 |
/images/archive/gallery/703/237.jpg
Gisela Giardino, cc-by  |
|
|
|
|
|
|
| יש חוקים שניתן לכופף ויש חוקים שניתן לשבור. רוני אילון מסביר איך עוצרים את הזמן. המטריקס על פי חוכמת המיסטיקה היהודית. פרק רביעי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ראינו בפרק הקודם כי תפיסתנו את העולם מתבצעת דרך חמשה מקטעים חלקיים – חמשת החושים. כל מקטע נותן לנו חלק מהתמונה הכללית של האמת.
ההבדל בין אדם רוחני לבין אדם רדום הוא כי האדם הרוחני לוקח את התמונה החלקית ומנסה למקם אותה בתוך התמונה הכללית שהוא אינו רואה ב חושיו. האדם הרדום הוא זה שלוקח את התמונה החלקית ומחליט ש"זה מה שיש", היות ואת שאר העולם הוא אינו רואה. לאדם רדום זה נהפכת ההוויה של העולם הנתפסת דרך חושיו, ל מסך המסתיר מעיניו את העולם האמיתי - את התמונה הכללית. ראייתו הגשמית ושמיעתו הגשמית נהפכות לו לבית כלא שבו הוא נעשה עבד לגשמיות ולסופיות של העולם. "עיניים להם ולא ייראו, אוזניים להם ולא ישמעו". הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים" נותן תיאור על מהות זו של העולם, הסבר שכנראה עמד מול עיניהם של יוצרי המטריקס כאשר כתבו קטע זה של הסרט. הוא כותב כי העולם הזה מאופיין ע"י החושך. חושך הנגרם כתוצאה מהחומריות והתאוות הגשמיות אשר מעוורות את עין השכל מלראות את ה אמת. חושך זה יכול להסתיר מעיני האדם את המכשולים הניצבים ממש מול עיניו, ועוד לטעת בו הרצון להתקרב וליפול באותם בורות.
בסרט, פקיחת העיניים מסתיימת ביציאה מתוך המטריקס פיזית. אצלנו פקיחת העיניים מתבצעת מתוך ובתוך העולם. אולם גם למי שהתעורר, אין הכרה אמיתית רציפה. אנו כל הזמן נעים על הציר בין זכירה, מודעות והכרה בעולם האמת, לבין השיגעון של עולם האשליה המצמצם את ראייתנו והכרתנו לביצה הקטנה והדביקה שבה אנו מבלים. כל שנשאר לנו הוא לשים לנו כל הזמן מזכירים מול העיניים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
היינו כחולמים
|
|
|
 |
|
|
|
למציאות המדומה רמות שונות. בהתאם, גם לאדם יש רמות תודעה שונות המתאימות לרמות השונות של המציאות. דרכו של האדם ועבודתו הרוחנית יכולות להשתרע על כמה מישורים של הוויה. בסרט אנו רואים זאת בצורה יפה איך שהמציאות והחלום משמשים בערבוביה. ניאו עובר מחלום למציאות בהמשכיות אחת כאילו הם מחוברים ברצף אחיד. מורפיוס מנסה לאתגר את ניאו בשאלה : איך אתה יודע שהמציאות שבה אתה רגיל לחיות אינה גם כן חלום ?" , ומאשש אותה: "חיית בעולם של חלומות ניאו , זהו העולם האמיתי". בספרי הקבלה והחסידות מובא כי אכן ישנן מדרגות של הוויה התלויות בעוצמתו של השכל, כאשר כל מדרגה היא חלום ביחס למדרגה שמעליה. חכמים מספרים לנו שכשתתגלה בעולם עוצמה חדשה של הבנה (בקרוב), כולנו פתאום נעלה מדרגה ונגלה שכל חיינו עד הלום היו כבחלום". בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".
אחרי הגילוי של מורפיוס לניאו, שהמציאות היא בעצם מעין חלום, סימולציה וירטואלית ענקית המתוכנתת ע"י תודעה עליונה שיושבת "מעבר", הוא עובר לשלב הבא. שלב זה נועד להפנים את ההבנה ש כל החוקיות וכל החוקים שאנו מכירים הקשורים לעולם, הם פשוט חלק מהתוכנה . ל"אחד" ולכל אחד ואחד, יש בשורשו נציגות של ה"מקור". בעזרת נציגות זו הוא יכול, ע"י חיבור אליה, להתעלות מעל לכל מה שהטבע מחייב. התנאי הוא אמונה. אמונה באפסיות עולם האשליה וכל מה שמסתעף ממנו, והכרה כי ה"מקור" הוא הדבר היחיד שבעצם קיים. הוא השורש של כל ההוויה, וכל שאר המציאויות הן ענפים שלו הקיימים מכוחו. הדרך להגיע להכרה זו היא להתגבר ולהתעלות מעל לטבעים האישיים שאתם נולדנו. ככל שהאדם מכניע את הטבע שלו, כך הוא מגלה את המציאות הניסית שמעל לחוקי הטבע. סמל לכך הוא ארונו של יוסף אשר בזכות התגברותו על פיתויה של אשת פוטיפר, נקרע ים סוף. כשעמדו בני ישראל נבוכים לפני הים, גער בהם ה' ואמר למשה – מה אתה עומד? דבר אל בני ישראל ויסעו ! בני ישראל ראו לפניהם ים, אולם הם הבינו כי אם ה' אומר להם לנסוע , אז מה זה משנה מה יש פה? נחשון בן עמינדב קפץ והחל ללכת לתוך המים במסירות נפש, מתוך אמונה כי זה לא מים, זה לא ים, הכול אשליה. כשהגיעו מים עד נפש, נקרע הים ובני ישראל עברו ביבשה בתוך הים. סיפור נוסף המדגים נושא זה הוא הסיפור על ר' חנניא בן דוסא אשר ביקש מבתו לשים שמן בנרות שבת. רגע לפני כניסת השבת פתאום היא קלטה כי במקום לשים שמן היא שמה חומץ. ר' חנינא הרגיע אותה ואמר לה :" מה את דואגת בתי, מי שאמר לשמן שידלוק, יאמר לחומץ שידלוק". וכך היה, הנרות דלקו מכניסת השבת עד צאת השבת באופן על טבעי.
אנו רואים כי מי שנמצא במדרגה זו, מי שהתעלה מעל לטבעיו הגשמיים, מביט על העולם ורואה כי הדבר היחיד הקיים הוא הרצון השורשי שממנו מסתעפת כל ההוויה. החיבור לרצון זה שובר את כל החוקים ואין דבר העומד בדרכו. או במילים אחרות: "אין דבר העומד בפני הרצון".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השתלשלות העולמות
|
|
|
|
|
|
|
לאחר שניאו עבר את מסלול ההכשרה והוכיח את עצמו, מתחילה הנביאה לגלות לו את מבנה ההוויה של המטריקס – צורתו של העולם. אנו מגלים דרכה כי האשליה, המטריקס, העולם, אינו תוכנה אחת, אלא אוסף של תוכנות הבנויות בצורה היררכית, כאשר כל תוכנה מתוכנתת על ידי זו שמעליה. לכל דבר גשמי בעולם יש תוכנה רוחנית המתפעלת אותו. תוכנה זו נכתבה ע"י תוכנה יותר גבוהה, וכך הלאה עד לשורש כל התוכנות - המקור. חכמים מתארים תוכנות אלו במושג "מלאך". מלאך הוא אותו כוח רוחני בלתי נראה המכוון את הפעולה או העצם הגשמי שעליו הוא מופקד. "לכל עשב ועשב יש מלאך העומד עליו, מכה בו ואומר לו גדל!". כל מלאך מקבל / לווה מהמלאך שמעליו עד שכולם לווים משורש כל ההוויה.
מבנה היררכי זה מתואר בקבלה כהשתלשלות העולמות. ישנם ארבעה שלבים עיקריים בהאצלה של העולמות משורש ההוויה והם נקראים בארבעה שמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. בנפשו של האדם יש מבנה התואם ארבעת עולמות אלו, אולם רובנו נמצאים רוב הזמן במודעות שלנו בעולם הנמוך - עולם העשייה.
מקור המילה "מזל" בשורש "נזל" המתאר את הנזילה של ה"שפע" (של התיכנות) מהמקור דרך העולמות השונים עד לעולם התופעות ולאדם היחיד. מי שיודע להתחקות אחרי מסלול "נזילה" זה, יכול לספר לאדם מה יקרה לו בעוד זמן מה היות והוא רואה את המזל שלו נוזל אליו. מכאן כוח הראיה של הנביאה.
בשיחתה של הנביאה עם ניאו היא מגלה לו את מה שכותב הרמח"ל, כי יש סוגים שונים של בריות - חלקם בעלי גוף גשמי (בתוך המטריקס) וחלקם חסרי גוף גשמי. אלה שאינם בעלי גוף כמו מלאכים ושדים, אינם אמורים להיות נראים. האר"י ז"ל, החשוב מבין מפרשי הזוהר, כותב כי אם האדם היה רואה את הבריות הרוחניות המקיפות אותו בכל רגע נתון הוא היה מיד משתגע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סלולרי לתקשורת בין העולמות
|
|
|
|
|
|
|
מוטיב הטלפון הסלולרי בסרט הוא כל כך בולט עד כי חברות רבות בנו סביבו קמפיינים פרסומיים. הטלפון בסרט מהווה לא רק כלי לתקשורת בין העולמות. יוצרי הסרט בחרו בטלפון להיות אמצעי המעבר של לוחמי ציון בין שתי המציאויות, ולא בכדי.
מהו המאפיין העיקרי של הטלפון? כוח הדיבור. המטריקס (המציאות) כמו כל תוכנה, כתובה ע"י שפה מסוימת. שפה זו היא שפת התוכנה אשר קובעת, יוצרת ומעמידה את המציאות שאנו רואים. כוחו של האדם לשנות ולפעול בתוך המציאות תלוי במידת שליטתו בשפה זו. הפה הוא המקלדת שלנו. השימוש המושכל והנכון ביכולת הדיבור הוא זה אשר מאפשר לאדם להסיר או להגביר את עוצמת האשליה וההסתר שבהם הוא חי – "חיים ומוות ביד הלשון". לא סתם מתוארים בני ישראל בלשון החכמים "תולעת יעקב". שם זה נובע מצורתה של התולעת אשר עיקר כוחה בפה, וע"י כך מכוונים אותנו החכמים להיזהר ולהישמר מתוצאותיו של כוח הדיבור.
בשיטות רוחניות רבות נעשה שימוש בכוח זה, למשל בהגיית מנטרות. ראינו כי ללוחם ציון יש יכולת לא רק להתקשר עם ישויות וכוחות רוחניים הנמצאים אי שם בהיררכיה המלאכית, אלא השער בשבילו, כמו לניאו, יכול להיפתח כדי שהוא יוכל להיכנס עד המקור. לשם זה ניתנה לו מעלית מיוחדת בצורת פתילה המקשרת אותו בנ"לנ (נקודה לנקודה) העוקף את כל הספקים. פתילה זו, המושכת את השמן הגשמי והופכת אותו לאור רוחני, מבוססת על אותיות ומילים האמורות בעת הגייתן להפעיל כוחות רגשיים ושכליים המאפשרים את המעבר בין העולמות - תפילה.
שימוש נכון בכוח זה יכול אם כן להביא לשני כיווני פעולה. ראשית הוא מאפשר לאדם לתקשר עם התודעה שמעבר, ואף לעבור אל מעבר למסך המציאות המדומה. שנית, הוא מאפשר להזרים לתוך המציאות את הדברים הנחוצים לאדם כדי למלא את תפקידו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על זמן ועל מקום
|
|
|
|
|
|
|
שניים מהמאפיינים הבולטים של עולם החומר הם מושג הזמן ומושג המקום. את המקום יותר קל לשייך אל החומר אולם גם הזמן תלוי בחומר ובהיעלם החומר הוא מתפוגג גם כן. זמן הוא פשוט מדידה של תנועת חומר ביחס לחומר. בין כדור הארץ לשמש או בין מחוגים בשעון. מחוץ לעולם החומרי נעלמת המשמעות של הזמן. חכמים מספרים כי תפיסת הזמן תלויה בעוצמת המודעות - "השכל". ככל שהשכל גדל כך ביחס ישר הפוך הזמן קטן. הם נותנים דוגמא מעולם השינה. כשאדם נרדם, מצטמצמת המודעות שלו, ה"שכל" קטן ואז הוא חולם חלום. בחלום, כיון שהשכל קטן, הוא פחות מוגבל בחוקיות ובהיגיון, ולכן אפשרי בחלום מה שבמציאות אינו אפשרי.
באותה מידה אומרים החכמים שבקרוב, כשנקבל כולם דרגות שכל חדשות, נבין איך החיים שלנו עד עכשיו היו קצרים, ונתבונן עליהם כמו על חלום. "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".
מי שכבר התעלה מעל לחומריותו יכול להתבונן באותו עולם שמעל לזמן. חכמים קוראים לאותו אור "האור הגנוז", אור שהוחבא בבריאת העולם כדי שישתמשו בו רק הראויים. אור שניתן להתבונן בו מסוף העולם ועד סופו. לראות את הרצון הראשוני והתכלית הסופית של כל דבר וע"י כך להבין את כל התהליכים, שמי שרואה רק את חלקם אין לו האפשרות להבינם.
אחד האפקטים המיוחדים של הסרט גם מבחינה קולנועית וגם מבחינה תוכנו הוא מה שנקרא ע"י האחים וושובסקי Bullet Time. זוהי היכולת של ניאו או לחילופין המצלמה של האחים, לעצור את הזמן, או יותר נכון להיכנס לתוכו. כשם שאפקט המעבר אל מעבר למטריקס מושג ע"י חדירת המצלמה אל תוך החומר (המקום) ואז כמו בארון הפלאים אנו מגלים שעברנו לעולם אחר, העולם שמעבר לקליפה של המציאות, כך משכנעת אותנו טכניקת ה bullet time כי הזמן הוא באמת עוד חלק מהחוקיות השברירה של עולם האשליה הניתן לכיפוף, למי שמאמין.
היכולת לעצור את הזמן, להתבונן, הוא יסוד חשוב בשיטות רוחניות רבות. רוב האנשים בעולם עסוקים כל כך בריצה מטורפת עד שהם אינם יודעים לאן הם בכלל רצים. יפה מנסח זאת המרווינג'יאן: "אם לא ניקח זמן - מאיפה בדיוק יהיה לנו?".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| רוני אילון
| /images/archive/gallery/686/412.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מורה ומטפל מומחה ברפואה סינית. מוהל,מרצה ומדריך בחסידות,קבלה ופנימיות התורה.
מייסד ומנהל ארגון שורשים, שנוצר על מנת לחבר ולקשר בין רוחניות המזרח לבין מסורת החוכמה היהודית העתיקה.
מחבר האתר אמת-מטריקס - פיצוח קוד המטריקס על פי המיסטיקה היהודית והקבלה. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
