שובם של אנשי הפרא

באירופה עדיין פועם לב קדום. מתחת למסווה מתוחכם ונוצץ של טלפונים סלולריים וקידמה מתקיימים פולחנים שמקורם בחגי הקציר, ימי המפנה הקיצי והחורפי והפחד מאפילת החורף. מפלצות אורבות בלב הקדום הזה, מלא הצללים, אך לצדן גם קיימת הבטחה לאביב ולתחייה, ליבול פורה ולנשים מיניקות תינוקות בני יומם. מתברר שביבשת התרבותית הזאת, או לפחות בקהילות מסוימות שלה, לא אבד הקשר עם מחזורי הטבע.

הקשר הזה ניצת מחדש מדי שנה בפסטיבלים שנחגגים מתחילת דצמבר ועד חג הפסחא. האירועים מתקיימים בעת ובעונה אחת עם מועדי החגים הנוצריים, אך הטקסים עצמם קדמו ברובם לנצרות. קשה מאוד לאתר את שורשיהם, אך בכולם האנשים - עד לאחרונה, כמעט תמיד גברים - עוטים תחפושות ומסכות שמסתירות את פניהם ואת דמותם האמיתית. הם יוצאים לרחובות במסווה שמאפשר להם לחצות את הקו שמפריד בין אדם לחיה, בין מציאותי לרוחני, בין ציביליזציה לשממה, בין מוות לתחייה. אנטוניו קרנייב, שמחופש לדמות מרושעת המכונה "קרטו" לרגל הקרנבל בפודנסה (Podence), פורטוגל, מסביר כי האדם מקבל אישיות כפולה, "הוא נהפך למשהו מסתורי."

הצלם שארל פרז'ה יצא לתעד את מה שהוא מכנה "אירופה השבטית" במסע שנפרש על שני חורפים ו-19 מדינות. התחפושות שצילם מגוונות מאוד. לעתים הן ייחודיות לאזור מסוים ואפילו לכפר בודד. בקורלטה (Corlata), רומניה, גברים המחופשים לאיילים משחזרים ציד, בעוד הציידים הם רקדנים. בסרדיניה באיטליה, עיזים, איילים, חזירי בר או דובים עשויים לגלם את תפקיד הקורבן. ברחבי אוסטריה, דמות הקרויה "קרמפוס", בן לווייתו החייתי של ניקולאס הקדוש (הידוע גם כסנטה קלאוס), מפחידה ילדים שובבים.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אפריל 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף