 |
/images/archive/gallery/713/890.jpg סייפר
מתוך הסרט מטריקס.  |
|
|
|
|
|
|
| אם האמת דורשת עבודה - הוא מעדיף לחיות בשקר. רוני אילון על דמותו של סייפר, שבחר להיות עבד של האשליה במקום של האמת. וגם: איך ממירים קבצי הנאה גשמית בקבצי הנאה רוחנית. מטריקס על פי הקבלה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המלחמה הראשונה היא מלחמת השחרור, עליה דיברתי בפרק הקודם. המלחמה לפקוח את העיניים ולראות את האמת. זהו הניסיון של החייל המבורבר, זה שאיבד את מיקומו במסלול הליכתו ומנסה להיזכר כיצד לעלות חזרה על ציר הניווט שלו . "מלחמת שלב ב'" היא המלחמה שאחרי ההתעוררות, המלחמה להתמיד, לעבוד ולדבוק באמת. זוהי מלחמתו של החייל שכבר נזכר בציר הניווט וכעת עליו לשנס מותניים ולהתחיל ללכת.
סייפר, הבוגד שהסגיר את ניאו וחבריו לסוכנים תמורת חיים נוחים במטריקס, מעדיף להיות עבד של המטריקס – של האשליה – של החושים , מאשר להיות עבד של האמת – חייל של מורפיוס ולוחמי ציון. לסייפר נמאס מהמלחמה. אין לו כוח לעבוד קשה . הוא רוצה רק ליהנות. אם האמת דורשת עבודה – הוא מעדיף לחיות בשקר, העיקר שלא יצטרך להתאמץ.
 |
| זמן קליע |
יש חוקים שניתן לכופף ויש חוקים שניתן לשבור. רוני אילון מסביר איך עוצרים את הזמן. המטריקס על פי חוכמת המיסטיקה היהודית
|
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
הוא טוען שהוא רוצה חופש, אך הוא מתכוון לחופש לעשות מה שהחושים המוגבלים מכתיבים לו – שזה בעצם מהותו של "בית העבדים". קשה לו עם כל הציוויים והפקודות של מורפיוס, אך הוא אינו מבין כי דרך זו מובילה אל החירות האמיתית – אל השלמות, דרך הגשמת התכלית וחיבור עם המקור. הוא לא תופס כי כדי ליהנות באמת, צריך ללמוד.
כדי ליהנות בשלמות, צריך לעבוד. המאמץ והכאב של תהליך הלמידה וההטמעה הוא התשלום עבור ההנאה הסופית והשלמה – השלמות הרוחנית והאושר הנובע מהאישור על הגשמתה.
סייפר בעצם מייצג את הרובד הנמוך ביותר בנפשו של האדם – הנפש הבהמית. הרצון למלא את הצרכים הגשמיים. הוא אינו מבין כי לנפש האדם יש עוד מספר חלקים / מדרגות שלכל אחד מהם מרכז הנאה משלו. האדם השלם הוא זה שיודע לחבר ולאחד את כל מרכזי ההנאה כדי להשיג תענוג מושלם. הרמח"ל בספרו "דרך ה'" מגלה לנו כי תכלית האדם היא באמת להתענג - אבל בצורה שלמה, אשר כוללת את כל חלקי נפשו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חסרון ושבירה במקום התמלאות ושלמות
|
|
|
 |
|
|
|
סייפר חושב בטעות שה"אמת" מקלקלת לו את האפשרות ליהנות בחיים. הוא חושב כי אילו הייתה לו האפשרות לעשות כל מה שגופו רוצה, הוא היה המאושר באדם. אם נתבונן אפילו רק מבחינה גשמית על אדם שאוכל כל מה שהוא רק רוצה, מבלי ביקורת תבונית, נראה בצורה גלויה איך הוא לאט לאט הורס את גופו ונהיה חולה. המנגנון הפנימי באדם בנוי כך שאם מתעלמים מהמרכזים הנפשיים והרוחניים הגבוהים יותר (כפי שסוכני החברה המערבית ממליצים) ומתרכזים ברובד התחתון בלבד (כיוון שרק אותו אפשר לשווק, למכור ולהרוויח), נוצר תהליך של הרס עצמי. מנגנון אינטגרלי של השמדה עצמית שנועד לכוון את האדם ולהראות לו שהוא לא חי נכון.
לוחמי ציון עובדים לפי תוכנית שנועדה לחנך וללמד את האדם איך להפוך את ההנאות הגשמיות להנאות נפשיות ורוחניות. להמיר את קובץ ההנאה הגשמי אשר כבול בתוך מציאות של עולם סופי לקובץ הנאה רוחני אשר אינו מוגבל בסופיות, ולכן בעל יכולת צבירה. האדם הרוחני יכול ע"י המרה זו לצבור את הנאותיו ועם כל הנאה להתמלא. שונה הדבר אצל האדם הגשמי אשר זיכרון הנאותיו רק מעורר אצלו חסרון גדול יותר כיוון שכדי להגיע חזרה לאותה הנאה הוא צריך לחפש גירוי גשמי בעוצמה חזקה יותר. לכן אצל האדם הגשמי כל הנאה מביאה לחסרון ולשבירה במקום להתמלאות ושלמות.
השילוב של מרכזי ההנאה הגבוהים
יותר לא רק ממיר ומעלה את צורות ההנאה, אלא גם מפצה על ההרגל, השעמום והאובדן של ההתרגשות כתוצאה מגירויים שחוזרים על עצמם. למשל - אוהד מכבי יעדיף לצפות במשחק של קבוצתו על פני משחק של NBA אף על פי שהמשחק הגשמי ב-NBA יותר יפה, היות והמשחק של מכבי מערב גם מרכז נפשי גבוה הקשור לזהותו. ההנאה הנפשית שקשורה לזהותו מפצה על ההנאה הגשמית האבודה. באותה מידה האהבה (נפש) בין בני זוג וההבנה (רוח) של ההשפעה העצומה שיש לחיבור ביניהם על העולם כולו, אם היא חיה ואמיתית, מפצה על האובדן בגירוי הגשמי הנגזר ממשך היכרותם וכוח ההרגל. אמנם התוכנית לפיה עובדים לוחמי ציון מטפלת גם בפן זה, בצורה של הרחקה גשמית קבועה שנועדה בין השאר להעצמת הגעגוע הגשמי וחיזוק עוצמת הגירוי. בצורה פרדוקסלית – דווקא השימוש בהנאות לפי המינון המופיע בתוכנית – מביא גם להנאה פיזית יותר גדולה היות והיא מדודה ומשולבת בפרופורציה נכונה עם השלם כולו. זה כמו ההבדל בין שתיית בקבוק יין שלם בלגימה אחת, לעומת שתיית היין לאט, במידה ובשילוב מאכלים אחרים, המעלים את התענוג מהיין למדרגה אחרת.
במהלך אימוניו של ניאו מדגים לו מורפיוס את הסכנה העצומה שיש בירידה לתוך המטריקס, לתוך עולם הניסיונות. בהגיעו לעולם הגשמי על פיתוייו והנאותיו החושיות, שוכח ניאו את מטרת בואו ומוסט ע"י יצריו אל האישה באדום. מורפיוס עוצר את ה"עולם" ומסביר לו כי האישה באדום היא דמיון שנועד להסיט אותו מדרכו – האישה באדום היא בעצם אויב מסוכן שמחכה לו בכל פינה ורוצה להרוג אותו . מפחיד. מורפיוס מבין כי סטייה "זניחה" של זווית קטנה פה, גדלה להיות החטאה ענקית במרחקים גדולים. "לא תתורו אחרי עיניכם". הוא מלמד את ניאו כי ההנאות הן כלי אדיר של עבודה רוחנית אם הן מנוצלות כדי להפעיל את המרכזים הרוחניים באדם. הן גשר של חיבור למקור אם ההפעלה שלהן מווסתת לפי התוכנית העליונה. אבל אם אין עליהן שליטה – הן נהפכות להיות האויב מספר אחד המסכן את דרכו - חייו הרוחניים - של לוחם ציון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש חופש תחתון ויש עבדות עליונה
|
|
|
|
|
|
|
גם כשיצאו בני ישראל ממצרים, כשסוף סוף הצליחו להשתחרר מהכישוף של בית העבדים, גם אז נמצאו אלה שהתגעגעו לתאוות של עולם האשליה – התגעגעו לסיר הבשר, לקישואים ולדלועים של מצרים. " והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה".
באחד הפרקים הבאים שיוקדש לדמותו של ס"מית – היצר הרע, מלאך המוות או השטן, נעמוד על ה"פגם" הבסיסי בבריאה, פגם הישות – האגו (אותיות גאוה). מפגם זה, פגם הישות, נובעים בתוך האדם שלושה כוחות "רעים" אשר מפריעים להתנתקות מן האשליה ולחבירה למקור. הקנאה, התאווה והכבוד. סייפר הוא התגלמותם של שלושת כוחות אלו בנפשו של האדם. סייפר מקנא בניאו, מתגעגע לבלונדיניות ולסטייקים, ורוצה לחזור למטריקס.
מדמותו של סייפר אנו לומדים כמה דברים חשובים מאוד.
1. כי האדם תמיד עבד. או עבד ליצרים או עבד לאמת. כמו שביטא זאת הרמח"ל בספר מסילת ישרים : "תחילת עבודתו של האדם היא לברר מה חובתו בעולמו", מתוך הנחה בסיסית שהחובה היא אינטגראלית במבנה האדם. הוא רק צריך להחליט למי הוא חייב , עובד של מי הוא? של היצרים החושיים המוגבלים או של המקור שהוא נקודת האמת של ההוויה כולה.
2. כי ההתעוררות איננה סוף המלחמה. היא רק תחילתה של העבודה. רוחניות זאת עבודה ואנו באנו כדי לעבוד - "אדם לעמל יולד".
3. בהנאה הגשמית, כשהיא עומדת לבדה בפני עצמה, יש יכולת להרוס ולהשמיד. רק בהעלאתה וחיבורה עם מרכזי האישיות וההנאה הגבוהים יותר בנפש ניתן למצותה ולהביאה לתכליתה. ההנאה הגשמית היא הדלק, הכוח שאמור להפעיל, לחיות ולרגש את המרכזים הגבוהים יותר (נפש / רוח).
4. יש חופש תחתון שהוא עבדות לחושים. ויש עבדות עליונה שמביאה לחירות רוחנית. "עבדי הזמן עבדי עבדים הם. עבד ה' לבדו הוא חופשי".
|
|
|
|
|
|
|  | | רוני אילון
| /images/archive/gallery/686/412.jpg  | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מורה ומטפל מומחה ברפואה סינית. מוהל,מרצה ומדריך בחסידות,קבלה ופנימיות התורה.
מייסד ומנהל ארגון שורשים, שנוצר על מנת לחבר ולקשר בין רוחניות המזרח לבין מסורת החוכמה היהודית העתיקה.
מחבר האתר אמת-מטריקס - פיצוח קוד המטריקס על פי המיסטיקה היהודית והקבלה. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
