 |
/images/archive/gallery/432/814.jpg סטוק אקסצ'יינג'.
 |
|
|
|
|
|
|
| על פי מסורת היוגה הפרה היא אחת משבע האמהות של האדם ושתיית החלב שלה מפתחת באדם תבונה ורגישות רוחנית. גד לובן מסביר מדוע למרות הניצול המחפיר של פרות בימינו והזרקות האנטיביוטיקה שתיית חלב עדיין נותנת קרדיט רוחני |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רבים מידידי הצמחונים פונים אלי ושואלים מדוע אני מעודד שתיית חלב פרות. הם טוענים, ובצדק, שבכך אני מפרנס את אותה מערכת המנצלת את הפרה בצורה כה מכפירה. הם גם שואלים אותי האם חלב פרות באמת נועד, מדרך הטבע, לצריכת אדם, והאם זה בריא בכלל לשתות חלב, לאור שלל המחקרים השוללים זאת. הנה הסיבות ועימן התלבטויותיי.
 |
| האיש שהזיז את הגבינה שלי |
ד''ר אריה אבני תוקף את קודש הקודשים של תפריט הבריאות הישראלי: החלב מביא למחלות רבות, ''בריחת סידן'' היא המצאה שיווקית ישראלית, ויש מקום לתביעה ייצוגית נגד משרד הבריאות
|
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
הספרות הוֵודית מלאה בתיאורים נפלאים על הפרה וחלבה. הפרה נחשבת לאחת משבע האמהות של האדם, שכן היא מעניקה לאיכר המגן עליה את חלבה ממש כמו אם. וכשם שאדם מכיר תודה לאמו שהיניקה אותו ושומר עליה בזקנתה, כך אדם רגיש חש גם אליה הכרת תודה, נותן לה יחס של אמא, ולא שוחט אותה בזקנתה).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מעמד של קדושה
|
|
|
 |
|
|
|
בעבר, בכפרים בהודו, נהגו לגדל פרה בחצר כל בית לא רק בעבור חלבה ותוצריה, כי אם גם בגלל תרומתה לחינוך הילדים עקב מזגה האוהב, הנאמן והרך. כל דבר בפרה הנו מלא ערך. חלבה נחשב למזון פלא המכיל את כל החלבון והוויטמינים הדרושים לקיום בריא, וכך התאפשר ליוגי המסתפק במועט לקיים חייו באמצעות כמות מזערית של חלב ותו לא ולהקדיש את כל-כולו לצמיחה רוחנית. גידולה אינו מהווה עול כלכלי, בעיקר בכפר; היא יכולה ללחך את העשב הגדל בחצר, כך שהוצאות קיומה הינן אפסיות. הזבל שהיא מייצרת שימש בעבר לטיוב האדמה, לבניה, כחומר בעירה מצוין, כחומר אנטיספטי, ואף מרחו את זבלה על הרצפה וקירות הבית כדי להבריח את הרמשים והזוחלים מהבית. השתן שלה עשיר בחומרים רפואיים. בעת מותה יש שאוכלים את בשרה ויוצרים עם עורה מוצרים שונים. השור באותם ימים שימש כאב – הוא חרש, נרתם לעגלה וסחב משאות ודש את גרעיני התבואה.
הפרה והשור, מעצם טבעם, אין באפשרותם להגן על עצמם בפני טורפים. הם זקוקים להגנת האדם. כאשר הפרה חשה שבעליה מגן ושומר עליה, היא מעניקה לו את חלבה בשמחה. למעשה, ככול שהיא מטופלת באהבה רבה יותר, כך היא מרבה לתת לבעליה חלב. פרה, כמו אישה, מייצרת חלב לאחר המלטה של עגל. בימים הראשונים אולי זקוק העגל למרב החלב, אך כבר לאחר השבוע הראשון הוא זקוק למעט מחלבה; רוב מזונו הינו עשב טרי.
הרפואה העתיקה בעולם, האַיוּרווֵדה, מציינת שחלב פרות חיוני לפיתוח תאי המוח האחראים על תבונה ורגישות רוחנית. אך יש לשתות אותו חם ככול האפשר. בדרך זו הוא מתעכל אף בקיבתו של אדם
בוגר, לא רק של ילד.
התרבות המודרנית מבוססת על נהנתנות וניפוח האגו. לאור זאת, לא מהסס אדם הנתון לתכונות אלה לנצל את כל הבא לידו, כולל אף את ילדיו שלו, כדי להשיג את מטרותיו האנוכיות. האבסורד הוא שככל שהאדם אנוכי יותר ומנצל יותר את סביבתו, כך חוסר סיפוקו וסבלו בחיים גדלים והולכים; אך הוא משוכנע שהפתרון לאלה הינם בהגברת אנוכיותו, שמנגד אך מגבירה לאין ערוך את סבלו. חכמי הודו העתיקה ראו נטייה אנוכית זו באדם כסכנה הגדולה ביותר לחיים אנושיים ורוחניים. כדי לנטרל נטייה זו ולעודד את תרבות היוגה, תרבות של השתחררות מתאווה ואגו והתקדשות מתוך אהבה לעליון, פיתחו את התרבות הבְּרַהְמינית. עקרונות היסוד של תרבות זאת הינם שמירה על פרות והגנה וכבוד לבְּרָאהְמַנּים, אנשי הרוח והקדושים.
לפי דרך הבְּהַקְתי יוגה אלוהים בהיבטו העליון והאישי הוא קְרישְׁנַה, רועה הפרות האהוב. אינספור סיפורים כרוכים באהבת קְרישְׁנַה את הפרות ואהבתן אותו. קְרישְׁנַה אוהב ביותר מוצרי חלב, ולמעשה בדמותו כילד ונער הינו רועה פרות. בתרבות האוכל הוֵודית יש אינספור מטעמי חלב. זאת משום שקְרישְׁנַה מקבל בשמחה מוצרים אלו המוקדשים לו באהבה. טקסי הקודש הוֵודיים שבתרבות הבְּרַהְמינית מבוססים על שימוש נרחב בגְהי, חמאה מזוקקת. פיתוח האהבה לקְרישְׁנַה מבוסס רבות על הקדשת מוצרי חלב אלו לקְרישְׁנַה, ולאחר שאלו הוקדשו לו – נהוג לאוכלם כפְּרַסָאד, כחסד מקרישנה. למעשה לא ניתן לתאר את התרבות הבְּרַהְמינית ללא פרות וחלב. לא פלא שבהודו הפרה קיבלה מעמד של קדושה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/393/952.jpg
קרישנה רועה הפרות |
|
|
|
|
|
|
|
|
אי שימוש בחלב מרחיק אותי מהתפתחות רוחנית
|
|
|
|
|
|
|
כיום כבר לא מכבדים את הפרה כאמא. בשל האטימות האנושית הגוברת ובלחץ האילוצים הכלכליים, הרפתנים הפכו את הפרה לבית חרושת לחלב ובשר. כדי להרבות את בשרה ותנובת החלב שלה, הפרה המודרנית עברה הנדסה גנטית והיא סובלת מאיברים לא פרופורציונאליים. היא מואבסת בשיירי מזון תעשייתיים, לעיתים בזבל עופות, ומוזרקים לה מנות גדולות של אנטיביוטיקה והורמוני גידול. ומעל לכול, היא גדלה בתנאים מחפירים.
בבְּהַגַוַד-גִיתָא (3.13) נאמר: "דבקיו של הריבון מתנקים מן החטאים כולם. זאת משום שהם אוכלים מזון שהוגש תחילה כמנחה. אחרים, אשר מכינים את מזונם לצורך עינוגם האישי, אוכלים רק חטא". כל מזון שאנו אוכלים, בין אם זה בשר, חלב, ירקות ופירות, בשביל עינוגנו האישי, גורר אחריו שיעבוד – קַרְמַה. אך מזון שמוגש כמנחה לאל ולאחר מכן אוכלים אותו כחסדו, הוא מזון משוחרר ומשחרר מכל חטא. הכתבים מציינים גם שלא רק מי שמגיש לאל את המזון כמנחה משתחרר מכל חטא; גם אלו שתרמו את המזון, במישרין או בעקיפין, מרוממים מחטא במידה זו או אחרת. באופן דומה, חלב פרה שמוגש כמנחה לאל, מרומם את הפרה ומשחרר אותה מקַרְמַה.
סוגי המזון השונים מסווגים למידות טבע שונות. מידות הטבע השונות מאופיינות ברמות שונות של אנוכיות. מידת הבערות כובלת את האדם לחשיכה, מידת הלהיטות כובלת את האדם למטריאליזם, ומידת הטובות, הנאורה מאחרות, מובילה את האדם לתחושת אושר הבאה ממודעות עצמית מעודנת. מידת הטובות הינה קרש קפיצה אידיאלי לחיים רוחניים. חלב ומוצריו, ובמיוחד חלב פרה, נחשבים למזון במידת הטובות; צריכתם מסייעת לפיתוח מידת הטובות.
אי שימוש בחלב מרחיק, לפחות אותי, מתרבות שמהותה התפתחות רוחנית ושבמרכזה התייחסות לפרה כאל אמא. אם אין חלב, כיצד ניתן לכבד את הפרה כאמא? לראות את הפרה כאמא משמעו גם להתאמץ ולשמור עליה מפני המתאכזרים אליה. הטענה של הנמנעים משימוש בחלב היא שאם לא נצרוך את חלבה, לא ניקח חלק באכזריות כלפיה וכך נצמצם אותו. מאידך, טענתי היא שאם לא נצרוך את חלבה, לא ניתן יהיה להקדיש את החלב שלה לאל ולזכּותה בקרדיט רוחני, גם יקשה עלינו לראותה כאמא שמעניקה חלב לילדיה, ולכן לשמור ולהגן עליה אף בזקנתה. ומעל לכל, הפרה תשמש אז רק לבשר, כך שהאכזריות כלפיה רק תגדל, וכך סבלה יגדל אף יותר.
רבים מחברי ההולכים בדרך היוגה עושים מאמצים גדולים לעודד את הצמחונות בארץ. יש המאמינים שאם יימנעו מצריכת חלב ומוצריו הם יצמצמו את סבלה של הפרה. הלוואי. סבורני מכל מקום, שאי צריכת מוצרי חלב לא תשנה את גורל הפרה. זאת משום שגורלה יהיה להישחט במוקדם או במאוחר, גם היחס אליה בתור חיה שנועדה לשחיטה בלבד אך יוחמר.
מכאן, שעמדתי היא שמנקודת המבט של הסבל שעוברת הפרה, לא יוסיף לה אם לא נצרוך את חלבה. מה שזה כן משנה זה הסנטימנט שלנו. אני מוקיר ומכבד את הסנטימנט של הנמנעים מצריכת חלב כדי לא להיות שותפים ליחס האכזרי כלפי הפרות. אך מנקודת המבט שלי, לפי הסנטימנט שלי, בכך שאני צורך את חלבה של הפרה, לא רק שאיני מגביר את סבלה, אלא גם מאפשר להתייחס אליה כאימא (ובכך להגביר את המאמץ לשמור עליה), מאפשר לקחת חלק בתרבות של מידת הטובות שמעודדת אי-אלימות ורוחניות, מקל לשמור על הצמחונות (ניתן ליצור עם חלב וירקות מגוון אדיר של מאכלים ערבים לחיך הכוללים את כל מרכיבי הבריאות) ומאפשר גם להעניק לפרה הזדמנות לחיים רוחניים (באמצעות הקדשת חלבה).
ניתן לשאול האם ניתן להקדיש באהבה לאל חלב שנלקח באופן כה אלים מהפרה? האם האל מתענג עליו? זו שאלה קשה. קְרישְׁנַה ללא ספק היה מעדיף שאקדיש לו חלב שנלקח באהבה מהפרה, פרה שלא מועדת להישחט לאחר שסיימה את הפרק האימהי שלה. אך נדיר למצוא חלב כזה על פני כדור הארץ. האם לכן עדיף לא להקדיש לקְרישְׁנַה בכלל חלב? האינטואיציה שלי אומרת שמוטב כן להקדיש לו את החלב, למרות היותו תוצר של אכזריות. זה מבוסס על העיקרון של הבְּהַגַוַד-גִיתָא שעשייה עדיפה על אי-עשייה; זאת משום שעשייה ברוח היוגה והתרבות הבְּרַהְמינית מטהרת יותר את הלב מאשר אי-עשייה, וטיהור הלב מחומרנות ופיתוח אהבה לאל הינם הצורך העליון לחברה האנושית, גם הסיכוי להקלת סבלה של הפרה.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/765/263.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
מערכת הניצול לא מסתיימת במשק החלב
|
|
|
|
|
|
|
יש הנמנעים מצריכת חלב בגלל השפעתו השלילית על הבריאות. פעם האדם היה בריא יותר, וגם החלב היה חלב, ללא אנטיביוטיקה והורמונים. כיום בריאות האדם ירודה, וגם החלב לא אותו חלב. עדיין, כל שאני יכול לומר בנושא זה הוא שלאחדים החלב אינו בריא, לאחדים הוא בריא. ממש כפי שאחדים סובלים מאלרגיה בעת הפריחה באביב ואחדים לא. וכפי שאין לייעץ לכולם לא לצאת לטיול אביבי בשדות בגלל אלרגיית האביב, כך אין להכליל ולומר שצריכת חלב אינה בריאה לכולם. על כל אחד לברר לעצמו מה בריא או לא בריא לו.
נקודה חשובה נוספת - האם אני מפרנס את המערכת שמנצלת את הפרה בצורה כה מחפירה בשעה שאני רוכש חלב מרשתות השיווק? כן. אך האם ניתן למנוע זאת? מסופקני. מערכת הניצול לא מסתיימת במשק החלב. הירקות, הפירות, הדגנים, מערכת המיסים, הבנקאות וכל המרקם החברתי - הכול עובד על ניצול. המין האנושי יודע לנצל באופן מכפיר כל דבר בעולם. לחיות בחברה המודרנית משמע להיות חלק ממערכת נצלנית ודורסנית שקשה להצביע בה על מגזר זה או אחר כנצלני יותר מאחרים. מכאן שנותרה בפני הברירה לומר לא לעולם ה"רע", האנוכי (ולחיות אולי באי נידח שה"ציוויליזציה" לא הגיעה אליו עדיין, כדי שהאנוכיות לא תידבק בי), או לחיות בחברה המודרנית על כל המשתמע מכך, ובתוכה לנסות לשנות את תרבות האנוכיות לתרבות של אהבה. מסופקני אם מי שדוחה את המערכת החברתית הנצלנית, שהינה כמקשה אחת, יכול לתרום לשינוי כזה בחברה. כיצד ניתן לתרום לחברה ולרומם את חבריה לאלטרנטיבה רוחנית אם נבחר בדרך ההתנתקות והדחייה? הגישה האכזרית לפרה הינה אך סימפטום של המחלה החומרית. הימנעות מצריכת מוצרי חלב לא תרפא מחלה זו. מאידך, תרבות היוגה, שבמסגרתה אנו מקדישים את החלב ומוצריו לאל ואחר מכבדים אותם כחסדו, נועדה לרפא את המחלה עצמה.
לסיכום אני מאמין שאם נצרוך את חלב הפרה בד בבד עם פיתוח ערכים מעולם היוגה, יש סיכוי להשריש בחברה גישה של אהבה לפרה, וכך אולי לגאול את הפרה מגורלה הקשה. אך הימנעות מחלב הפרה אך תגביר את הנטייה האכזרית להשתמש בה כבית חרושת לבשר ואומללותה לכן תגדל.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מורה לפילוסופיה מזרחית. בעליו של האתר יוגה של אהבה | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
