כתבות קודמות

  • צילום: ג'ורג' סטיינמץ

    טימגאד, אלג'יריה: שער הניצחון הזה עורר יראת כבוד בלב מבקרים בעיר תמוגאדי (Thamugadi), שנוסדה על ידי טריאנוס קיסר | צילום: ג'ורג' סטיינמץ

  • מוזיאון ואלקהוף, ניימכן, הולנד; צולם במוזיאון והגלריה לאמנות בית טולי, קרלייל, בריטניה

    מסכת ברזל מצופה ארד וכסף שהתגלתה בהולנד הייתה מחוברת בציר לקסדת חייל רומי. הקסדה נחבשה במצעדים ואולי גם בקרב

  • צילום: רוברט קלארק

    האצבעות הללו משחזרות חלק מפסל שכנראה ניצב בגובה של יותר מ-12 מטרים במקדש הרקולס שבעמאן, בירת ירדן, אשר נקראה פילדלפיה בפי הרומים

  • צילום: רוברט קלארק

    ברברים ודאי נשאו מבטיהם אל המקטע הזה של חומת אדריאנוס, הנמתח לאורכו של צוק בסמוך לעיר הצפונית וואנס ברוד (Once Brewed), אנגליה

  • צילום: רוברט קלארק

    יסודות אבן ליד בכלן (Becheln) שבגרמניה של אחד מיותר מ-800 מגדלי תצפית שבנו חיילים רומים לאורך הגבול בין הנהרות דנובה (Danube) לריין (Rhine)

  • צילום: ג'ורג' סטיינמץ

    העיר תמוגאדי שבאלג'יריה של היום, תוכננה במתכונת שתי וערב, וכללה שוק (במרכז), שערים טקסיים ותיאטרון | צילום: ג'ורג' סטיינמץ

  • מוזיאון המדינה מיינץ; המנהל הכללי של המורשת התרבותית, ריינלנד-פאלטינט, גרמניה

    חיילים רומים יצאו לקרב חמושים במגן, חנית להטלה מטווח קרוב וחרב קצרה לדקירה או שיסוף, כפי שנראה בתבליט זה שהתגלה במיינץ (Mainz), גרמניה

  • שירות הארכיאולוגיה של המדינה, לשכת קובלנץ, בתצוגה במוזיאון המדינה קובלנץ, מצודת ארנברייטשטיין; המנהל הכללי של המורשת התרבותית, ריינלנד-פאלטינט, גרמניה

    ראש הדרקון נישא אל שדה הקרב על גבי מוט, והיה מחובר לגוף מבד. בשאר הזמן נשמר הדרקון באחת ממצודות הגבול

  • צילום: רוברט קלארק

    מיליוני עבדים תרמו לשגשוגה של רומי. ערכם של גרמנים, כמו אלה הנראים קשורים באזיקים בתבליט שהתגלה במיינץ, היה גבוה בזכות חוזקם וכושר עמידתם

  • צילום: רוברט קלארק

    70 עד 160 פרשים חנו במוצב חיל הפרשים הרומי שנבנה בקאסר באשיר, ירדן, ומנעו מתקפות של נוודים ערבים נגד שיירות שנשאו בעיקר לבונה ומור

  • צילום: מיקי שפר

    שוטרים וחיילים ירדניים לשעבר משחקים בתפקידי חיילי הלגיון הרומי וגלדיאטורים באירועים המתקיימים בשרידי ההיפודרום שבעיר ג'רש | צילום: מיקי שפר

  • חפץ מקרן הצדקה וינדולנדה, ברדון מיל, בריטניה

    חלק זה של כלי זכוכית מצוירת ביד נתגלה בסמוך לחומת אדריאנוס, כשהוא שבור לשני חלקים. ייצור הזכוכית מיוחס לסדנאות בגרמניה - ראיה למסחר מפותח

  • חברת אספני העתיקות של ניוקסל על הטיין וה-Great North Museum: הנקוק, בריטניה

    כלי זכוכית המזכיר בצורתו ראש של איש אפריקני, נמצא בסאות שילדס (South Shields) שבאנגליה, באתר ששימש בסיס אספקה בקירבת חומת אדריאנוס

  • צילום: מיקי שפר

    פורטה ניגרה, או "שער שחור," עדיין בולט בנופה של טרייר (Trier), גרמניה. גובהו כ-30 מטרים והוא נבנה במאה השנייה כחלק מחומה ארוכה | צילום: מיקי שפר

  • צילום: רוברט קלארק

    קורברידג' (Corbridge), אנגליה, התחילה כמצודה, ולאחר מכן נהפכה ליישוב שסייע בהעברת אספקה לחיילים המוצבים לאורך חומת אדריאנוס

