כתבות קודמות

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    שפתיה של נקבת בונובו צעירה כתומות מטין, שאותו היא אוכלת כנראה כדי לסתור את הרעלנים המצויים בצמחים שבתפריט שלה

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    פולה, נקבת בונובו, נושאת את בתה הקטנטנה, פרישה. כשתתבגר תעבור פרישה ככל הנראה לקהילת קופי בונובו אחרת. זכרים שומרים על קשרים ארוכי שנים עם אמותיהם

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    הבונובו, שנקרא בעבר שימפנזה ננסי, הוא מין ייחודי של קופי אדם המצוי רק ביערות של הגדה השמאלית של הנהר קונגו (Congo)

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    גוטפריד הומן ממכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית חקר קופי בונובו בקונגו במשך יותר מ-20 שנים. הוא חובש מסכה כדי למנוע העברת זיהומים לבונובו

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    התפריט בלואי קוטלה (Lui Kotale) ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו כולל פירות, גבעולים ועלים

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    זכר ששמו קמילו אוכל עלה צעיר. השפע של מזון צמחי ביערות שבגדה השמאלית של הנהר מאפשר לקופי הבונובו ליהנות מחיי חברה יציבים ושלווים יחסית

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    בן, זכר בוגר, מסרק את פרוותה של ווילמה, נקבה בוגרת צעירה. ייתכן שהשקעתו של בן תשתלם מאוחר יותר, אם היא תבחר להזדווג איתו

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    הנהר קונגו רחב הידיים, המכיל ערוצים רבים, קטנים וגדולים, הוא מחסום בלתי עביר המפריד בין הבונובו, שחי בגדה השמאלית, לשימפנזים ולגורילות שבגדה הימנית

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    זואי חולקת בפרי עץ מהמין אנונידיון מאן עם בנה זיזו וצעיר אחר, בזמן שזכר בוגר ממתין בציפייה לנדבה. חלוקת המזון היא חלק מהפוליטיקה החברתית של הבונובו

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    נקבה נחה בקן לשעות היום בשמורת הבונובו קוקולופורי (Kokolopori), שהוקמה על ידי יוזמה לשימור הבונובו בשיתוף עם הקהילה המקומית וממשלת קונגו

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    פעוטות בונובו, כמו זיזו, המשחק בתמונה עם בן משפחה, נולדים שחורי פנים, שלא כשימפנזים, שפניהם ורודות בלידה ומתכהות בהדרגה

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    זואי מערסלת את זיזו. שלא כשימפנזים, זכרי הבונובו לא יוצרים קואליציות של זכרים להשגת השלטון. מינקות עד בגרות, חברתו הטובה ביותר של הזכר היא אמו

  • צילום: כריסטיאן ציגלר

    אולריך הצעיר רוכב על אמו, אױמה, אל אתר המזון הבא. קופי בונובו מבלים חלק גדול מזמנם על הקרקע, ונהנים מגישה בלעדית למזונות צמחיים

גלרית תמונות

אהבה חופשית בגדה השמאלית

הבונובו הוא בעל חיים מיוחד במינו, אשר יצאו לו מוניטין של קוף שלו, שמבכר אהבה על פני מלחמה, לעומת דודנו, השימפנזה. למרות זאת, לפי תצפיות בטבע נראה שחיי החברה שלו מורכבים מאלה שתוארו בעבר

מאת: דיוויד קואמן | צילום: כריסטיאן ציגלר
בחלקת יער נידחת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, על הגדה השמאלית של הנהר לואו (Luo), שוכן מחנה המחקר וומבה (Wamba), מקום שנודע לתהילה בדברי הימים של חקר קופי האדם. וומבה נוסד למטרת חקר קופי בונובו, Pan paniscus, מין של קופים שאין דומה לו. הוא מוגדר מין בסכנת הכחדה, ואף שהוא מוגן על ידי החוק בקונגו, האוכלוסייה ממשיכה לסבול מהבעיות המוכרות, בעיקר ציד הקופים למאכל ואובדן מקומות חיות.

