מזרח תיכון ישן-חדש

"יום ראשון, 21 בדצמבר. ראינו עכשיו עשן ועדרי צאן... אין ספק כי אלה ערבים מהג'בל. כעבור חצי שעה הגיע לכיווננו בדהרה רוכב על סוס; הוא ירה לעברנו כשהתקרב... אחד האנשים שלף את חרבו של מוחמד ונופף בה, בעודו מנסה לפגוע בו ובי."

חבורת המטיילים הקטנה עשתה את דרכה מדמשק בדצמבר 1913 אל תוך המדבר הסורי. הם צעדו בכיוון דרום-מזרח, דרך השטח הנרחב שעדיין לא נחקר של צפון חצי האי ערב. היעד שלהם היה ח'איל - מעוזם של שני שבטים דומיננטיים, שהתחרו על השליטה בחצי האי ערב. הוא נחשב מקום אגדי, ורק קומץ אירופים ביקרו בו, אך המפתיע מכל היה שבראש המשלחת הזאת עמדה אישה - גרטרוד בל האנגלייה.

הופעתה של בל הייתה מרשימה: אישה גבוהה, דקת גזרה ואתלטית (היא הייתה מטפסת הרים בהכשרתה). פניה היו מחוטבות ונאות ורעמת שיער אדמונית האירה אותן. פיקחותה, הידע הנרחב שצברה בנושאים לא שגרתיים והלך רוחה המעמיק הרשימו את האנשים רבי ההשפעה שפגשה בזכות קשרי המשפחה. קשר אחד כזה שינה את חייה. אחד מדודיה מונה לשגריר בריטניה בפרס, וב-1892, בהיותה בת 23, נסעה גרטרוד לבקר אותו ואת משפחתו בטהראן, שהייתה אז עיר קטנה.

היומנים והמכתבים המפורטים והמרתקים שכתבה בל במרוצת מסעותיה במסופוטמיה ובמזרח התיכון משקפים לא רק את הרשמים הרגילים של מטיילים מהתקופה ההיא - נופים, אנשים וחוויות אישיות. הם מתעדים מקרוב ובמדויק את המנהגים של אנשי המדבר, בעלי בריתם ואויביהם, המריבות, הטינות, הקנוניות ומלחמות השליטה בין השבטים הגדולים והשייח'ים שבראשם, וגם סיפורים צבעוניים ששמעה בלילה סביב המדורה.

"השמועה אומרת כי השל[טון] העות[מאני] שלח במתנה כלי נשק לאבן ראשיד," כתבה בל ביומנה באחד מתיאוריה האופייניים. אך לא היו אלה רק שמועות. גברת בל האמיצה, כך נראה, לא הייתה עוד אחת מהטיילים של אותה תקופה, שנשבו בקסמי המזרח. לאחר שנפתחו רשומות הממשלה הבריטית, התברר כי נוסף על היותה כתבת, מומחית לשפה הערבית, צלמת וארכיאולוגית, היו לה גם כישורים מצוינים באיסוף מידע. היא "הופעלה... על ידי אגף המודיעין של הצי המלכותי," במשך תקופה ארוכה. במילים אחרות, אפשר בהחלט לומר שגרטרוד בל הייתה מרגלת.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אוגוסט 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף