 |
/images/archive/gallery/536/736.jpg ג'ימי הנדריקס.
axis bold as love עטיפת התקליט  |
|
|
|
|
|
|
| אלפי שנות אור קדימה לפני כל המין האנושי. לבד על הבמה מול האינסוף. מסע בעקבות דרכו המיסטית של ג'ימי הנדריקס. פרק שני בסדרת המאסטרים האינטרגלקטיים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זה אולי נראה מוזר לכלול את ג'ימי הנדריקס ברשימה של מאסטרים רוחניים. ראשית כל כי הוא לא חי חיים מאוזנים שהיינו מצפים ממאסטר. הנדריקס, שמת בן 27 , חי חיים קצרים ואינטנסיביים שבהם שרף את עצמו עם סמים, דמיון והרבה אהבה לגיטרה.
 |
| ברוס הגדול מכולם |
קבלו את ברוס לי: לא רק אמן הלחימה המפורסם בהיסטוריה, כי אם גם פילוסוף, אנרכיסט רוחני ורב-אמן של החיים
|
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
מה שהופך את הנדריקס למאסטר הוא התשוקה האדירה שלו. הנדריקס אולי לא חי הרבה, אבל הוא חי עד הסוף.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/150/800.jpg
 |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
הג'ימי הנדריקס אקספיריינס
|
|
|
 |
|
|
|
הנדריקס קרא ללהקה שלו "הג'ימי הנדריקס אקספיריינס". אקספיריינס (Experience) משמעו לחוות ושמה של הלהקה מבטא שתי משמעויות עיקריות. הראשונה היא "החוויה של ג'ימי הנדריקס". כלומר: המוזיקה של הלהקה מבטאת את היקום הפנימי, העולם והחוויה של ג'ימי הנדריקס. המוזיקה הזו היא זיקוק של הישות ההנדריקסית.
במקביל מרמז השם על היותה של המוזיקה של הנדריקס מוזיקה טוטאלית וחווייתית הקוראת למאזין לחוות את החיים בצורה שלמה ומלאה. הלהקה של הנדריקס
היא במובן זה מכונה של חוויה, מכונה שמכניסה את המאזין לסוד היקומים האחרים.
מהם היקומים האחרים? אלו עולמות חוויה עשירים וחסרי גבולות כל כך שהם גורמים לחיים הרגילים להיראות כחיי חגבים. אנשים מועטים מכירים אותם לאשורם, אבל הנדריקס הכיר אותם היטב. זה היה הסמים, זה היה הגיטרה אבל קודם כל ולפני הכל זה היה החיים הטהורים שמילאו אותו בזרם איתן. הם שגרמו לו לנגן על הגיטרה עם הלשון בתאווה ובשמחה שלוחת רסן שמזכירה את היללות שהיה ברוס לי מפריח בעת שהיה נלחם.
היקומים האחרים הם כמובן יקומים פנימיים, אבל מכיוון שקשה כל כך לתאר אותם, ומכיוון שהיקומים הללו, הנטועים עמוק בתוך לבנו, הם זרים ומוזרים כל כך שהם נדמים ממש לחייזריים, נוהגים אנשים שביקרו בהם לעיתים קרובות לתאר אותם במונחים הלקוחים מעולם המדע הבדיוני. זוהי מחיקת ההבדלים בין החלל החיצון לחלל הפנימי שטרנס מקנה מדבר עליה. זו שגורמת ליצורים מתוך התודעה להופיע בפני האדם כחייזרים. גם הנדריקס הכיר את הטריק הזה והוא השתמש בדימויים מרובים מעולם המדע הבדיוני, לדוגמה בשירים Message from Nine to the Universe , Third stone from the Sun , או The Stars That Play With Laughing Sam's Dice.
