 |
/images/archive/gallery/575/643.jpg פטנג'לי
 |
|
|
|
|
|
|
| החכם הדגול פטנג'לי אסף את כל החומר שהיה מצוי בזמנו על יוגה וכינס אותו לספר אחד. מוטי שפי בסדרה חדשה על ה"יוגה סוטרה" הקלאסי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שקיעה בווארנאסי. שמים אדומים, קרני שמש אחרונות משתקפות על הגאנגה, שלווה גדולה באויר. קרטיק ואני יושבים במרפסת של המלון באסי גאט ולוגמים מאנגו לאסי. קארטיק מסיים תואר שני בסנסקריט באוניברסיטה ההינדית של ווארנאסי ושוקל כעת אם להמשיך לדוקטורט. יש לו סדר יום עמוס, הוא קם מוקדם בבוקר ומתחיל בסאנדייה , טקס מסורתי שכל ברהמין אמור לבצע שלוש פעמים ביום: בזריחה, בצהרים ובשקיעה. בטקס זה הוא מזליף מים תוך חזרה על מנטרות האמורות לטהר את הגוף, ולאחר מכן מבצע ג'אפה (חזרה שקטה על מנטרות) עם הגיאטרי, מנטרה המוקדשת לשמש שאמורה לחזק אנרגיה רוחנית ואינטליגנציה. לאחר סיום הסאנדיה הוא מתחיל פוג'ה (טקס מסורתי של הבעת תודה) לשיווה. לאחר הפוג'ה הוא מתרגל אסאנות (תנוחות גוף) ופראנאיאמה (תרגילי נשימה) והולך לאוניברסיטה
כדי לשקוע בלימודי הסנסקריט.
אני מראה לקארטיק את הגיליון האחרון של היוגה ג'ורנל ומספר לו על הפופולאריות העצומה של היוגה במערב. קארטיק מביט בבחורה החטובה המעטרת את השער בתנוחת יוגה סקסית, וחיוך רחב מתפשט על פניו. "אין מה לומר, היא נראית ממש טוב, ומבצעת את האסאנה לא רע. אבל אני לא בטוח שהיא מודעת לכך שביוגה יש הרבה יותר מאשר תנוחות לחיטוב הגוף ולשיפור הכושר". ''כן'' אני משיב לו ומסכים עם הבחנתו, "רבים מתרגלים כיום יוגה כדי להרגיש ולהראות יותר טוב מבלי להתחבר לפילוסופיה העמוקה שעומדת בבסיסה, אבל מי יודע אולי התרגולים האלו יובילו אותם לבסוף למקומות עמוקים יותר". "אפשר רק לקוות" הוא אומר ומחייך שוב "לפחות הם מנסים לחיות חיים יותר בריאים ועם הם לא יחוו סמדהי בחיים אלו יש תמיד את הפעם הבאה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
סוטרות: החוט המקשר
|
|
|
 |
|
|
|
המילה יוגה נובעת מהשורש "יוג" שפירושו לאחד. יוגה היא מצב תודעה בה היודע, הידוע ותהליך הידיעה מאוחדים במצב אחד של הוויה מוחלטת, הנקראת בספרות היוגית בשם סמדהי. בהקשר נוסף, המילה יוגה מתייחסת למגוון של תרגולים וטכניקות המאפשרות לאדם להגיע לאותו מצב. הטקסט הקלאסי שפורש את הפילוסופיה של היוגה הוא ספר "היוגה סוטרה", שנכתב על ידי פטנג'לי - יוגי שהיה, ללא כל ספק, מבוסס במצב התודעה הגבוה. פנטג'לי אסף את כל החומר שהיה מצוי בזמנו על היוגה וכינס זאת ביחד בסוטרות. הוא מביא בעיקר עקרונות כללים והשתמש במספר קטן של דוגמאות להמחשה. הוא לא המליץ על שיטה אחת לתרגול יוגה ותאר את כל השיטות שהיו ידועות בזמנו. הנחתו הבסיסית הייתה שיש ללמוד את הסוטרות ממורה מואר, שיכול להנחות באופן אישי את התלמיד בדרך היוגה, והשאיר למורה את החופש לבחור לפי ראות עינו בטכניקות יוגיסטיות שונות שיתאימו לאופיו של התלמיד.
