעות בחדרים מסוג זה, ולכן רצוי לעשות סוג של "גשר" למקום זה. להביא כמה שיותר חפצים שיש בהם איזושהי איכות חומרית ויופי - דווקא למקום זה. אין צורך לבנות מקדש ולהדליק נרות אלא פשוט "לחקות" כמה שיותר את הסביבה אליה אנחנו רגילים. לשים מפה יפה על השולחן ולהביא פרחים מבחוץ.
עם הרהורים אלה הגעתי למחוז חפצי, לאזור המוכר של ריבים של הילדים, ערמת כלים בכיור, ארוחת ערב והררים של כביסה. איזה אושר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| שהם ויסמן
| /images/archive/gallery/536/154.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מומחית לפנג שואי מסורתי קלאסי, מנהלת האקדמיה הישראלית לפנג שואי. תלמידתם של מאסטר ריימונד לו (הונג קונג) פרופ' צאנג ג'יאן ז'ן (שנחאי) מר רוג'ר גרין (אירופה) , גב' קארן קינגסטון ואחרים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
