כתבות קודמות

  • צילום: Remi Benali , Composite image, Musee Departemental Arles Antique

    דוברת נהר רומית זו, 31 מטרים אורכה, נבנתה למסחר נהרות במאה הראשונה לספירה. היא נמשתה ב-2011 מקרקעית הנהר רון (Rhône) בארל (Arles), צרפת

  • צילום: Teddy Seguin and Lionel Roux

    צוות הצוללנים משה מקרקעית הנהר רון אלפי אמפורות. בצילום נראית אמפורה ספרדית שהכילה רוטב דגים. העבודה במימיו העכורים והסוערים של הנהר הייתה מאתגרת

  • צילום: Photomosaic. Teddy Seguin and Lionel Roux

    חרטומה הארוך של הדוברה מגיח מקברו בקרקעית הרון ב-2011. כדי לחשוף את החרטום העמיקו הצוללים כתשעה מטרים מתחת לפני המים

  • איור: Fernando G. Baptista, NGM staff. Mesa Schumacher. Art: Jaime Jones. Source: Sabrina Marlier, Musee Departemental Arles Antique

    ארל-רון 3 מגיעה לרציף של ארל בהפלגתה האחרונה, עמוסה ב-33 טונות אבני בניין ממחצבה הנמצאת כ-14 קילומטרים מצפון לעיר

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    פסל חזה המתאר לפי המשוער את דמותו של יוליוס קיסר, אשר התגלה בקרקעית הרון בארל ב-2007. מספנות בעיר בנו למען הקיסר תריסר ספינות מלחמה ב-49 לפני הספירה

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    קרוב לוודאי שהסירה נבנתה מעט אחרי שנת 50 לספירה על ידי ס' ול' פוסטומיוס, אם לשפוט על פי הכתובת המוטבעת על אחד מבולי העץ

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    דיוקנו של הקיסר הרומי נירון על מטבע שנמצא בבוץ

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    מנורת שמן שהשתייכה לצוות הדוברה

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    תבליט מהמאה השנייה או השלישית מתאר הובלת מטען בגאליה הרומית על גבי דוברות נהר שנגררו במעלה הזרם על ידי צוותים של גברים

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    מוצרי מותרות שנמצאו בבוץ מעל הדוברה הרומית מעידים על עושרה של ארל הרומית. לאגרטל ברונזה זה, כחצי מטר גובהו, היו ידיות זהות, שעוצבו כמפלצת ים

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    כדי לחשוף את הדוברה הרומית נדרשו הארכיאולוגים לחפור באתר תת-מימי של מזבלה עתיקה שהתגלה כמטמון אוצרות שופע. נמצא שם כד חרס בצורת כלב

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    המזבלה הרומית הכילה בעיקר אמפורות, אבל היו שם גם כמה פריטים מחיי היומיום, כמו חרב הברזל שבתמונה

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    קצה דקורטיבי של סיכת שיער שגולף מעצם נמצא באתר התת-מימי

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    דיוקן של אישה, אשר גולף בענבר או באבן יקרה, כנראה שימש חותמת. גודלו כשל ציפורן אצבע כף היד

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    צמיד עדין עשוי סגסוגת נחושת הוא אחד מהתכשיטים הרבים שנמצאו בחפירה

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    תבליט של אל מוקף נחשים מקשט קערה שגובהה כ-45 סנטימטרים, ואשר נועדה לערבוב יין ומים בטקסים

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    סכין בעלת ידית מעצם נמצאה באתר התת-מימי

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    כד עשוי ארד, שהוכן בדרום איטליה במאה הראשונה לספירה, נחשף במרחק קצר במורד הזרם מהדוברה

  • צילום: Remi Benali, Musee Departemental Arles Antique

    נראה שהדוברה הייתה קשורה לרציף בשעת טביעתה. בין הפריטים שנמצאו על סיפונה היה המגל הזה, שאורכו 38 סנטימטרים, אשא שימש את הצוות לקיצוץ חומרי בעירה

