 |
/images/archive/gallery/498/313.jpg
the-ascension-of-christ-1958. ציור של סלוואדור דאלי  |
|
|
|
|
|
|
| "אלי היקר, הו אדון היקום, מאז שראיתיך אושרי הרוחני לבש צורה של אוקיינוס ענק". גד לובן מסביר מהו טבענו המקורי: סת-צ'ית-אננדה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סיבת הסיבות, המקור לכל דבר שאין לו מקור הינו בעל דמות נצחית, יודעת כל, והוא מלא שמחה ואושר. התחברות אליו תאפשר גם לנו, הנשמות הכלואות בעולם החומרי, להשתחרר ממצוקותינו ולקחת חלק בטבע זה של נצחיות, ידע ואושר ולחוות את מלוא הפוטנציאל הרוחני שלנו.
בוֵודות נאמר שכל הקיים הינו טרנספורמציה של האנרגיות הנצחיות של סיבת הסיבות. לאל, לסיבת הסיבות, שלוש קטגוריות של אנרגיה (שַׂאקְטי): אנרגיה חיצונית, אנרגית ביניים ואנרגיה פנימית. האנרגיה החיצונית היא כלל המציאות החומרית, המאופיינת בחוסר תודעה. אנרגיית הביניים מהווה את אותן נשמות רוחניות, בעלות תודעה, שיכולות ליפול תחת השפעת האנרגיה החומרית. האנרגיה הפנימית, שכולה מודעת, מהווה את עולמו האישי של האל, ומתבטאת בשלושה היבטים: הְלָאדינִי, סַמְוית וסַנְדְהינִי.
 |
| האתיקה של הדיאטה |
|
מה הפלא שאנשי רוח רבים הפכו לצמחונים במהלך חיפושם הרוחני אחר האמת? לכבוד היום הבינלאומי ללא בשר: גד לובן על צמחונות, מוסר וקארמה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
גופו של האל הינו נצחי (סַת), מודע לחלוטין ובעל ידע מלא (צ'ית), ומלא בשמחה (אָנַנְדַה). האנרגיה הפנימית שלו נחלקת לשלוש: האנרגיה באמצעותה האל מקיים את קיומו וכלל המציאות הרוחנית נקראת סַנְדְהינִי, האנרגיה באמצעותה הוא יודע עצמו וגורם לאחרים לדעת אותו נקראת סַמְוית, והאנרגיה באמצעותה הוא חש עונג אינסופי וגורם לדבקיו לחוש עונג זה נקראת הְלָאדינִי. במציאות הרוחנית אנרגיות אלו יוצרות ומהוות את טבע הסַת-צ'ית-אָנַנְדַה. בשעה שהעולם החומרי נברא, אנרגיות אלו עוברות טרנספורמציה ויוצרות את ההיבטים השונים של החומר העוטף את הנשמה. אנרגית ההְלָאדינִי מופיעה כנפש שבה נחווים שמחה וצער, אנרגית הסַמְוית מופיעה כאינטליגנציה, ואנרגית הסַנְדְהינִי מופיעה כחושים השונים. במציאות הרוחנית הנשמות חולקות עם האל בטבע הסַת-צ'ית-אָנַנְדַה, אך בשעה שהן מוצאות עצמן בעולם החומרי, הן חוות את טבען במהופך: א-סַת, א-צ'ית ונירְ-אָנַנְדַה – חולף, משולל תודעה ומלא בסבל. באופן זה המציאות החומרית מידמה לזו הרוחנית, אך מופיעה בו במהופך.
