ראשי > ניו אייג' > דוד מיכאלי
בארכיון האתר
תודעת שירות
דוד מיכאלי נכנס לשירותים ויצא עם תובנות מרחיקות לכת על ההשלכות התרבותיות, הפסיכולוגיות והדתיות של האסלה המערבית
16/11/2007

לאור התפיסה שאנו קשורים לכל והכל קשור בכל, ישנה התפתחות טכנולוגית שקשה לנו, אנשי העולם הראשון, לתאר את העולם בלעדיה, שהגיעה למלוא השפעתה באותו זמן של חדר הטיפולים הנפשי ותורת היחסות: השירותים המודרניים כמוצר תעשייתי ותשתית של מערכת הביוב העירונית. אגע כאן בשמונה נקודות (המספר שמונה עצמו בנוי כמערכת זרימה סגורה ושני חורים) בניסיון להציג את העניין.
1.
ראשית, הניקיון. בדומה לבעלי זקן מסוימים, אדם נקי מרגיש עליון על אחרים ואפשר לשער כי עיצובו של הפרט הנקי בנה את הנובורישיות התודעתית של העליונות. הטכנולוגיה של הניקיון בייצור המוני והתפשטותה המוחלטת מתחה קו ברור בין הנקיים החדשים למלוכלכים, הפכה לתו זיהוי של תרבות השפע ויצרה תודעה מעמדית.
Joan Valencia, cc-by
2.
השירותים הפרטיים נתפסו כמקום התייחדות וטיפול עצמי. במובן הספרותי היה זה המקום היחיד אולי שבו התממש זמנית המושג "חדר משלך" (וירג'יניה וולף) לכל פועל. אפשר לומר שעוצבו שם, חוץ מהשימוש לשמו נועדו, גם הגות וגם חקר מיניות. אי אפשר להתעלם מתרומת הניקיון למיניות המודרנית. תנוחת הישיבה עצמה על כס האסלה יותר גבוהה מכריעה שפופה ומאפשרת חוויה מלכותית של התבוננות ותהייה, בחינה, ביקורת או בטלה ברשות, ושקיעה להזיה מאחורי דלת מגוננת, או לחילופין, חדר מקלט לבכי או להקאה מיוסרת.