הנדריקס לא כתב חיבורים ומשנות סדורות, הוא כתב יותר כמו מיסטיקן שמדווח על חוויותיו הרוחניות בעזרת תערובת מוזיקלית-לשונית. הפרשנויות שלי לשירים שלו עשויות להישמע מרחיקות לכת כשקוראים את המילים לבדן. המדיום של הנדריקס הוא רוק של דתיות אלטרנטיבית, מיסטית ופסיכדלית. על מנת להבין באמת את השירים של הנדריקס לא מספיק לקרוא אותם, צריך להאזין להם האזנה עמוקה. ואני מקווה שלפחות חלק מקוראי המאמר ישמעו את השירים בעת שהם קוראים את המאמר, כי רק כך אפשר להבין באמת את הנדריקס.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/504/624.jpg
ג'ימי והגיטרה |
|
|
|
|
|
|
|
|
האם אתה מנוסה?
|
|
|
|
|
|
|
השיר "האם אתה מנוסה", שיר הנושא של האלבום הראשון של ג'ימי הנדריקס הוא שער פתיחה מצוין לעולמו הפנימי של ג'ימי הנדריקס. "אם רק תוכל לאחוז בתודעה שלך" שר הנדריקס בתחילת השיר "Are you experienced", "אז בוא חצה לצד שלי/ נחזיק ידיים ואז נחזה יחדיו בזריחה / מתחתית הים".
הנדריקס מזמין את המאזין לחוויה הרוחנית הפנימית של ג'ימי הנדריקס. אבל קודם כל הוא שואל אותו שאלה עקרונית: "האם אי פעם חווית/התנסית?".
משמעות המילה התנסות פה היא חוויה טוטאלית רבת חיים של הקיום האנושי. זוהי חווית הקיום שהתיאורטיקן והפילוסוף ז'יל דלז מדבר עליה, שנביא ניו אייג' כמו סת' מדבר עליה ושבסופו של דבר כל מיסטיקה אמיתית מדברת עליה. מדובר על קיום אמיתי, קיום שחורג מכלובי התודעה התחומים של היום יום. קיום של תודעה פתוחה שבתוכה זורם השפע האלוהי הממלא את האדם בהכרת אינסופיותם של המציאות. לכן אין זוהי שאלה סתמית אלא שאלה מטאפיזית: האם התנסית בחוויה השלמה (Experience)? בתודעה החללית ומרובת המימדים?
הנדריקס יודע על העולמות האחרים, על המימדים האחרים, הוא יודע שהקיום האנושי והקיום בכלל הם מציאות חללית, רבת ממדים, מוזרה, גועשת חיים, פסיכודלית ופואטית. הוא גם יודע שהמציאות הזאת הינה עלומה וסתומה לחלוטין עבור רובם המכריע של האנשים. לכן שואל הנדריקס את המאזין האם הוא אי פעם התנסה, ומודיע מיד בקול צופן סודות "ובכן, אני התנסיתי".
בשלב זה של הדרשה הפואטית-מוזיקלית הזאת קורה דבר מדהים. הנדריקס מציע למאזין "הרשה לי להוכיח לך". עתה הוא מבצע מחווה שמטרתה להציע הוכחה לכך שהוא מכיר את העולמות האחרים ומוכשר על מנת לשמש כמדריך בדרכו למציאויות חדשות של חיים וצמיחה. הנדריקס, כמו הנביאים, מביא הוכחה לכך שהוא פגש בחייזרים/באלוהים, בכוחות היצירה האינסופיים שבראו את כל העולמות. ההוכחה שלו היא הוכחה מוזיקלית.
הנדריקס פוצח עכשיו במה שהוא כנראה הסולו הקיצוני ביותר באלבום האקספיריינס הראשון. זוהי תצוגת חיים טהורה של יכולת נגינה, מחשבה ודמיון שאין כדוגמתה. על מנת להבין את משמעותו של הרגע הזה בהיסטוריה של המוזיקה והגיטרה צריך להבין שעד הרגע ההוא הגיטריסטים הנועזים ביותר היו גיטריסטים מחויטים כמו אריק קלפטון ופיט טאונסנד מהמי (שחטפו שוק פשוטו כמשמעו כששמעו את הנדריקס).
