 |
/images/archive/gallery/879/780.jpg רומיאו ויוליה בסרטו של פרנקו זפירלי
 |
|
|
|
|
|
|
| אז את מי אתם מכניסים לתוך מערכות היחסים הזוגיות שלכם? את אימא? את העבודה? את המחשב? את הילדים? את המאהבת? את האקס או האקסית המיתולוגית? למי אתם מאפשרים לשדוד לכם האנרגיה?
אמתי מגד ממשיך להסביר איך מייצרים זוגיות מקודשת. פרק שלישי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנטוני רובינס, אחד ממנחי סדנאות שיפור עצמי המצליחות בעולם, טוען שלכל אדם יש שישה צרכים רגשיים בסיסיים. אלו הם: ביטחון, גיוון, הערכה, חום ואהבה, צמיחה והאפשרות לתרום. אינני בטוח שזו החלוקה היחידה האפשרית, אך נראה שהיא עושה סדר טוב בבלגן. אנסה לפרט.
ביטחון הוא אולי הצורך הרגשי הבסיסי והקדום ביותר. אנו זקוקים לתחושה של ודאות, של עקביות ושל יציבות בחיים בכלל ובזוגיות בפרט. ביחסים זוגיים הצורך הבסיסי הזה מתקבל כאשר בן הזוג שלנו עומד, פחות או יותר, בציפיות שלנו ואינו משנה את יחסו, רגשותיו או עמדותיו כלפינו וכלפי היחסים לעתים קרובות מדי. הצורך הרגשי הזה מסופק גם כתוצאה מתחושה של הבנה ודמיון בין בני הזוג. כאשר שני בני הזוג יכולים לזהות אחד אצל השני רגשות, תחושות, התנהגויות ומחשבות דומות לשלהם.
 |
| התחמנים |
|
תפסיקו לעשות מניפולציות על בני הזוג שלכם: הכלל השני של אמתי מגד בדרך לזוגיות מקודשת |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
תחושה של יציבות וקביעות מביאה לתוך חיינו ביטחון, חום ואינטימיות אך היא לעיתים מונעת תשוקה, להט והתלהבות, שמגיעים דווקא מתוך גיוון, אי ודאות, אי קביעות, שוני וקוטביות. אנו זקוקים לאי ודאות ולגיוון לא פחות משאנו זקוקים לביטחון, כיוון שהם מכניסים אש לתוך היחסים שלנו.
הצורך השלישי הבסיסי שלנו הוא להרגיש שאנחנו משמעותיים בתוך היחסים. להרגיש שאנחנו מוערכים. להרגיש שרואים אותנו, שאנחנו חשובים עבור האחר. הצורך להיות משמעותי עבור אחרים הוא צורך בעל השפעה עצומה על חיינו ורבות מהבחירות שלנו נעשות כיוון שאנו כה זקוקים לו.
חום ואהבה הוא הצורך הרביעי שלנו. אני חושב שאין צורך להרבות במילים לגביו. מובן לכולנו שהחיפוש אחר חום ואהבה הוא מרכזי בהווייתנו וברצון שלנו בקשרים זוגיים.
הצורך החמישי הוא בצמיחה. אנו זקוקים לחוש שאנו צומחים בחיים שלנו ובתוך היחסים שלנו. אנו זקוקים לחוש שהיחסים שלנו מאפשרים לנו לצמוח ואינם משאירים אותנו מקובעים במקומנו.
הצורך השישי והאחרון הוא הצורך לתרום. ככל שאנחנו מתבגרים כך מתחלף הצורך שלנו בלקבל סיפוק של צרכינו מאחרים, לצורך שלנו להעניק ולתת לאחרים. ביחסים אנו זקוקים לאפשרות להעניק לאחר לא פחות משאנו זקוקים לקבל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מה הצרכים שלכם?
|
|
|
 |
|
|
|
ששת הצרכים הללו והאופן שבו הם מקבלים ביטוי בחיינו הזוגיים צובע, למעשה, את האופן שבו ייראו היחסים שלנו. מה הם הצרכים החשובים ביותר עבורנו? האם אנו זקוקים בעיקר לביטחון? האם בעיקר לצמיחה? הבנה של הצרכים שמנהלים אותנו יותר מאחרים היא קריטית בהבנה של לאן הולכים החיים שלנו, מה קורה ומה יקרה איתם בעתיד.
שאלות חשובות נוספות הן: עד כמה הצרכים שלנו מקבלים מענה בתוך היחסים? כמה מששת הצרכים מקבלים מענה? כמה מהצרכים של בן זוגנו מקבלים מענה? מה אנו עושים כשצרכינו אינם מקבלים מענה? כיצד אנו מנסים להשיגם בכל זאת? מהן הטקטיקות והמניפולציות שאנו עושים כדי לקבלם? וכשאיננו מקבלים מענה לצרכים שלנו, האם ולאן אנו פונים כדי לקבלם? האם מישהו או משהו מחוץ למערכת הזוגית שלנו מעניק לנו חלק מהצרכים הללו יותר מאשר בן הזוג שלנו?
למעשה השאלה של מילוי הצרכים על ידי אחרים היא לא פחות מקריטית בהבנה של הסיכוי של היחסים שלנו להסתיים, רק לשרוד, להישאר בינוניים או להפוך ליחסים הנפלאים, המספקים, האוהבים ואף
המקודשים שעליהם חלמנו.
כדי להבין את המצב העכשווי ואת הכיוונים האפשריים שמערכת היחסים שלנו יכולה לתפוס, אני מציע את התרגיל הבא. אציג כאן מספר שאלות המיועדות לכם ולבן הזוג שלכם. ענו על השאלות הללו קודם כל בנפרד, עבורכם ועבור בן הזוג (כלומר נחשו את תשובותיו שלו) ואחר כך, לאחר שבן זוגם ענה בעצמו על השאלות, השוו את הממצאים ודברו עליהם:
1. מהם שני הצרכים הרגשיים החשובים ביותר עבורכם.
2. מהם, לדעתכם, שני הצרכים הרגשיים החשובים ביותר עבור בן הזוג שלכם?
3. דרגו, מ 1-10 את המידה שבה מתמלא או לא מתמלא כל אחד מששת הצרכים שלכם בזוגיות.
4. דרגו מ 1-10 את המידה שבה נראה לכם שבן זוגכם חש לגבי מילוי ששת הצרכים שלו.
5. כשאינכם מקבלים צורך מסוים, האם ובאיזה מניפולציות אתם משתמשים?
6. מהי נקודת הכוח שלכם בזוגיות? באיזה אופן אתם שומרים את ידכם על העליונה כאשר אינכם מקבלים צורך או צרכים מסוימים?
7. למי או למה אתם פונים כדי לקבל את הצרכים שאינכם מקבלים מבן הזוג?
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/879/678.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
איפה אתם ממלאים חסכים?
|
|
|
|
|
|
|
השאלה השביעית היא אולי החשובה מכולן. כשאינכם חשים, נגיד, שאתם משמעותיים מספיק עבור בן הזוג שלכם, למי אתם פונים כדי לקבל את הצורך הזה? להורים? האם עזרה להורים נותנת לכם תחושה של היותכם משמעותיים? אולי לחברים? האם אתם נשארים יותר שעות בעבודה? אם יש לכם ילדים, האם אתם משקיעים את עצמכם בגידולם כדי לקבל את תחושת המשמעות שבן זוגכם אינו מעניק לכם?
וכשאינכם מקבלים מספיק גיוון, מספיק תשוקה ביחסים, למי אז אתם פונים? למאהב או מאהבת? לצ'טים באינטרנט? לבילוי של שעות מול אתרי פורנו?
ומה קורה לגבי החוויה של צמיחה? האם אתם חווים יותר צמיחה בעבודה, עם חברים או בסדנאות מאשר עם בן זוגכם?
ומה בנוגע לחום, לאהבה, לתחושת ביטחון, לתרומה? היכן אתם מחפשים ומקבלים את כל אלה כאשר אינכם מקבלים אותם בתוך הזוגיות?
לאחר ששניכם עניתם על השאלות הללו לחוד, שבו ביחד ובנו מפה של היחסים שלכם. מפה שתייצג באופן ויזואלי את מה שלמדתם. נסו לכתוב ליד כל חץ, ביניכם לבן הזוג וביניכם לאחרים, את הצורך הרגשי שמתמלא שם ואף את האחוז (מתוך 100%) שבו הצורך מתמלא מחוץ לזוגיות ולא בתוכה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צריך לנחש רק שש
|
|
|
|
|
|
|
רובינס מספר לנו שכשבני זוג ממלאים אחד אצל השני שניים מהצרכים, הם משולים לשותפים לדירה. כשהם ממלאים אחד עבור השני ארבעה מהצרכים, יש ביניהם חברות טובה. כשהם ממלאים אחד עבור השני את כל ששת הצרכים, הם לעולם לא ירצו לעזוב אחד את השני.
יחסים זוגיים יכולים להיות חלקיים. החוזה הזוגי יכול להיות למלא רק שניים, שלושה או ארבעה צרכים. את השאר, שני בני הזוג מסכימים, ממלאים במקומות אחרים. אך אם אתם מעוניינים להפוך את היחסים הזוגיים שלכם למרחב מופלא שבו תוכלו לבטא ולקבל אהבה, לשתף בכנות בכל, לתמוך ולהיתמך, להיות אינטימיים, ללהוט בתשוקה, לצמוח ולהתפתח, הם יצטרכו לתת לכם ולבני זוגכם מענה על כל השישה.
אין זה אומר שאתם צריכים להפסיק לעבוד או להפסיק לבקר את אימא שלכם, כמובן. כדי שמערכת תחיה ותתפתח היא חייבת להיות מוזנת גם על ידי גורמים מבחוץ. השאלה אם הגורמים הללו מהווים תחליף לזוגיות או איום.
לצאת לעבודה, להתפתח, לגדול ולצמוח בעבודה הוא צורך מהותי עבור רובנו. השאלה היא האם אנחנו נשארים בעבודה שעות רבות מכיוון שאנחנו בורחים מהזוגיות? ישנה כאן שאלה של מינון, של כוונה גם עניין של אופי. אם אני מצלצל לאימא שלי פעם ביום כדי לבדוק מה שלומה ומבקר אצלה פעם בשבועיים, רוב הסיכויים שלא יהיה בזה כל איום על המערכת הזוגית. אבל אם אני מצלצל אליה חמש פעמים ביום ובא לבקר אותה כל יומיים, אולי כדאי לבדוק מה אני מקבל אצל אמא שאינני מאמין שאוכל לקבל עם זוגתי.
לעומת זאת, לגבי המאהבת, אין כאן, לפחות בעיני, שום שאלה. גם צלצול טלפון אחד אליה מהווה איום על הזוגיות, לא? ואם אני מחזיק במאהבת, או שתיים, ברור לגמרי שאין לי כל כוונה להפוך את היחסים הזוגיים שלי למופלאים באמת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תעזבו את המזכירה
|
|
|
|
|
|
|
לאחר שמיפינו את מערכות היחסים ואנחנו יוצאים לשטח כדי לחסום את מערכות היחסים המפריעות אנחנו נתקלים בבעיה רצינית. לבעיה הזאת אני קורא "חוזים של חוסר אחריות". חתמנו על חוזה, בלתי מודע וחסר אחריות, עם כל אחד מאלו שמהם אנו מקבלים אהבה, הערכה, תשוקה או מקום לצמוח מחוץ ליחסים הזוגיים. אנו מעניקים לו משהו והוא בתמורה מעניק משהו לנו. ואת החוזים הללו קשה להתיר. צריך קודם כל לראות אותם בבהירות, אחר כך להיות מוכנים לוותר עליהם. אך גם משראינו אותם בבהירות והחלטנו לוותר עליהם, השותפים האחרים שלנו לחוזים הללו לא יוותרו כל כך בקלות. אנו נצטרך לעשות שריר, לתקופה ארוכה, כדי להפר את החוזה סופית ולהחזיר את האנרגיה האבודה בחזרה לתוך היחסים הזוגיים.
ניקח לדוגמא את המזכירה בעבודה, עמה אנחנו מנהלים מין רומן שכזה מהצד כבר מספר שנים. נגיד וראינו בבירור שהרומן הזה באמת גוזל את האנרגיה מהמערכת הזוגית. קודם כל השאלה הגדולה שבוודאי נשאל את עצמנו היא: מי בכלל מבטיח לנו שאם נפסיק את הרומן משהו טוב יקרה למערכת הזוגית שלנו? הרי מלכתחילה יצרנו את הרומן הזה כיוון שמשהו בזוגיות היה חסר, לא?
אולי באמת בן או בת הזוג שלכם הם צרי אופקים, מרירים, קרירים מינית, מדוכאים, דרמטיים שלא לצורך ומשעממים. אולי. אז מה בעצם אתם עושים איתם? בגלל הביטחון?
כן, זו כנראה התשובה. המוני זוגות נשארים יחד רק בגלל הביטחון. זהו, להזכירכם, הצורך הראשון והבסיסי מכולם. אם נתבונן בכנות במערכות היחסים הללו נראה שדבר לא נשאר בהן. תשוקה בוודאי אין בהן. אך גם אין בהן הערכה הדדית, אין בהן חום ואהבה, אין בהן צמיחה ואין בהן תרומה. מערכות היחסים הללו התרוקנו מכל תוכן. מה שהן נותנות לבני הזוג זה רק ביטחון. וגם זה בקושי. וגם זה באשליה. כי איזה ביטחון באמת יש שם כשבן הזוג או בת הזוג שלך מושקעים, רובם ככולם, במישהו אחר. אבל כן, עבור זוגות רבים זה מספיק. ביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תעצרו את פיזור האנרגיה
|
|
|
|
|
|
|
אישית אני חושב שכשהצורך בביטחון ממולא ועולה על כל הצרכים הזוגיים האחרים, זו מכת מוות עבור הזוגיות. זהו אמנם מוות איטי, אך הוא לגמרי בטוח.
אז מי מבטיח לנו שאם נוותר על הרומן או היחסים מהצד משהו נפלא יקרה בתוך הזוגיות שלנו? והרומן הזה ממש לא חייב להיות עם מאהב או מאהבת. הוא בהחלט יכול גם להיות עם אימא או אבא שלכם, או עם החברה או החבר הכי טוב שלכם. הוא יכול להיות גם עם הילדים.
למעשה "שילוש" של ילדים לתוך מערכת היחסים הזוגית הוא אולי הנפוץ מכל ואולי גם ההרסני מכל האפשרויות של "רומנים" מהצד. מחקרים מראים קשר בין הכאת ילדים, התפתחות של אנורקסיה, דיכאון וסכיזופרניה לבין שילוש מסיבי של הילדים לתוך מערכות היחסים של ההורים.
הבעיה מחריפה במיוחד כשאנו נמצאים במערכת יחסים חיצונית לזוגיות עם אדם המבקר והשופט את בן זוגנו. מערכת יחסים כזאת פשוט אינה מאפשרת לזוגיות שלנו להתפתח. נקודה. בשלב זה או אחר, אנחנו נצטרך להחליט. שתי המערכות לא יכולות להתקיים זו ליד זו. אחת מהן תצטרך להיפסק או להשתנות באופן דרסטי. ואם אנחנו רוצים להציל את הזוגיות שלנו, כדאי שנבחר בה. כדאי גם שנודיע לאותו אדם חיצוני שאנחנו מבטלים את החוזה איתו, גם אם הוא לא יוותר עליו בקלות.
כשבני אדם מתירים חוזים ישנים ולא רלוונטיים, מדהים כמה אנרגיה משתחררת כדי להצמיח את החוזה החדש. לעתים לא צריך אפילו לעשות שום דבר מיוחד בתוך הזוגיות עצמה. לעתים מספיק רק לעצור את פיזור האנרגיה בחוץ.
אז את מי אתם משלשים לתוך מערכות היחסים הזוגיות שלכם? את אבא? את אימא? את העבודה? את המחשב? את הילדים? את המאהבת? את החברים מהתיכון? את האקס או האקסית המיתולוגית? למי אתם מאפשרים לשדוד את האנרגיה מתוך המערכת הזוגית שלכם? ומה אתם מתכוונים לעשות בקשר לכך?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המעוניינים לקרוא או להשתתף בסדנא בנושא מוזמנים להיכנס לכאן
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מטפל משפחתי, מרצה, מנחה, מדריך ומחבר הספרים ''משפחה כן בוחרים'' ו''פיות ומכשפות''. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