ספר "היוגה סוטרה" הוא אחד מששת ההיבטים של האופנגות - חלקים של הספרות הוודית הדנים בדרכים ובאמצעים היכולים לאפשר לאדם להגיע להתנסות פנימית בתודעה טהורה. כל ששת ההיבטים של האופנגות מובאים בצורת סוטרות. הפרוש המילולי של המילה סוטרה הוא סיב או חוט. הסוטרות דומות לנקודות עיקריות או ראשי פרקים להרצאות, שמאפשרים דחיסת רעיונות וידע רב למספר מצומצם של מילים. מסיבה זאת הן מאד מתומצתות. פטנג'לי משתמש בכל סוטרה בממוצע רק בשש מילים כדי להביע רעיונות מורכבים ועמוקים.
הסוטרות נובעות מחזון פנימי ישיר (דארשנה) של רישי ("רואה"), שזיהה אותם מתוכו במצב עמוק של מדיטציה. לכן אין להתייחס אליהן כאל יצירה ספרותית רגילה העוקבת אחרי כללים מסוימים. הסוטרות גם אינן אמורות להציג טיעונים ליניאריים רצופים. הן אמורות לתאר שלבים שונים הקשורים להתפתחות מצב היוגה ולהתנסויות שונות שמתרגל היוגה עשוי לחוות מראשית התרגול ועד למצב הקבוע של הארה (קייואליה). ניתן לדמות כל סוטרה לקשר המצוי על חוט. רק לאחר שמצליחים לפרום את הקשר ניתן לארוג באמצעות החוטים השונים יריעת בד שלמה. באופן דומה כל סוטרה שנחוות בצורה מלאה יוצרת חלק מאריג שלם המייצג מצב בו ההתנסות ביוגה מבוססת לגמרי בתודעה כמציאות קבועה שאינה משתנה. חלק מהסוטרות מתארות התנסויות שונות שהתלמיד עשוי לחוות בתרגול היוגה, ובמקרים אחרים התלמיד אמור להשתמש בהנחיית המורה בסוטרות עצמן בתרגול מדיטטיבי פנימי שנקרא סאנימה.
לימוד של סוטרות בתקופה הוודית היה מתחיל בשינון בעל פה. רק לאחר שהתלמידים הצליחו במשימה, המורה היה מתחיל להסביר להם את המשמעות הפנימית החבויה בטקסט. נוהל זה הניע את הרישים הוודים לתמצת כמה שיותר את הידע שהיה כלול בסוטרות, כדי לאפשר לתלמידים לשנן את החומר בקלות. עובדה זאת יכולה גם היא להסביר את הסגנון הקצר והמרוכז של הסוטרות.
תפקיד הגורו או המורה הרוחני היה להוביל את התלמיד מחושך (גו) לאור (רו). המורה עצמו היה אמור להיות מבוסס במצב תודעה גבוה והידע שהוא העביר נבע מהתנסותו האישית. ידע זה כלל לימוד של טכניקות מעשיות שהיו אמורות לסייע לתלמיד להגביר את הטוהר (סאטווה) בחיים, לחוות את מצב היוגה או הסמדאהי ולפתח מצבי תודעה גבוהים. היבטים מסוימים מהלימוד הוודי הועברו בצורה אישית מהמורה לתלמיד והותאמו לאופיו ויכולתו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בלשן, מרפא ויוגי
|
|
|
|
|
|
|
המסורת הוודית טוענת שפטנג'לי היה גם בלשן מפורסם, שכתב את "המאהבאשיה", ספר העוסק בתאור שיטת הוואקרן, חוקי דקדוק המאפשרים עיצוב סופי של מילה משורשים ומקידומות שונות. מסורות עתיקות נוספות טוענות שפטנג'לי היה למעשה התגלמות אנושית של אננטה או ששה, מלך הנחשים בעל אלף הראשים שהיה מופקד על שמירת אוצרות חבויים על פני האדמה . השם פטנג'לי ניתן לאננטה מכיוון שהוא שאף ללמד בעולמנו יוגה, ונפל (פאט) מהעולם השמימי הישר לכף ידה (אנג'אלי) של אשה טובה וחסודה שניקראה גו'ניקה. הראשים הרבים של אננטה מסמלים את ההיבט האין סופי המוחלט העומד בבסיס הבריאה. הקשר של אננטה ליוגה ברור: שיטת היוגה על תרגוליה השונים הייתה אמורה להיות תורה סודית נסתרת שהייתה אמורה להוביל את המתרגל להתנסות בתודעה בלתי מוגבלת (פרוש המילה אננטה בסאנסקרית הוא "אי-מוגבלות"). יוגים רבים נוהגים עד היום לחוות קידה לאננטה לפני שהם מתחילים את תרגולם היומי.
מסורת נוספת בהודו טוענת שפטנג'לי היה אחראי גם על הבאה לאור של תחומים מסוימים של איורוודה; מדע הרפואה הוודית העתיק, ובכך הוא קשור למעשה לשלושה היבטים חשובים של הספרות הוודית : ויאקרן הינה אחת מהוודנגות ששה היבטים של הספרות הוודית המסבירים את הזיהוי של הרישים המופיע בארבעת הוודות העיקריות; היוגה סוטרה הינה אחת מהאופנגות - איברים מישניים של גוף הוודה האמורים לאפשר לתלמיד להגיע בתוכו לזיהוי פנימי של הוודה. ואילו איור וודה הינה אחת מארבעת האופוודות - וודות משניות הפורשות את ההתגלות החומרית בבריאה ואת הקשר שיש להם עם הוודה.
פטנג'לי לא היה הוגה דעות דוגמאטי. לאחר שהוא מתאר בפרק הראשון שיטות מדיטטיביות שונות האמורות להוביל את המתרגל להתנסות בסמדהי, הוא טוען שניתן לחוות סמאדהי גם מכל תרגול המשתמש כאובייקט למדיטציה בכל דבר שגורם לאדם הנאה ואושר. יותר מזה - הוא מדגיש שכל אדם יכול כבר בשלב הראשון של התרגול לחוות את מצב היוגה.
פטנג'לי מתאר את עקרונות היוגה ללא שמץ רגשנות ובניגוד לרישים אחרים אינו נכנס לוויכוחים עם שיטות פילוסופיות אחרות שהיו נהוגות בזמנו, פטנג'לי סבר שהיוגה הנה שיטה אוניברסאלית שיכולה להיות מתורגלת על ידי כל אדם בלי קשר לרקע התרבותי והדתי שממנו הוא בא. אין בסוטרות כל דרישה מוקדמת לתרגול יוגה שקשורה לאמונתו של האדם ולצורת חייו. השיטה מתאימה הן לאנשי משפחה והן לנזירים שפרשו מהעולם.
ראייתו האוניברסאלית מודגשת גם בעובדה שהוא אינו מכנה את האל בשם ספציפי שקשור למסורת ההודית המקובלת (כמו קרישנה או ווישנו) הוא מכנה את האל בשם "אישוורה" ("השליט") כינוי היכול להתאים לאמונתו של כל אדם בכל תרבות שהיא.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| מוטי שפי
| /images/archive/gallery/507/614.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | בעל תואר שני בפילוסופיה ודית מהאוניברסיטה הוודית של מהרישי, הולנד. השתלם בהודו באסטרולוגיה הודית עתיקה וזמרה וודית מסורתית. לימד מדיטציה והרצה על היבטים שונים של הספרות הוודית במסגרת קבוצה בין-לאומית של מורים למדיטציה בארה''ב, אירופה, דרום מזרח אסיה והודו. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
