טיול על מאדים
כל עוד אי אפשר לטוס לשם, התחליף הטוב ביותר הוא רכב השטח של מאדים, קיוריוסיטי
מאת: ג'ון גרוצינגר | צילום: נאס''א/JPL/MSSS
"אין שום ארץ נוכרייה; הנוסע, רק הוא הנוכרי." רוברט לואיס סטיבנסון
הסופר והמשורר הסקוטי, סטיבנסון, חקר ב-1880 את קליפורניה, שהייתה אז ארץ לא נודעת לאירופים. כיום אני חבר בצוות של יותר מ-500 סיירים, החוקרים את מאדים מהקרקע בקליפורניה בעזרת הרובוט המתוחכם ביותר שנשלח אי פעם לכוכב לכת אחר. בשעה שאני כותב, רכב השטח קיוריוסיטי קודח חור באבן במכתש גייל (Gale). ההישג הקלוש הזה אולי אינו נראה הוכחה של ממש לתחכום, ובכל זאת הוא מרשים. נדרשו לנו עשר שנים של עבודה הנדסית בכדור הארץ ושישה חודשים של הכנות במאדים כדי להגיע אל האבן הזאת. קדיחת חור בעומק של חמישה סנטימטרים והוצאת חתיכה בגודל של גלולה קטנה מן האבן יימשכו עוד שבועות. אנחנו עושים כל זאת כדי לחפש ראיות כימיות לכך שמאדים אינו כה שונה מכדור הארץ; שגם הוא איפשר בעבר קיום חיים.
ובכן, מהי האבקה היקרה מפז שבאנו לחפש, כמו חוקרי הארצות הראשונים שהרחיקו עד לאיי מולוקה שבאינדוזיה בעקבות הציפורן ואגוז המוסקט יקרי הערך? קיוריוסיטי מחפש סימנים לסביבות שהיו מסוגלות לקיים מיקרואורגניזמים, ולמולקולות אורגניות שהמיקרואורגניזמים יכלו לייצר. אנחנו לא מחפשים את החיים עצמם; לצורך זה דרושים מכשירים מתקדמים עוד יותר מאלה של קיוריוסיטי. תפקידו הוא לעזור לנו לברר היכן צריכות משימות עתידיות לחפש חיים.
בסרטון: נחיתתו של רכב השטח קיוריוסיטי במכתש גייל (Gale) שבמאדים
סביבה מסבירת פנים לחיים כוללת שלושה מרכיבים: מים, מקור אנרגיה ואבני הבניין הכימיות של החיים, למשל פחמן. משימות קודמות הוכיחו שמאדים היה רטוב בעברו. חלליות מסלוליות צילמו עמקי נהרות עתיקים; רכבי שטח קודמים שביקרו בו מצאו מינרלים המכילים מים במבנה הגבישי שלהם. קיוריוסיטי מחפש גם את שני המרכיבים האחרים המעידים על קיום חיים. מכיוון שעתה פני השטח של מאדים אינם מסבירי פנים לחיים, אנחנו מחפשים סלעים עתיקים ששימרו תיעוד על סביבה רטובה יותר, דומה יותר לתנאי כדור הארץ.