אי אפשר לתאר איך הצלילים החייתיים והחלליים של הנדריקס נשמעו אז באמצע שנות השישים. גם גאונים יוצרים בדרך כלל על בסיס יוצרים שקדמו להם, אבל הגיטרה של הנדריקס היתה כל כך שונה מכל מה שנוצר קודם, שהיא נשמעה פשוט חייזרית. הסולו שלו של הנדריקס "בהאם אתה מנוסה" הוא ההוכחה לכך שהוא ראה את העולמות האחרים וקיבל ידע שאנחנו בשפתנו יכולים לתאר אותו רק כ"חייזרי", כלומר ידע שהגיע מתוך עולמות נפש מפותחים הרבה יותר מהמוכרים לנו - עולמות המלאכים. כל ריף שהנדריקס מנגן הוא מעין יקום חייזרי חדש שהנדריקס חושף בפני המאזין. זהו הקוסם המודרני. Spanish Castle Magic".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סוכן נסיעות של מצבי תודעה
|
|
|
|
|
|
|
המוזיקה של הנדריקס חושפת את המאזין לעולמות שבהם ביקר ומספרת על המסעות לעולמות עלומים של הנפש. השיר "ספאניש קאסטל מג'יק" לדוגמה מספר על אחד העולמות הקסומים הללו. הנדריקס, אחד הטרמפיסטים האינטרגלאקטיים הגדולים של האנושות, מחלק כאן הוראות הגעה וכללי התנהגות לאותה ארץ, ואף מציג למאזין מתנה שהביא מארץ זו, סולו גיטרה שהנדריקס מתהולל בו עם האבקה הספרדית הזהובה של הקסם.
הנדריקס פותח את דבריו כמו קפיטן נועז שחזר כרגע מארץ זרה "[ובכן] זה רחוק מאוד/ זה לוקח בערך חצי יום להגיע לשם/ אם נטייל ב... דרקון-שפירית שלי/ לא זה לא בספרד/ אבל עדיין [ספרד] זה שם מגניב".
ההערה האחרונה של הנדריקס מצחיקה אותי. הוא קורא לעולם הזה שאותו הוא עומד להציג "קסם הטירה הספרדית" אבל מודה מיד שלעולם הזה אין שום קשר לספרד. העולמות האחרים, עולמות המיסטיקה והתודעה העליונה, הם מעבר לשפה, ולכן אין טעם לנסות לתאר אותם.
הנדריקס קורא לעולם הזה "קסם הטירה הספרדית" בערך באותו האופן שבו קוראים הפיזיקאים לקווארקים בשמות: עליון, תחתון, למעלה, למטה, מוזר וקסום. אין שום קשר בין הכינויים האלה לבין החלקיקים המוזרים כל כך שבהם מתעסקת מכאניקת הקוואנטים.
"החזק חזק יקירי / החזק חזק אם אתה רוצה ללכת / זהו מקום מדהים באמת". כאן הנדריקס מתחיל להישמע כמו סוכן נסיעות, אבל הוא רחוק מלהיות סוכן נסיעות נורמלי, הוא סוכן נסיעות אינטרגלאקטי של מצבי תודעה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ארץ הנשים החשמליות
|
|
|
|
|
|
|
בשיר הפתיחה של האלבום "אלקטרי ליידילנד", אלבום האולפן האחרון שג'ימי הוציא בחייו, אפשר לשמוע את הנדריקס אקסטטי לחלוטין בתוך ים של אהבה. ג'ימי נשמע בשיר הזה כמו דייל בטיסה האלוהית. שטיח הקסמים כמילותיו של הנדריקס בשיר, כבר פרוש לפנינו, כל מה שניתן זה לעלות עליו ולעוף. הגאולה כבר כאן, כל רגע ורגע. אנחנו צריכים רק לקבל אותה.
תמיד כשאני שומע את השירים המאוחרים שג'ימי כתב אני לא יכול שלא לחשוב על המוות המתקרב שעמד ברקע. אני לא יכול שלא לחשוב איך כל החיים של הנדריקס היו תהליך מסחרר של שריפה. בניגוד לברוס לי שתכנן מפעל חיים, הנדריקס ידע שהוא חייזר עם אשרה מוגבלת על הכוכב. הוא היה נביא שאורך נשימתו היה מוגבל לאורך הדברים שהיו לו לומר, הוא אמר אותם בתשוקה כמו נשמה שמצפה להצטרף כבר שוב לבוראה, ועזב את העולם.
וכך הוא כותב:
"האם אי פעם היית בארץ הנשים החשמליות / שטיח הקסמים מחכה לך, אז אל תאחר / אני רוצה להראות לך רגשות שונים / אני רוצה לזנק אל הצלילים והתנועות / אישה חשמלית מחכה לך ולי / אז זה זמן שנעלה על הטרמפ / זרוק את כל הקבעונות שלך אל הים / בעוד אנחנו טסים מעל הים מלא האהבה / הבט קדימה! אני רואה את ארץ האהבה, בקרוב תבין".