לבונובו יצאו מוניטין של קוף שמבכר אהבה על פני מלחמה, קוף תאוותן יותר ועוין פחות מדודנו הקרוב, השימפנזה. מחקרים מודרניים באוכלוסיות בגני חיות, שערכו הביולוג ההולנדי-אמריקני פרנץ דה ואל ואחרים, תיעדו את המיניות החופשית והרווחת של מין זה ואת נטייתו ליצירת קשרי ידידות (בעיקר בקרב נקבות) לעומת תגרות השליטה והמאבקים בין קבוצות, שמאפיינים את השימפנזים (בעיקר בקרב הזכרים).

יום אחד בשעת בוקר מוקדמת התלוויתי לחוקר טטסויה סקמאקי אל תוך היער. עד מהרה ראיתי דברים שאינם עולים בקנה אחד עם התדמית הפופולרית של הבונובו. הקופים רבו. הם צדו. הם לא קיימו יחסי מין במשך שעות ארוכות. האם זהו בעל החיים שנודע בחיי החברה השלווים והפתוחים שלו?

 

בסרטון: בחברה של קופי הבונובו, הנקבות הן השולטות

בעוד סקמאקי ואני צפינו בקבוצה של בונובו, לפתע החלו להישמע צווחות. סקמאקי הפנה את תשומת לבי למוקד ההתרגשות: אנומלורוס (מין של סנאי דואה) נמלט אל גזע עץ בעת שכמה קופי בונובו מכתרים אותו. כאשר הקופים התקרבו אליו, זינק האנומלורוס לאוויר ונמלט ברחיפה. אז הבחנו באנומלורוס שני, שנצמד בחשאי לצד המזרחי של גזע אחר. אבל בתוך רגע זיהו אותו קופים, והלהקה סגרה עליו, מצווחת באיומי טרף. האנומלורוס טיפס בקלילות שישה מטרים גבוה יותר. כשהיה מוקף כליל בקופים צמאי דם, זינק המכרסם הקטן וריחף אל בין הענפים והצמחייה הנמוכה עד הגיעו אל מקום בטוח. לא הצלחנו לראות היכן נחת; וכמונו גם הקופים. "התנהגות של ציד היא נדירה מאוד," אמר סקמאקי. "אתה בר מזל." עוד לא הגיעה שעת הצהריים ביום הראשון שלי בוומבה, וכבר תפישותיי על הבונובו עמדו במבחן מול עובדות, סתירות ומורכבויות.

ההבדלים העיקריים בין הבונובו לשימפנזה הם התנהגותיים, והבולטים שבהם אכן קשורים במין. בשביה ובטבע גם יחד, הבונובו מפגין מגוון יוצא דופן של קשרים מיניים. על פי דה ואל: "לעומת השימפנזה, שאצלו ניכר גיוון מועט באקט המיני, דומה שקופי הבונובו קראו את ה'קאמה סוטרה', והם מתנסים בכל תנוחה וצירוף שאפשר להעלות על הדעת." עוד הוא כתב: "השימפנזה פותר בעיות מיניות באמצעות כוח; הבונובו פותר בעיות של כוח באמצעות מין."

הבונובו והשימפנזה חולקים מאפיין חשוב אחד: שניהם הדודנים החיים הקרובים ביותר של הומו ספיינס. לפני כשבעה מיליוני שנים, במקום כלשהו ביערות אפריקה המשוונית חי קוף אדם קדום שהיה האב הקדמון הישיר שלהם ושלנו. אילן היוחסין שלנו התפצל משלהם, ובזמן כלשהו, עד לפני 900,000 שנים, התפצלו שני קופי האדם הללו ונפרדו זה מזה. איש אינו יודע אם האב הקדמון המשותף שלהם דמה לשימפנזה או לבונובו, באנטומיה או בהתנהגות, אבל התשובה לשאלה הזאת עשויה לחשוף פרטים על מוצאו של האדם. האם אנו צאצאים של מסורת ארוכה של קופי אדם חפצי שלום ואוהבי מין הנשלטים על ידי נקבות, או שמא באנו ממורשת טבעית של מלחמה ושליטה זכרית? וגם: מה קרה במרוצת האבולוציה שגרם לקוף הבונובו להיהפך ליצור הייחודי שהוא כיום?


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון מארס 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

להצטרפות למינוי »

תגובות