גלרית תמונות

ספינת האוצרות

סיפורם של הרומים בצרפת נחשף בין שרידי דוברת נהר, אשר נמשתה מקרקעית הנהר רון לאחר שהייה של כ-2,000 שנים בבוץ

מאת: רוברט קונזיג | צילום: רמי בנאלי
לרומים הייתה בעיה קשה של סילוק פסולת, אף שלפי אמות המידה שלנו מדובר בפסולת אטרקטיבית. הבעיה שלהם הייתה האמפורות - כדי חרס מאורכים ומעוגלי חמוקיים, בעלי שתי ידיות, שמיליונים מהם שימשו להובלת יין, שמן זית ורוטב דגים ברחבי האימפריה. הרומים לא נהגו למחזר את הכדים הריקים, לפעמים אפילו לא טרחו לחלוץ את הפקק. היה מהיר יותר לשבור את צוואר הכד או את בסיסו המחודד, לרוקן את תכולתו ואז להשליך אותו.

הסוורים שבארל (Arles), על גדות הנהר רון (Rhône), הזורם בדרום צרפת של היום, נהגו להשליך את הכדים הריקים לנהר. במאה הראשונה לספירה הייתה ארל שער הכניסה אל גאליה הרומית. סחורות מכל קצוות אגן הים התיכון הוטענו שם על דוברות נהר שנגררו במעלה הרון בידי קבוצות גברים, כדי להביא אספקה אל אזוריה הצפוניים של האימפריה. "העיר הייתה ממוקמת בצומת דרכים חשוב, והייתה נמל יעד למוצרים מכל מקום," אומר דיוויד ג'אווי, ארכיאולוג במוזיאון העתיקות המקומי. אבל מהנמל שנמתח לאורך יותר מקילומטר בגדה הימנית לא נותר הרבה – רק צללית כהה בקרקעית הנהר, רצועה עבה של פסולת רומית.

פסולת בעיניהם, לא בעינינו. צוללן שסרק בקיץ 2004 את המזבלה בחיפוש אחר פריטים בעלי ערך ארכיאולוגי הבחין בגוש עץ שמתבלט מתוך הבוץ בעומק ארבעה מטרים. התברר שמדובר בדופן של הירכתיים השמאליים של דוברת נהר שאורכה היה 31 מטרים. הסירה השתמרה כמעט בשלמותה; מרביתה נותרה קבורה תחת שכבות של בוץ וכדי חרס שהגנו עליה קרוב ל-2,000 שנים. מטענה האחרון של הדוברה ואפילו כמה חפצים אישיים של אנשי צוותה השתמרו גם הם כמעט בשלמותם. בזכות סדרה נוספת של נסים קטנים, כולל התערבות של יוליוס קיסר, היא הורמה מתוך הפסולת כדי להשלים את מסעה האחרון ולשכון לבטח באגף חדש של מוזיאון העתיקות של ארל.

 

בסרטון: הצטרפו אל חוקרי הדוברה הרומית העתיקה לצלילה במימי הרון

צוותו של לוק לונג, ארכיאולוג הממפה מזבלות רומיות, גילה את דוברת הנהר לאחר שכבר חשף שרידים של שני כלי שיט אחרים. לדוברה הוא קרא ארל-רון 3 (Arles-Rhône 3), ולא היה לו מושג אם יימצא די תקציב כדי למשות אותה. לונג החל למצוא גם פסלים – ונוס פה, שבוי גאלי שם. לפני תום עונת הצלילה ב-2007, גילה אותו צוללן מצוותו של לונג שמצא את ארל-רון 3, פייר ג'יסטיניאני, ממצא שהעלה את הסירה על נתיבה הנוכחי: פסל חזה משיש שנראה כמו יוליוס קיסר. דיוקנאות פניו של קיסר נדירות באופן מפתיע. ייתכן שזהו הדיוקן היחיד הקיים כיום שגולף בעודו בחיים – אולי מיד לאחר שהכריז על ארל מושבה רומית, ובכך הזניק אותה למאות שנים של שגשוג.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אפריל 2014 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

להצטרפות למינוי »

תגובות