המילים של ג'ימי בהירות ונהירות כל כך. הוא יודע שהוא הולך למות, הוא כבר למד את הלקח שלו בשיר "אני לא חי היום". הוא יודע עכשיו. אסור להחמיץ את שטח הקסמים המצפה. הטרמפ שג'ימי מדבר עליו זה הטרמפ האינטרגלאקטי, זה שאנחנו מחמיצים אותו כל רגע, למרות שאסור לנו.
הטרמפיסט האינטרגלאקטי הוא טרמפיסט שמטייל ותר את החלל התודעתי, מעין מגלה ארצות של הנפש. הנדריקס מנסה להסביר לנו שאנחנו עומדים כל העת במרכזה של אוטוסטרדה אינטרגלאקטית. אנחנו פשוט לא שמים לב. כל רגע ורגע עוצרות לידנו חלליות אינטרגלאקטיות ומציעות לנו חבילות נופש במקומות מדהימים של התפתחות, שמחה והתעוררות. ואנחנו פשוט עומדים שם מוכי הלם במרכז האוטוסטרדה ובמקום לעצור טרמפים, נותנים שידרסו אותנו.
הנדריקס קורא לאדם. הפוך לטרמפיסט אינטרגלאקטי! צא לדרכך הרוחנית, הפוך לתייר ומטייל בארצותיה היפהפיות של הנפש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קרניים ראשונות של השמש העולה
|
|
|
|
|
|
|
האלבום "קרניים ראשונות של השמש העולה החדשה", האלבום האחרון שהנדריקס הקליט לפני מותו, הוא יצירתו המיסטית הגדולה ביותר שהתפרסמה רק 28 שנה לאחר מותו של הנדריקס, ב-1998. השיר, ששמו כשם האלבום "קרניים ראשונות של השמש העולה החדשה", הוא ככל הנראה השיר הגאולי ביותר שכתב הנדריקס. השיר הזה מתאר את המפגש של הנדריקס עם השכינה, עם היסוד הנשי בחוויה האלוהית - האלה הגדולה, מקור כל החיות והפריון, גאיה - אהבה. המפגש הזה עם האהבה וארץ האהבה העולה הוא מפגש עם נפש חדשה. זהו השחר הראשון של הנפש העולה החדשה: תודעת קיום חדשה.
".../ והיא אמרה: אני מגיעה מארץ השמש העולה/ ואני אמרתי: היי בייבי, לאן את מנסה ללכת? / והיא אמרה 'אני הולכת לזרוע שלום נפש / והרבה אהבה לך ולך / היי ילדה, אני רוצה להצטרף / הו כן, הייתי רוצה להצטרף / האם היית רוצה להצטרף? / שאלה אותי / כן, קחי אותי איתך עכשיו! / היי בייבי, אני יכול להיכנס לעולם שלך לרגע? / כן, אתה יכול, היא אמרה".
לקראת מותו פוגש כאן הנדריקס את היסוד הנשי. זוהי האחות והילדה, והיא מחזיקה בחובה את ההבטחה הגדולה של הגאולה. היא עומדת לפזר את היסודות הגאוליים שבאים מארץ השמש העולה, מקומה של הגאולה, המקום שבו מתחוללת הנפש האמיתית ומצפה לפרוץ לתוך חיינו. שם, בארץ הנפש החדשה, נמצאים כוחות האמונה והיציבות שבנו.
הגאולה זה כיף! והנדריקס רוצה פשוט להצטרף. הוא קורא לה שוב ושוב: קחי אותי איתך. הוא הולך לשם. אני רואה אותו הולך בעקבות האור. בעקבות מותו. למי הוא התגלגל? למה הוא הפך?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לפעמים עדיף להישרף צעיר
|
|
|
|
|
|
|
שנות השישים היתה כזו תקופה שהדרך היחידה לצאת ממנה טוב היה למות לפני שהיא נגמרת. יש מקומות שהם רחוקים כל כך, שכשמגיעים לשם, נקראת הנשמה לחזור למקורה. כל תו ותו שהנדריקס ניגן בחיים שלו אומר שהנדריקס היה שם במקום הזה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | עיתונאי. כותב על יהדות עכשווית וניו אייג' | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
