בין שתי שוניות אלמוגים
בין מדגסקר למוזמביק שני אטולים מבצבצים מתוך הים. האחד משמש אתר רבייה לצבי ים ירוקים; האחר הוא מקום חיות נוח לכרישי גלפגוס צעירים
מאת: קנדי וורן | צילום: תומס פשק
אירופה והאי הסמוך, באסאז דה אינדיה (Bassas da India), השוכן כ-110 קילומטרים מצפון-מערב, הם שניים מאיי אפארס (Éparses) הזעירים שמקיפים את מדגסקר כמו ירחים. איים אלה, שרידי האימפריה הקולוניאלית הצרפתית, משתייכים לטריטוריות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת ומניפים את דגלה.
אף שאירופה ובאסאז דה אינדיה שוכנים זה לצד זה באמצע תעלת מוזמביק, מדובר במקומות שונים בתכלית. אירופה מכוסה בצמחייה עשבונית ומשמש בית לא רק לצבים מזדווגים אלא גם למיליון זוגות מתרבים של עופות ים. לעומתו באסאז הוא אטול הבולט רק בקושי מעל פני המים, והלגונה שלו, 86.5 קילומטרים רבועים שטחה, מלאה בעיקר כרישים צעירים. כמעט כולם הם כרישי גלפגוס, מין שנמצא לרוב בקרבת איים טרופיים אך רק לעתים נדירות בריכוזים שנצפו כאן.
שני האיים משמשים מקלט לטבע פראי באוקיינוס המדולדל. הם נמנים עם המחוזות האחרונים במערב האוקיינוס ההודי שמכילים מערכות אקולוגיות ימיות בריאות. "על פניו המקומות האלה נראים חסרי חשיבות," אומר הביולוג הימי תומס פשק, שצילם את התמונות למאמר זה, "אבל ברגע שצוללים בהם, כל מקום אחר נראה מאכזב."
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אפריל 2014 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

תגובות