כתבות קודמות

  • צילום: פול ניקלן

    ניבתנים אטלנטיים שוחים בינות לקרחונים בקרבת גרינלד

  • צילום: פול ניקלן

    זכר ניצב על משטח קרח ימי באיי סבאלברד (Svalbard) בנורווגיה, שבהם הוצא הציד אל מחוץ לחוק ב-1952. "זאת הסיבה שהחטים שלו גדולים כל כך," אומר הצלם

  • צילום: פול ניקלן

    נקבה של ניבתן מתוודעת לגורה החדש על הקרח הצף באגן פוקס (Foxe), קנדה. בשל ראייתה החלשה היא נעזרת בעיקר בזיפיה ובאפה. היא תיניק את הגור במשך שנתיים

  • צילום: פול ניקלן

    להקת ניבתנים אטלנטיים זכרים מנמנמת באיי סבאלברד

  • צילום: פול ניקלן

    להקה מעורבת של זכרים, נקבות וגורים מצטופפת על קרח צף באגן פוקס. "מי שמגהק בכיוון הלא נכון עלול לחטוף ניב משכנו," אומר החוקר רוברט סטיוארט

  • צילום: פול ניקלן

    ניקלן תיעד את הזכר הזה ליד חופי גרינלנד אחרי שמילא את עצתו של הצוללן גוראן אלמה: למצוא לשון ים מוגנת ולהתחקות על עקבותיו של ניבתן אחד בכל פעם

  • צילום: פול ניקלן

    ניבתן זכר, המשתמש בשפמו הרגיש כדי למצוא צדפות הטמונות בקרקע, מעלה ענני חול

  • צילום: פול ניקלן

    כדי לפנות את החול, חלק מהניבתנים מטאטאים אותו בסנפיר

  • צילום: פול ניקלן

    ניבתנים אחרים מפנים את החול על ידי פליטה של סילוני מים

  • צילום: פול ניקלן

    בעת חיפושם אחר מזון, ניבתנים אטלנטיים יכולים לצלול לעומק 90 מטרים ולמשך שש דקות בכל פעם

  • צילום: פול ניקלן

    כדי להשיג את הצילומים הנדירים הללו, של ניבתנים בוגרים הסועדים את לבם, צללו פול ניקלן וגוראן אלמה למימי פיורד בגרינלנד

  • צילום: פול ניקלן

    עורו מוכתם בלבן וקונכיות של צדפות צמודות לשפמו, ניבתן בסבאלברד, נורווגיה, נח לאחר ששחה כדי לחפש מזון. מתחת לפני המים כלי הדם שלו מתכווצים ועורו מחוויר

  • צילום: פול ניקלן

    זכר מגיח ממי המלח בסבאלברד, נורווגיה. השחייה עם הניבתנים גרמה לניקלן לתהות אם לא לקח סיכון מיותר. "זה כמו לרצות להתקרב לאריה בסרנגטי"

גלרית תמונות

נעים להכיר, ניבתן אטלנטי

מפגשים עם ניבתנים בטבע הם נדירים, משעשעים וגם מסוכנים

מאת: ג'רמי ברלין | צילום: פול ניקלן
כתמים חומים בגון הקינמון נערמים על גושי קרח צפים ועל חופיו הטרשיים של צפון האוקיינוס האטלנטי. חלק מהם שוקלים יותר מטונה, ואורכם יותר משלושה מטרים. כשמתקרבים אליהם אפשר לראות שהם זזים, לכולם שיניים עקומות, שפמים, צלקות עמוקות ועיניים אדומות. הם מנמנמים, מגהקים, מתקוטטים ונובחים – "צליל הנע בין געיית פרה לנביחתו העמוקה ביותר של כלב מסטיף," תיאר מגלה ארצות מהמאה ה-19 את קולו של הניבתן.

רובנו לעולם לא יראו להקת ניבתנים בטבע, ורק צלמים מעטים תיעדו את הטורף הימי. הניבתנים, קרובי משפחה של כלבי הים, כפירי הים ופילי הים, הם יצורים מפתיעים: הם מסוכנים מאוד, אך גם בעלי מבנה חברתי מורכב ויכולת מוזיקלית.

"השתמשתי בעצמי בתור פיתיון," מספר הצלם פול ניקלן. הוא ועוזרו, הצוללן השוודי גוראן אלמה, כיוונו את מצלמותיהם אל הניבתנים האטלנטיים במשך שלושה שבועות. "ישבתי על החוף והניבתנים היו מגיעים. הם יצורים סקרנים. אבל כדי להבין מה טיבו של העומד מולם הם צריכים להכות בו בחטים שלהם. וכאשר ניבתן מכה בבן אדם זה עלול להיות קטלני."

 

בסרטון: הצלם פול ניקלן מתאר את העבודה המתישה הכרוכה בתיעוד הניבתנים האטלנטיים

חטי השנהב של הניבתן הם סימן ההיכר שלו, הם יכולים לצמוח לאורך של יותר מחצי מטר. הניבתן נועץ אותם בקרח כמו קרדום, ואחר כך מטפס בעזרתם באופן מגושם אל החוף. הם גם משמשים לדקירת יריבים ולהרחקת טורפים. דובים לבנים שנדקרו נמצאו צפים מתים במימי האוקיינוס האטלנטי.

סימן היכר אחר שמשווה לניבתן מראה מיוחד הוא שפמו. מאות שערות שפם נוקשות בצבע הקש מזדקרות מעל שפתיו, עבות כדרבונות ורגישות כאצבעות. בעזרת הזיפים הללו הניבתנים יודעים להבדיל בין עצמים בגודל של צימוק ולמצוא צדפות הקבורות על קרקעית הים. כדי לחלץ את בשר הצדפות הם מפעילים את עוצמת היניקה של פיהם – שבכוחה לפשוט את עורו של כלב ים.

היצורים החזקים והמסוכנים האלה ניחנו גם בחוש מוזיקלי. במהלך עונת ההזדווגות, בין ינואר לאפריל, "הזכרים הבוגרים פוצחים בשירה ומשמיעים שלל קולות, הנשמעים כמו קסטנייטות ופעמונים, פריטה על גיטרה והקשה על תופים," אומר אריק בורן, מדען בכיר במכון הגרינלנדי למשאבי טבע. "הזמר הטוב ביותר מקווה למשוך ניבתנית יפהפייה."

15 חודשים לאחר שהניבתן מצליח למצוא בת זוג נולד גור במשקל 45 קילוגרמים. במרוצת השנתיים הבאות הוא יעורסל כמו כדור בחיק אמו המסורה, ירכב על גבה וישמין מיניקת חלבה העשיר. אם הכל יתנהל כשורה הוא עשוי לחיות 40 שנים.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון דצמבר 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

להצטרפות למינוי »

תגובות