מכורים לסוכר

היה צריך לסלק אותן ומיד. את מכונות המכירה האוטומטיות, מכונת המשקאות, מכונת החטיפים וגם את סיר הטיגון החשמלי. הן נגררו לאורך המסדרונות החוצה אל המדרכה ושם נזרקו בין שאר גרוטאות, אשפה ופסולת מאחורי בית הספר קירקפטריק (Kirkpatrick) בקלארקסדייל (Clarksdale) שבמדינת מיסיסיפי. זה היה לפני שבע שנים, אז הכירו הרשויות לראשונה בחומרתה ובחשיבותה של הבעיה.

קלארקסדייל היא עיירה חדשה בדלתת נהר המיסיסיפי. שדות הכותנה הגדלים בה עדיין משתפלים אל הנהר, ובתי המידות הוויקטוריאניים שימרו את יופיים, אך העיירה נמצאת במרכזו של משבר בריאות חמור: שיעורים גבוהים של השמנה, סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות לב. יש הטוענים שמקור הבעיה הוא עיזבון שהותירו אחריהם מטעי הסוכר, שלשמם הובלו אבותיהם של מרבית תושביה של קלארקסדייל, כשהם כבולים בשלשלאות, אל חצי הכדור המערבי.

"ידענו שאנחנו מוכרחים לעשות משהו," אמרה לי סוזאן וולטון, מנהלת בית הספר. מרבית התלמידים אוכלים שתי ארוחות ביום בחדר האוכל. עתה מגישים להם מזון אפוי במקום מטוגן, פרי במקום ממתק. 91 אחוזים מהתלמידים בבית ספרה הם אפריקנים-אמריקנים, שבעה אחוזים לבנים, ושלושה תלמידים ממוצא לטיני מהווים את שני האחוזים הנותרים. "הילדים האלה אוכלים מה שנותנים להם, ועל פי רוב אלה מאכלים מתוקים וזולים: עוגות, ממתקים,"  היא הסבירה. "זה היה חייב להשתנות למען הילדים."

קחו למשל את ניקולס סקארלוק, שהחל השנה ללמוד בחטיבת הביניים. בגיל 11 היה משקלו של ניק (ילד בגובה ממוצע לגילו) 61 קילוגרמים. "הוא פחד משיעורי התעמלות," סיפרה לי המנהלת וולטון. "הוא התקשה לרוץ, התקשה לנשום. היו לו כל הבעיות האפשריות."

פגשתי את ניק בחדר האוכל, שם הוא ישב לצד אמו, וורקיה ג'ונס, אישה בת 38 מצודדת ומרשימה. ג'ונס סיפרה לי ששינתה את הרגלי האכילה שלה למען בריאותה וגם כדי לשמש דוגמה לניק. "הייתי מנשנשת ממתקים כל היום, כי אני עובדת ליד שולחן, וקל להתפתות לזה. אז החלפתי את הממתקים בסלרי," סיפרה. "אנשים אומרים לי, 'את עושה את זה כי יש לך חבר.' ואני אומרת, 'לא, אני עושה את כי אני רוצה לחיות ולהיות בריאה.'"

קחו כוס מים, הוסיפו סוכר עד גדותיה והניחו לתערובת למשך חמש שעות. כשתחזרו, תראו שהגבישים הצטברו על תחתית הכוס. קלארקסדייל, עיירה באחד המחוזות ה"שמנים" ביותר במדינה ה"שמנה" ביותר, בארץ המתועשת ה"שמנה" ביותר בעולם, משולה לתחתית אותה הכוס. הסוכר מצטבר בגופי ילדיה, כמו ניק סקארלוק, המגלם בגופו את תרבות זלילת המתוקים. הוא יושב בקפטריה, מחייך אליי ושואל, "למה הדברים הטובים מזיקים לנו כל כך?"


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אוגוסט 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף