 |
/images/archive/gallery/907/511.jpg תנ''ך כתיאטרון
''התנ''ך - מקוצר'', הצגה של להקת RSC  |
|
|
|
להפסיק לעשן עם משה רבנו, להתחבר לצד הנשי עם חוה אמנו, להיזהר מפרעה ובעיקר לאמץ את נקודת המבט של אלוהים. ערן גולדשטיין על התנ"ך כתיאטרון פנימי של התודעה |
|
|
|
|
|
 |
מתרגלי מדיטציה יודעים שכדי לראות את המציאות כפי שהיא, או במילים אחרות, בכדי לזכות במבט האמת, צריך לשחרר את האחיזה בתגובות המיינד: בביקורת, בשיפוטיות, בכעסים, בחרדות, בעצלות, בנטייה להפליג במחשבות.
בתורת ישראל לעומת זאת, האמת לא רק נראית, האמת גם נשמעת - כדבר האל לברואיו בנבואות, בציוויו ובזעמו. מיהו האל האומר את דברו ברב שיח המקראי? האם זו ישות חיצונית הנוהגת בדמויות כבבובות על חוט, או שמא שחקן בעל תפקיד מוגדר?
 |
יחי ההבדל הקטן |
מה יש לתורת ישראל שאין לתורת הבודהא? ערן גולדשטיין עומד על השוני העקרוני בין דת שיש לה אלוהים לבין הדרך חסרת-האלוהים |
לכתבה המלאה |
  |
|
|  |
במהלך השנה האחרונה פרסמתי במדור זה מספר מאמרים שהשוו את הדמויות המקראיות לייצוגים תודעתיים, ואת הנופים הקדומים שבהם מתרחשת העלילה להלכי רוח שונים.
אברהם הוצג כמידת חסד, יצחק כמידת יראה, יוסף הדגים איפוק, משה סימן את לוחם החופש. ישמעאל, עשו, לבן הארמי, פרעה ועמלק הוצגו כפניו השונים של היצר. מצרים כהלך רוח שבו האדם הוא עבד ליצריו (סיר הבשר) ואילו ארץ ישראל הוצגה כהלך הרוח שבו מאוחד האדם בגופו ובנפשו עם האל – ישר עם האל. בראייה זו, גם האל הנו ייצוג תודעתי - ייצוג למבט האמת של התודעה.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/858/515.jpg
יוסף? מבטא איפוק Tristram Kenton © The Really Useful Group Ltd 2007'' |
Tristram Kenton © The R |
יוסף? מבטא איפוק |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
ארבע הדמויות האב-טיפוסיות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כשבוחנים את העלילה המקראית בעין ספרותית עולות שתי נקודות מרכזיות: הראשונה היא שהתורה כתובה ככרוניקה ידועה מראש של עלייה לארץ ישראל. והשנייה, הנוגעת ליחסי הגומלין בין הדמויות הפועלות, מגלה כי בפרקים רבים בתורה מופיעים ארבעה טיפוסים: האל, דמות המייצגת את אחד מפניו של היצר, דמות נשית המייצגת את קול ההיגיון המחובר עם הצו האלוהי, ודמות זכרית המייצגת את הפן הבוחר של השכל. למשל:
האל, הנחש, חוה ואדם; האל, ישמעאל, שרה ואברהם; האל, לבן, רחל ויעקב;
האל, עשו, רבקה ויעקב.
בראייה זו, הופכת תורת ישראל למחזה מרהיב בן חמש מערכות (ספרי החומש) המורכב מסצנות (פרקים) שבהם מוצגת, שלב אחר שלב, מלחמה המתרחשת בתודעתו של אדם אחד! מלחמה בין כוחות האור בתודעה – הן המידות הטובות, ובין כוחות החושך – היצרים – שהן המידות הרעות. תכליתה של מלחמה זו, כפי שמגלה לנו המחזאי המקראי, היא ליצור שרשרת בחירות הנשענות על מבט האמת של התודעה תוך הבסת היצר, לשם עלייה למצב התודעתי הנכסף המכונה "ארץ ישראל".
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/583/373.jpg
רביעיה קלאסית: אדם וחוה, הנחש והאל armchair messiah, Flickr |
armchair messiah, Flick |
רביעיה קלאסית: אדם וחוה, הנחש והאל |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
במבט האמת
|
 |
|
 |
 |
 |
|
כלל דברי האל לגיבורי המקרא היא האמת החיה. אך מה רואה אם כן האל? מהו מבט האמת? יש לו היבטים רבים:
במבט האמת נראה העולם – שמיים וארץ – כחסר ניגודים, כאחדות. למשל, על יום הבריאה הראשון נאמר: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בראשית א, ה).
במבט האמת יודע האדם את טבעו – את נטייתו להגיב באופן רגשי כל אימת שנפגע, אך בה בעת גם למשול ברגשותיו, לקבלם ולאפשר להם לחלוף כלעומת שבאו:
"ויאמר ה’ אל קין ... הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו". (בראשית ד, ו-ז).
במבט האמת יודע האדם את ייעודו בחיים:
"ויאמר ה’ לנח ... עשה לך תבת עצי גפר" (בראשית ו, יד); "ויאמר ה’ אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה". (בראשית יב, א-ב).
במבט האמת רואה האדם כי הגיעה העת לצאת למסעו הרוחני, לצאת למדבר חייו ולהשתחרר מעבדותו ליצריו: "ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר אדוני אלהי ישראל שלח את עמי" (שמות ה, א).
במבט האמת יודע האדם כי תכלית מילוי המצוות הנה קיום ערוץ פתוח לאל: "ובחרת בחיים [בדרך האמת, ע.ג] למען תחיה אתה וזרעך, לאהבה את אדוני אלהיך לשמע בקולו ולדבקה בו" (דברים ל, יט-כ).
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/724/811.jpg
פתח ערוץ. משה רבנו מתוך: crowland.uw.hu |
מתוך: crowland.uw.hu |
פתח ערוץ. משה רבנו |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
אל של מטה, אל של מעלה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
דרך הפרשנות הרואה באל ייצוג תודעתי עשויה באופן טבעי לעורר אי נוחות, שכן באופן מסורתי נתפס האל כמי שפועל מעל לעולם התופעות. לכאורה עלול להיווצר הרושם שקיימים שני אלים: אל של מעלה ואל של מטה. אך אל לנו להתבלבל – האל הבורא הוא אחד ואין בלתו! ואילו האל שהנו ייצוג בתודעה אינו אלא צלם האלוהים שבאדם – כלומר מבט האמת של התודעה.
ראוי להדגיש כי הבחנה זו, בין אל של מעלה ובין אל של מטה, אינה דרושה אולי עבור המאמין מבית, זה שינק את אמונתו עוד מראשית ימיו, אך חשובה מאין כמוה לאנשים כמוני – חילונים, המחפשים את קרבת האל ומנסים לעשות כן דרך חקירת פנימיותם.
ראיית התורה כמחזה פסיכולוגי מאפשרת לי להתחבר לכוחות הנפש הפועלים בי: להכיר בחולשותיי, להכיר את הפחד הקיומי מן הריק הרוחש בקרבי, את הצורך התמידי למלאו באמצעות הכוח המדמה. להכיר את ישמעאל, את עשו, את לבן ואת פרעה המחשבים כל העת כיצד להשתלט על תודעתי ומאידך, להכיר בעובדת קיומו של מבט האמת בתודעתי, ביכולתי לזהות את ייעודי, לזהות את עצמי האותנטי, עוד בטרם נקבר תחת עול החיים, לראות שיש מקום כזה בשם ארץ ישראל אליו ניתן לשאוף ואף להגיע.