כמעט בכל שירותים בסגנון מערבי מודרני אפשר למצוא חומר קריאה. עיתונים ושירותים הופיעו יחדיו. גזירי עיתונים מודפסים היו האמצעי שקדם לניירות הטואלט המפנקים של היום, והיוו תרגול מצוין של קריאת פרגמנטים אקראיים שהיו כולם שווים בערכם נוכח הפתח המוליך אל התהום העירונית. אולי זהו הבסיס הפוסט-מודרניסטי. אם נעמיק מעט, יצוף החשד שספיגה רקטאלית מתמשכת של אותיות דפוס מכילות עופרת וממיסי צבע סייעה להרעלה תודעתית. אפשר לומר שתקופה מסוימת קלטנו פרסומות ודעות משני כיוונים כאחד. אפשר לשער כי גם היום אנחנו מזריקים לעצמנו דרך נייר מפנק חומרי הלבנה וצבע כפיגוע תעשייתי מתמשך. 
3.
קשה להימנע מן ההקבלה לתא הווידוי או לגלגולו הפסיכולוגי או לשיקופו בעולמות התחתונים הלוא הוא תא החקירה הנורא. "קלות" היא המילה המתאימה לתחושות ההתפנות שלנו כאשר אנחנו מותירים אחרינו כובד ריח מתאבך של חטאי חברת השפע העליזה וסוגרים בקפדנות את דלת השירותים בענווה, במבוכה מצטנעת, נמנעים להיפגש במבט. נטילת הידיים לאחר מכן משלימה פולחן של מחילה עלומה ומשחררת אותנו לדרכנו קלים וטובי לב בדרך כלל, או לעיתים אפופים בהרהור סתום.
Ingrid, cc-by
4.
השטיפה אל המעמקים העלומים של מערכת הביוב העירונית העניקה המחשה מעולה למושג של תת-מודע אפל וקולקטיבי, הרהורים על עיבוד חומרים, טראנספורמציה ומעבר בין מימדים השייכים למסע סקרני בשאול, מפגש עם מפלצות מעמקים יחד עם תהליך של גילוי עצמי וגישה פרטית ליכולת של העלמת חטאים אל מימד אחר. ספרו של ז'יל ורן "מסע אל בטן האדמה" הופיע בשנת 1864 בד בבד עם התפשטות הביוב המודרני. הרשת התת-קרקעית הזאת ממסגרת את סיפורי פאנטום האופרה של פריז, את עלובי החיים, את הסיפור האמיתי של הבריחה מגטו ורשה ועד אגדות אורבאניות על תניני אלבינו ענקיים במגה-סיטי של ניו יורק ומחילותיו של באטמן.
5.
רשת הצינורות המחברת בין כל המשתמשים מעצבת בהכרח מושגים של רשת תקשורת, טראנספורמציה ותעבורה. מושגים של כניסה ויציאה יחד עם "כל הנחלים הולכים אל הים" מעצבים תודעה של חיבור אל איזשהו נצח עמום. יש מקום לבדוק את הקישור המושגי בין השירותים למושגי קוסמולוגיה כמו חורים שחורים וחורי תולעת. האם היינו מעצבים מציאות קוסמולוגית אחרת לו היינו ממציאים טכנולוגיה אחרת? לעתים נראה שהטכנולוגיה ממציאה אותנו. אפשר לומר כי השירותים הפרטיים ותשתיתם האורבנית, עיצבו במידה רבה את מושגי הרשת הראשוניים.
6.
תודעת ההתפנות היא דמוקרטית, משוות כל, וחלה על כולם, נסיך ואביון כאחד, היושבים להם כל אחד בנפרד בקופסאות תודעתיות מוארות מצופות קרמיקה ומחוברים יחדיו בתשתית אפלה. מערכת הביוב מאפשרת את בניית הבניין הרב-קומתי, והבניין הרב-קומתי הוא המודול הדמוקראטי הבסיסי והקפסולטיבי של העיר הגדולה: פרטיות של חייה ותן לחיות. צייר בשם ז'אן-מארי פומירול צייר בשנת 1970 מבט רנטגן על תאי שירותים שקופים בקומות שונות של מגדל מגורים ובכל תא שירותים מאוננת אישה בפרטיות קרה.
Terry Johnston , cc-by
7.
רמת השירותים כאז והיום היא סמל סטאטוס של מעמד כלכלי ומנסה לעצב את הקונספט של פינוי-פיצוי – זהב (לפחות ציפוי) מול חרא. אין מקום שבו קו החיבור שבין הניקיון הנוצץ לעולם הניקוז האפל כה מודגש. אחדות הניגודים מסתגרת בשתיקה אינטימית מאחורי דלת השירותים. הכלים הסניטאריים עצמם הם מופת עיצובי מצוחצח של מושג הניקיון, אינם פחותים מכלי קודש עם משמעות טראנסצנדנטית, אגני מים, קטורת חיטוי מבושמת, מרוססת או מוזלפת, אניגמה עיצובית אטומה בקווים זורמים של פנים וחוץ, לבנים בדרך כלל, עד לחור השחור. אמנות הפיסול הקלאסי ומינימליזם נקי הנוגע בתפיסת זן נסתגרו להם פנימה בשירותים הממתינים למנחתנו הצנועה.
8.
מישהו מטפל בחרא שלך. בו-זמנית לתחכום מערכתי ענק, מפותח ומורכב מופיע סוג של הסרת אחריות אישית, חזרה לינקות במסווה של קבלת שירות, החלפת הזכות לתנאים היגייניים במניירות שליטה וטיפוח מושגים של אקולוגיה פרטית שאינה מוכנה לראות דבר מעבר לאפה הרגיש או למה שמתחתיו.

ובכן, סיפור מהתחת. קשה, וגם אין טעם, לקבוע מה עיצב את מה, התוכן את החומרה או להפך, החומרה את פירושיה. זה עשוי להישמע כבדיחה, אבל כדאי שנזכור כי עלייה או ירידה של מעלה בודדת בחום הגוף יכולה לשנות את תודעתנו וגישתנו לדברים, שלא לדבר על עצירות.
איש טאי צ'י צ'ואן, סופר ואמן בוגר בצלאל, מפתח ועוסק בתרפיית זן בשטח פתוח. מחבר הספרים 'הערות זמניות על תנועה', 'זמן המדבר' ו'סיפרים על גבריות וזיכרון'. תרגם מסינית את כתבי המופת 'טאי צ'י צ'ואן ג'ינג'

  מדד הגולשים
תשתחרר, בנאדם
                  40.86%
אני הוא זה
                  9.68%
האיש שפתח את הדלת
                  5.38%
עוד...

דוד מיכאלי
אה !  
היסטוריה של אלימות  
תודעת שירות  
עוד...
כל הכותבים
  

כותבים אחרונים
אבולוציה עכשיו
אביתר שולמן
ארז שמיר
בארי לונג
גבריאל רעם
ד''ר דבורה צביאלי
דוד מיכאלי
יונתן לוי
מיכל גזית
ערן גולדשטיין
סקר
על הבוקר
קפה
תה צמחים
סקס
מדיטציה