כבר הוכחנו, בעזרת האבן הראשונה שקדחנו בה, שמאדים איפשר קיום חיים בעבר. הייתה זו אבן חול שטוחה, מפולחת בעורקים של מינרל הנוצר במים, והיא נראתה כמו משהו שהוצא מאזור מכרות. הניתוח שביצעו המערכות של קיוריוסיטי הראה שהמים לא היו חומציים מדי לחיים - הם היו ראויים לשתייה. נמצאו באבן זו תרכובות גופרית שבכדור הארץ מספקות אנרגיה לכמה מיקרואורגניזמים. היה בה גם מקור של פחמן. אנחנו עדיין לא יכולים לומר כי השלולית שבה נוצרה האבן שלנו, אולי לפני שלושה מיליארדי שנים, הייתה מאוכלסת, אבל אנחנו יכולים לומר שהדבר ייתכן.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון יולי 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
להצטרפות למינוי »הסופר והמשורר הסקוטי, סטיבנסון, חקר ב-1880 את קליפורניה, שהייתה אז ארץ לא נודעת לאירופים. כיום אני חבר בצוות של יותר מ-500 סיירים, החוקרים את מאדים מהקרקע בקליפורניה בעזרת הרובוט המתוחכם ביותר שנשלח אי פעם לכוכב לכת אחר. בשעה שאני כותב, רכב השטח קיוריוסיטי קודח חור באבן במכתש גייל (Gale). ההישג הקלוש הזה אולי אינו נראה הוכחה של ממש לתחכום, ובכל זאת הוא מרשים. נדרשו לנו עשר שנים של עבודה הנדסית בכדור הארץ ושישה חודשים של הכנות במאדים כדי להגיע אל האבן הזאת. קדיחת חור בעומק של חמישה סנטימטרים והוצאת חתיכה בגודל של גלולה קטנה מן האבן יימשכו עוד שבועות. אנחנו עושים כל זאת כדי לחפש ראיות כימיות לכך שמאדים אינו כה שונה מכדור הארץ; שגם הוא איפשר בעבר קיום חיים.
ובכן, מהי האבקה היקרה מפז שבאנו לחפש, כמו חוקרי הארצות הראשונים שהרחיקו עד לאיי מולוקה שבאינדוזיה בעקבות הציפורן ואגוז המוסקט יקרי הערך? קיוריוסיטי מחפש סימנים לסביבות שהיו מסוגלות לקיים מיקרואורגניזמים, ולמולקולות אורגניות שהמיקרואורגניזמים יכלו לייצר. אנחנו לא מחפשים את החיים עצמם; לצורך זה דרושים מכשירים מתקדמים עוד יותר מאלה של קיוריוסיטי. תפקידו הוא לעזור לנו לברר היכן צריכות משימות עתידיות לחפש חיים.
בסרטון: נחיתתו של רכב השטח קיוריוסיטי במכתש גייל (Gale) שבמאדים
סביבה מסבירת פנים לחיים כוללת שלושה מרכיבים: מים, מקור אנרגיה ואבני הבניין הכימיות של החיים, למשל פחמן. משימות קודמות הוכיחו שמאדים היה רטוב בעברו. חלליות מסלוליות צילמו עמקי נהרות עתיקים; רכבי שטח קודמים שביקרו בו מצאו מינרלים המכילים מים במבנה הגבישי שלהם. קיוריוסיטי מחפש גם את שני המרכיבים האחרים המעידים על קיום חיים. מכיוון שעתה פני השטח של מאדים אינם מסבירי פנים לחיים, אנחנו מחפשים סלעים עתיקים ששימרו תיעוד על סביבה רטובה יותר, דומה יותר לתנאי כדור הארץ.
כבר הוכחנו, בעזרת האבן הראשונה שקדחנו בה, שמאדים איפשר קיום חיים בעבר. הייתה זו אבן חול שטוחה, מפולחת בעורקים של מינרל הנוצר במים, והיא נראתה כמו משהו שהוצא מאזור מכרות. הניתוח שביצעו המערכות של קיוריוסיטי הראה שהמים לא היו חומציים מדי לחיים - הם היו ראויים לשתייה. נמצאו באבן זו תרכובות גופרית שבכדור הארץ מספקות אנרגיה לכמה מיקרואורגניזמים. היה בה גם מקור של פחמן. אנחנו עדיין לא יכולים לומר כי השלולית שבה נוצרה האבן שלנו, אולי לפני שלושה מיליארדי שנים, הייתה מאוכלסת, אבל אנחנו יכולים לומר שהדבר ייתכן.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון יולי 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
תגובות