ראיית התורה באופן זה מאפשרת לי להתוודע גם לשכלי, לפן הנקבי שלו, זה המחובר למבט האמת, היודע כיצד לתכנן את מהלכי, לחוה, לשרה, לרבקה, לתמר, ליוכבד שבקרבי ומאידך, להתחבר לפן הזכרי של השכל, לנוח, לאברהם, ליוסף, למשה; ליכולת לבחור בפעולות שישרתו את מבט האמת ולא את הכוח המדמה.
|
 |
 |
 |
 |
|
/images/archive/gallery/736/150.jpg
צריך להכיר אותו. פרעה ''מתוך ''עשרת הדברות |
''מתוך ''עשרת הדברות |
צריך להכיר אותו. פרעה |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
>התורה ככלי טיפולי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בעולם הקדום, כמו גם בעולמנו ה"מתקדם", מתקיים הצורך להבין מה מתחולל בראשנו הקודח. בהקשר זה משמשת התורה מכשיר להמחזת החוויה האנושית ברב מימד: בצבע, בדרמה, בדם, ביזע, באהבה וביצרים - כלי שנותן אפשרות להכיר את נפש האדם ואת הכוחות הפועלים בה.
בדרך זו משמשת התורה גם כלי טיפולי מן המעלה הראשונה. היא מציגה מודל נפשי המהווה בסיס חוויתי משותף בין האדם למורו, רבו או בין האדם למטפלו, המאפשר להם לזהות בצוותא איפה הוא תקוע ולמה, ולאלו כוחות פנימיים ניתן להתחבר בכדי לעבור את המשבר. כך, ניתן לדמיין אדם המבקש את עזרתו של "תורה-תרפיסט" בהפסקת עישון ומקבל הסבר בזו הלשון:
"ניכר שאתה נטוע חזק במצריים – שבוי בהרגלך – עבד לעישון. בוא, נסה להתחבר אל המשה שבך, אל לוחם החופש, המוכן להתייצב מול יצרך – מול פרעה ולדרוש בתוקף – שלח את עמי. בכדי לעשות כן, אני ממליץ לך להשתמש בשיטת "הכה את המצרי", עשן את עצמך לדעת, עד שפרעה יגרשך ממצרים. אחר, נכונה לך תקופה קשה, העמלק (עמלק = ספק בגימטריא) יזנב בך וינסה לשבור את רוחך, אבל אל דאגה, דבוק במבט האמת שבך – זה שיודע את משמעות נזקי העישון, ראה את יעדך לנגד עינך ובחר להתמיד בדרכך" – בקיצור, תורה-תרפיה במיטבה.
ברוח זו, גם המושג "ארץ ישראל" מקבל משמעות שונה. אמנם, ניתן להציגו כפסגת המסע הרוחני – כדובדבן שבקצפת – אך המושג ארץ ישראל יכול לתאר גם משימות ארציות, יומיומיות - לקום ולעזוב מערכת יחסים הרסנית, להתגבר על חרדה, לבקש העלאה במשכורת, להתגבר על קושי, להגשים חלום.
כעת, שהתודעה פרוסה לנגדנו כבמה, אנו רואים את הקולות, מסננים את הדפוסים המעכבים, מתכווננים, דבקים באל ומוציאים מן הכוח אל הפועל את בת קול האמת – עולים לארץ ישראל.
מי יתן וכולנו נזכה במבט האמת ולא נהיה שרויים עוד באפלה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
ערן גולדשטיין
| /images/archive/gallery/632/779.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
|
 |
 |
 |
|
קורס העוסק בחקירת התהליך הנפשי כפי שניבט בתורת ישראל ובמשנה הבודהיסטית בהנחיית ערן גולדשטיין יתחיל ב-2 לאפריל. לאתר הבית של ערן |  |  |  |  | |
|
|
|
|
 |
|
|
 |
|
 |
 |  |  |  | מטפל ברפואה סינית, עוסק בהוראת הדהרמה, מחבר הספר "ובחרת בחיים - מדריך ידידותי לעבודה עם סבל |  |  |  |  | |
 |
|
 |
|
|
|