גלרית תמונות

גבולות האימפריה

מערכת אדירה של חומות, מצודות מדבריות ומגדלי שמירה הרריים מסמנת את תחומה של רומי. בשיאה, במאה השנייה לספירה, נמתח קו גבול מהים האירי אל הים השחור ולרוחבה של צפון אפריקה, אך החומות שתחמו את גבולותיה של רומי בישרו גם את קצה

מאת: אנדרו קארי | צילום: רוברט קלארק
משנת 500 לפני הספירה בקירוב התפשטה רומי בהתמדה במשך 600 שנים. היא נהפכה מעיר-מדינה איטלקית קטנה בסביבה פרועה ועוינת לאימפריה הגדולה ביותר בתולדות אירופה. הקיסר טריאנוס היה נצר נלהב למורשת התוקפנית הזאת. בין שנת 101 ל-117 הוא ניהל מלחמות כיבוש ברומניה, ארמניה, איראן ועיראק של ימינו, ודיכא באכזריות את מרידות היהודים. מטבעות רומיים הנציחו את ניצחונותיו וכיבושיו.

במותו השתרעו שטחי הריבונות שלו מהמפרץ הפרסי שבמזרח עד סקוטלנד של היום במערב. את האימפריה הזאת הוא הוריש לבנו המאומץ, פובליוס אליוס אדריאנוס. הקיסר החדש חשב אחרת מאביו המאמץ. "ההחלטה הראשונה שקיבל הייתה לנטוש את הפרובינקיות החדשות כדי להתכווץ, לקצר טווחים ולהתייעל," אומר מחבר ביוגרפיה של אדריאנוס, אנתוני בירלי. "אדריאנוס הבין בחוכמתו שדרך הפעולה של קודמו הובילה למצב של 'תפסת מרובה, לא תפסת'." יותר ממחצית מ-21 שנות שלטונו עברו עליו בסיורים בפרובינקיות בשלוש יבשות ובביקורים ביחידות צבא. שטחים נרחבים מאוד פונו, והצבא התחפר לאורך גבולות חדשים, קצרים יותר. ובכל מקום שאליו הגיע אדריאנוס נבנו חומות. "הייתה בכך הצהרה, מסר לתומכי ההתפשטות באימפריה שלא יהיו יותר מלחמות כיבוש," מסביר בירלי.

ערב מותו של הקיסר חסר המנוח בשנת 138, נהפכה המערכת המרושתת של מצודות ודרכים סלולות, שנועדו לשרת ולתחזק לגיונות בדרכם לקרב, לקו גבול שהשתרע לאורך אלפי קילומטרים. במשך מאות שנים נקטו קיסרים שילוב של איומים, הרתעה ואפילו שוחד כדי להבטיח את השלום לאורך גבולות האימפריה. רומי נשאה ונתנה דרך קבע עם שבטים וממלכות ששכנו מעבר לגבולותיה. בעלי ברית נאמנים תוגמלו במתנות, נשק, סיוע צבאי ואימונים. אך מדיניות החוץ של רומי לא הושתתה על "גזרים" בלבד. היו גם "מקלות", ונקמה הייתה טקטיקה מועדפת. הלגיונות היו להוטים לצאת לפשיטות קרביות מעבר לקווים. אדריאנוס הכה אף הוא בעמים סוררים. ב-132 הוא דיכא את מרד בר-כוכבא במערכה ממושכת ואכזרית.

גורלה של הירושה שהותיר אחריו אדריאנוס נחרץ בגבול המזרחי. כאשר הובאו הגייסות מקצווי האימפריה כדי להכות בפרסים, הותקפו נקודות תורפה בגרמניה וברומניה כמעט מיד. "הנקודה הטרגית באסטרטגיה של הרומים הייתה ריכוז כוחם הצבאי בגבול," אומר מייקל מאייר, ארכיאולוג באוניברסיטת פריי בברלין. "כשהגרמנים הבקיעו את הגבול והתקדמו אל עורף הכוחות הרומיים, הייתה רומי כולה, על כל שטחיה, פתוחה בפניהם."

בשנת 1987 הוכרזה חומת אדריאנוס באנגליה, ככל הנראה הקטע המפורסם ביותר של קו הגבול, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ב-2005 הכריז הארגון על הקמת אתר מורשת משולב, ששמו נקרא "גבולות האימפריה הרומית", ובו נכללו גם שרידי חומת הגבול הרומי בגרמניה, שאורכה כ-550 קילומטרים. מומחי שימור מקווים לצרף אתרים ב-16 ארצות נוספות. המאמץ הבינלאומי הזה עשוי לסייע במציאת מענה לשאלה שלכאורה מובנת מאליה, אך התשובה עליה אינה חד-משמעית: מדוע בנו הרומים את החומות? האם כדי להגן על המשטר שהיה מכותר על ידי ברברים או פשוט כדי לבסס את הקצוות הפיזיים של האימפריה?


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ספטמבר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

להצטרפות למינוי »

תגובות