הנשמה במציאות הרוחנית לוקחת חלק בטבעו מלא החדווה של האל, ביחסי אהבה מושלמים איתו. אך אם בוחרת הנשמה להתחרות באל, אם היא רוצה להיות כאלוהים, מיד היא נשלחת למציאות החומרית, שם היא מנסה לממש את רצונה ללא נוכחותו הישירה של האל. אך מימוש זה מביא להסתבכות וסבל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
קריאת מציאות מעוותת
|
|
|
 |
|
|
|
בגלל הרצון להיות כאלוהים, הנשמה לא מתאימה יותר להרמוניה הקיימת בעולמו האישי של האל, ולכן היא מועברת למציאות החומרית ומוענקת לה זהות כוזבת והיא מולבשת בגוף ונפש חומריים. תחת עקרון הזהות הכוזבת, הנשמה מזהה עצמה עם הגוף והנפש הזמניים העוטפים אותה. במצב זה טבעה המקורי של הנשמה ויחסיה עם האל נשכחים, המציאות נראית לה כמשוללת השגחה, וכל שנדרש ממנה כדי להיות כאלוהים זה לצאת לעולם ולממש בו את "אלוהותה" על ידי סיפוק תכתיבי וצרכי הגוף והנפש. הנשמה הרוחנית שמזדהה עם גופה ונפשה החומריים, העוטפים אותה ומכסים את תודעתה הנצחית במעטה מגביל ומעוות, מנסה לחפש את אושרה בהגשמת מאווייה האנוכיים דרך מעטפות אלו. כתוצאה מזה היא תופסת עצמה כחומר חולף, ולכן מלאה חרדות לקיומה; היא מתמלאת בהגדרות חיצוניות ופנימיות המסתירות ממנה את המציאות ומצמצמות מאוד את תודעתה, ואושרה הופך לניסיון זמני ועקר לספק את מה שלא ניתן לסיפוק – את החושים החומריים ואת חווית חוסר הערך שמתעוררת בשעה שהאדם מנותק מטבעו הרוחני.
טבע הנשמה הינו יחסי אהבה עם העליון. הנשמות, שהן אנרגיה של האל, קיימות בגלל רצונו
במגוון אינסופי של יחסי אהבה. ביחסיהם הנשמה תלויה ומסורה לו כבן אוהב התלוי באביו. כל עוד שהבן מסכים ליחסים אלו, האב מקיים אותו ויחדיו הם נהנים מהרמוניה של יחסי אהבה וחשים כך כשווים. אהבה זו כרוכה בבחירה, המוענקת לנשמה ע"י האל, האם להיות שותף למערכת יחסי האהבה עם האל או לא. רוב הנשמות מוצאות את סיפוקן המלא ביחסי שירות ואהבה אלו, אך חלק מזערי מכלל הנשמות בוחר אחרת – להתחרות באל, להיות כמוהו. נשמות כאלו נופלות לעולם החומרי ותחת עקרון הזהות החומרית וחוק הקַרְמַה, מתכסות בגוף ונפש חומריים. גוף ונפש אלו מהווים מציאות וירטואלית המחקה את המציאות הרוחנית, אך מעלימה את האל ומאפשרת לנשמה לדמות עצמה לאלוהים. בקונטקסט מעוות ובלתי אפשרי זה הנשמה מאמינה שאושרה יבוא משליטה והתענגות על הקיים, ממש כמו אלוהים שהינו השליט והמתענג העליון. "אלוהות" זאת מתבטאת ב"אני" ו"שלי" - אני מרכז העולם, ברצוני שהכול יהיה כפוף לאינטרסים שלי, והעולם הוא שלי, נועד בשביל התענוג שלי. כל עוד שהנשמה מחזיקה ברצונות אנוכיים אלו, קריאת המציאות שלה מעוותת, וכתוצאה מזאת חייה הם מסכת של חרדה וסבל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שיבה לטבע המקורי של סַת-צ'ית-אָנַנְדַה
|
|
|
|
|
|
|
חוכמת היוגה רואה את המציאות כשילוב של אנרגיה מודעת ואנרגיה משוללת תודעה, או חומר. המדע המסורתי, הדטרמיניסטי, מאמין שקיימת בעולם אנרגיה אחת, חומר, שהינה משוללת תודעה, ומה שנחווה כתודעה הינו אך תוצאה (לא מובנת עדיין למדע) של תרכובות חומריות. מכאן שאדם הקשור להנחות המדעיות (משום רצונו לבסס את עליונותו על החומר), עבורו חיים רוחניים, או אושר נצחי, הינם אך מיתוס. מכל מקום, מי שיתעמק בתורת היוגה ויתנסה בטרנספורמציה של התודעה, במהרה יוכל להתחבר להנחות היסוד היוגיות ולצעוד בדרך השחרור הנצחי, המודעות המלאה והאושר, שהם מצב השלמות של האנרגיה המודעת במצבה המשוחרר מכבלי החומר.
יוגה, אם כן, היא כלל התהליכים שנועדו להשיב את הנשמה למקורה הרוחני, לחוות את טבעה המקורי של סַת-צ'ית-אָנַנְדַה.
ישנן שלוש דרכים עיקריות להתחבר לטבע הרוחני: גְ'נָאנַה, דְהְיָאנַה ובְּהַקְתי.
א. גְ'נָאנַה משמעה שלילה שכלית של העולם המוגבל במטרה להתחבר לטבע הלא מוגבל (סַת). דרך זו כרוכה בפרישות והתנתקות מהעולם בד בבד עם השלילה השכלית שלו.
ב. דְהְיָאנַה משמעה מדיטציה. מטרתה למקד את ההכרה באישיות העליונה, אישְׂוַרַה, וכך לזכות בחופש ומודעות עליונה (צ'ית). גם דרך זו כרוכה בהתנתקות מוחלטת מהעולם.
ג. בְּהַקְתי משמעה יחסי שירות ואהבה. באמצעות תרגול יחסים ושירות לאל, נוצר קשר איתו ומתפתחת אהבה אליו. דרך זו לא דורשת בהכרח התנתקות מהעולם, אלא ויתור על התפיסה האנוכית של "אני" ו"שלי" במסגרת מארג היחסים והמחויבויות בעולם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרגות השלמות
|
|
|
|
|
|
|
אינטואיטיבית, כל אחד מחפש את אושרו בשלושה מישורים: חופש, בטחון וקיום (סַת), מודעות וידע (צ'ית), ויחסי אהבה (בְּהַקְתי). ואכן, אושר מושלם הינו שילוב של כל השלושה.
א. סַת (קיום נצחי) – דרך הידע וההתנתקות (גְ'נָאנַה) מביאה להתחברות לחוויית הבְּרַהְמַן, האנרגיה של האל. זוהי חוויה של התפשטות הגשמיות וחווים בה כמו איבוד האינדיבידואליות, אחדות כל היש, שלווה אינסופית וחופש מלא. זהו המכנה המשותף הראשוני של כל המתרגלים הרוחניים. בבְּהַגַוַד-גִיתָא (14.27) נאמר: "ואני הוא מקור הבְּרַהְמַן הבלתי אישי, שהינו בן אלמוות, בלתי מתכלה ונצחי, ומהווה מצב היסוד לאושר עילאי". אם כן, דרך הגְ'נָאנַה מביאה למצב היסוד של אושר עילאי.
ב. צ'ית (מודעות מלאה) – יוגי המודט על אישְׂוַרַה, על האל, נעזר בתנוחות גופניות ונשימות ככלי עזר לריכוז התודעה ומיקודה באל. לאחר תרגול ממושך, בשעה שחושיו פוגשים באל היושב בליבו, הוא חווה את הסַת והצ'ית של טבעו הרוחני. בבְּהַגַוַד גִיתָא (6.20) נאמר: "בשלב השלמות שנקרא טראנס, או סַמָאדְהי, מנוּע המֶחשַב (מיינד) לחלוטין, על ידי תרגול היוגה, מכל פעילות חומרית. שלמות זו מאופיינת ביכולתו של האדם לראות את העצמי באמצעות המֶחשַב הטהור ולהתענג ולעלוץ בעצמי. במצב זה של חדווה, הוא זוכה באושר עילאי אינסופי, שנחווה באמצעות חושים נשגבים. מעוגן כך, הוא אינו סוטה מן האמת לעולם. ובהגיעו לכך, הוא יודע שאין למעלה מזה. לאחר שהתמקם בעמדה שכזו, לעולם אין הוא מתערער עוד, אפילו בשעת המשבר הקשה ביותר. זו אכן הינה הגאולה האמיתית מכל המצוקות שמקורן במגע עם החומר".
ג. בְּהַקְתי (שירות אוהב לעליון) – יוגי המפתח יחסים עם האל באמצעות שירות אוהב, פוגש בשיאו את האל באופן אישי. בשלב זה הוא מממש את טבעו הרוחני המלא של סַת-צ'ית אָנַנְדַה, בכפוף ליחסיו עם האל. הוא חש חופשי ומודע לחלוטין ביחסיו האינטימיים עם האל וחווה אושר עליון בהשתלבו בעלילות האהבה של האל. בוֵודות נאמר: "אלי היקר, הו אדון היקום, מאז שראיתיך במישרין, אושרי הרוחני לבש צורה של אוקיינוס ענק. שקוע באוקיינוס זה, אני נוכח עתה שכל סוגי האושר האחרים, כולל האושר הנובע מחוויית הבְּרַהְמַן (בְּרַהְמָאנַנְדַה), מידתם כמידת המים שבשקע הנגרם מטביעת טלף רגל של עגל".
המסע לאושר מושלם מתחיל לרוב בדרך הגְ'נָאנַה. זאת כאמצעי לשלול את סבל החיים. הוא מתקדם לדרך היוגה של מדיטציה, ומגיע לשיאו בבְּהַקְתי, בשיבה ליחסי אהבה עם האל. האושר הנובע מאהבה לאל דומה חיצונית לאהבה ארצית, אך זוהי אהבה טהורה, רוחנית, ועוצמתה גדלה לעד. לכן גם האושר הרוחני הנובע מאהבה זו אין לו גבולות. האהבה לאל במצב השלמות מתרחשת בחסות האנרגיה הרוחנית של האל (סַמְוית והְלָאדינִי שַׂקְתי) והינה משוחררת לחלוטין מכל כתם או מגבלה ארצית. זו מאופיינת בחופש מוחלט, במודעות שלמה, ובמתיקות שאין לה שיעור. זהו שיא האושר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תרגלו ענווה, חברים
|
|
|
|
|
|
|
האם המסע לאושר כה פשוט? האושר כרוך בהכרה באל כעליון. זו בעיה קשה ביותר, משום שמלכתחילה באנו לעולם זה כדי להתחרות בו על העליונות. כל התרבות המודרנית "מנגנת" על תחושת העליונות. תחושת העליונות, התחושה של להיות "הכי הכי", הינה משכרת, בדיוק משום שהיא מקרבת אותנו לכאורה למטרה שלנו – להיות כאלוהים. אך תחושת עליונות זאת, עם כל השיכרון שבה, מהווה את סיבת הסבל החומרי. עקב תחושה זאת הופך האדם תלוי במשאבי הטבע ובסובבים אותו וכך מתמלא חרדה, וכשם שהוא רוצה להיות עליון על הכול, גם האחרים רוצים לכפוף אותו לעליונות שלהם, שלא לדבר על הטבע ה"אכזר", שכופף אותו ללידה ומוות חוזרים ונשנים, המלווים במחלות וזקנה. ומעל לכל, אדם החפץ בעליונות לא מסוגל לאהוב (כי אהבה משמעה התמסרות לאושרו של האהוב), ואדם שלא אוהב גם לא זוכה באהבה. וזה הסבל הגדול בחיים.
יוגה, אם כן, מתחילה כאשר האדם הופך לחכם, בזכות הניסיון שצבר במשך אינספור גלגוליו בעולם החומרי, ומבין שכל סוגי האושר שמציע העולם, מלבד אם הם משולבים בצמיחה הרוחנית שלו לעבר יחסים עם האל, הינם משעבדים והם מקור לסבל. בשלב זה האדם נכון להעמיד בסימן שאלה את הנחות היסוד של חייו החומרניים ולהיות קשוב לחכמת היוגה. היוגה מפגישה עם חוויות רוחניות שמעניקות סיפוק שאינו תלוי בהצלחה חומרית. וכך, בהתנסו באושר הבא מחיבור לרוחני, הוא מסוגל לאזור את הכוח ולוותר על האושר האשלייתי הכובל.
מכל מקום, אף שהיוגי מתחיל את מסעו לעבר האל, יתכן ואין הוא מבקש להיפטר ממש מהרצון להיות העליון. יתכן והוא יתחיל את דרך היוגה עדיין מתוך אמונה שדרך היוגה תעניק לו יכולות באמצעותם הוא יממש את עליונותו. בתוך תוכו הוא מאמין שכאשר הוא יתנתק מהבלי העולם (גְ'נָאנַה), ירבה בתרגילים ומדיטציות (דְהְיָאנַה) ויתרגל קצת ענווה, שירות לזולת או שירות מסור לאל (בְּהַקְתי), הוא יהפוך ליוגי גדול, יזכה בכוחות מיסטיים, אנשים יסגדו לו כגורו גדול ואפילו... אפילו יהפוך לאלוהים או ייטמע באלוהים. כך, באמצעות דרך היוגה, מתרגל זה מרמה עצמו ונשאר כבול לעולם החומרי.
אך מי שמתרגל ברצינות רבה, תוך נכונות אמיתית לוותר על האשליה של עליונות, תחת הדרכה של מורה רוחני אמיתי שעורר את יחסיו עם העליון, במהרה ימצא את אושרו מבפנים, ויצעד בטוחות בדרך החופש, בדרך שתוביל אותו לשלמות.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מורה לפילוסופיה מזרחית. בעליו של האתר יוגה של אהבה | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
