 |
|
/images/archive/gallery/237/968.jpg בית המשפט העליון. צילום ארכיון: פלאש 90. 
|
|
|
|
מינויים ללא מכרז בבתי המשפט
|
|
|
|
|
דוח המבקר חושף מינויי קרובים
וקבלת מתמחים ללא נוהל מסודר
במשרד המשפטים ובבתי המשפט
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דוח מבקר המדינה מאשר את תחושתם הקשה של בוגרי הפקולטות למשפטים: במשרד המשפטים ובהנהלת בתי המשפט אין נוהל מסודר לקבלת מתמחים. זאת למרות המלצות של צוות שהוקם במשרד המשפטים לבדיקת הנושא.
דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
הפרק המוקדש למשרד המשפטים כולל דיווחים נוספים על מינויים רבים שאושרו ללא מכרז בתפקידים של מזכירים משפטיים ועוזרים משפטיים. גם המאבטחים ממונים בשיטת "חבר מביא חבר". המבקר גילה אי סדרים אצל הממונה על ההקדשים היהודיים (רכוש שבעליו ביקשו להוריש אותו למדינה).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
קבלת מתמחים - ללא נוהל מסודר
|
|
 |
|
|
הבדיקה גילתה עוד שמשפטנים חדשים שהתקבלו לעבודה במשרד המשפטים בשנים האחרונות, היו ברובם מקרב מתמחים לשעבר במשרד, בבתי המשפט או בגופים ממשלתיים אחרים. בנוסף מצא המבקר שבהנהלת בתי המשפט ובמשרד המשפטים, מועסקים המתמחים מעבר לשעות העבודה הרגילות ואינם מקבלים תוספת בשכר.
"על כל הגורמים הרלוונטיים, לשקול דרכים להגברת התחרות, השקיפות ושוויון ההזדמנויות בגיוס מתמחים, בכך יחוזק אמון הציבור במערכת", ממליץ המבקר.
בדיקת המבקר מגלה מקרים של ניגוד עניינים בהנהלת בתי המשפט: לכ-10% מהעובדים הבכירים יש קרובי משפחה המועסקים בהנהלה. חלקם נקלטו במשרותיהם ללא מכרז בניגוד לנהלים.
לכ-8% מהחברים בוועדי העובדים יש קרובי משפחה המועסקים בתפקידים שונים בהנהלת בתי המשפט. בתפקידים אלה לא היה צורך במכרז ובהנהלה לא נשמר התיעוד על דרך גיוסם. לכן נמנע ממבקר המדינה לבדוק באיזו מידה היוותה קרבת המשפחה שיקול בקבלה לעבודה.
בתגובה לביקורת, הודיעה הנהלת בתי המשפט כי החל מאוגוסט 2004 לא תאושר העסקת קרובים, פרט למקרים בהם ניתן אישור מיוחד לכך מנציב שירות המדינה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מזכירים משפטיים ללא מכרז
|
|
|
|
|
מבדיקה שערך מבקר המדינה בקרב כ-4,500 עובדי הנהלת בתי המשפט התברר שחלק גדול מהעובדים נקלט בעבודה ללא מכרז או ללא הליך של וועדה לאיתור מועמדים, בניגוד לחוק שירות המדינה.
בדיקת המבקר התקיימה ביוני 2004 וכללה בדיקה של סדרי הקבלה לעבודה של המזכירים והעוזרים המשפטיים, מאבטחים ומתמחים וכן נבדקה קרבת המשפחה בקרב העובדים. הממצאים מתייחסים לתקופת כהונתו של השופט דן ארבל כמנהל בתי המשפט.
חוק שירות המדינה קובע שעובדים יועסקו בשירות המדינה לאחר שעברו מכרז פומבי ושיש לצמצם ככל האפשר העסקת עובדים זמניים שלא עברו מכרז. בנוסף, מועמדים למשרה במכרז פומבי חייבים לעמוד בבחינות, ומי שיעמדו בהן בהצלחה יוזמנו להופיע בפני ועדת בוחנים, אשר תחליט על בחירתם, תוך מתן נימוקים.
כמחצית מקרב המזכירים המשפטיים שבדק המבקר הועסקו, באופן זמני וללא מכרז במשך תקופה ארוכה, כ-29% הופיעו לפני ועדת בוחנים רק כתשעה חודשים בממוצע לאחר שנקלטו במשרותיהם וכ-21% לא הובאו בפני הועדה עד מועד סיום הביקורת, זאת למרות שבממוצע, עברו כעשרה חודשים מאז נכנסו לתפקידם וחלקם אף הועסקו באופן זמני במשך כשנתיים.
בכרבע מהמכרזים למשרות המזכירים המשפטיים, שנבדקו על ידי השופט גולדברג, לא נימקה הועדה את החלטותיה, כאשר 29% מהנבחרים למשרות היו עובדים שהועסקו קודם לכן ללא מכרז באותה משרה. באותה תקופה היו 41 מקרים שבהם לא נעשתה פנייה מצד הסמנכ"ל למינהל ולמשאבי אנוש של הנהלת בתי המשפט אל נציבות המדינה, כפי שנדרש בחוק, כדי לאשר העסקת עובדים אלה באופן זמני וכממלאי מקום ובמקביל, לא ננקטו צעדים למילוי המשרה באופן קבוע.
כ-64% מקרב העוזרים המשפטיים של השופטים, שנבדקו על ידי המבקר, נכנסו לתפקידם מבלי שהתקיים הליך של הוועדה לאיתור מועמדים, כפי שקבעה הממשלה, הליך שמטרתו להבטיח שוויון הזדמנויות. כ-26% מהם הובאו בפני הוועדה רק כשנה לאחר שהחלו את תפקידם, כ-19% מתוכם לא עברו כלל הליך בחירה, למרות שבממוצע חלפו כתשעה חודשים מיום כניסתם לתפקיד וכ-19% מהם הובאו לפני ועדת האיתור רק לאחר כשנתיים וחצי מיום העסקתם. בכל המקרים, בחרה ועדת האיתור את המועמד ששימש כבר בתפקיד ולא נימקה את בחירתה.
המבקר ציין כי "הנהלת בתי המשפט לא ביקשה את אישור הנציבות להעסקת מזכירים משפטיים כממלאי מקום" ומתח ביקורת גם על ועדת הבוחנים ש"נותנת גושפנקא למצב הקיים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"חבר מביא חבר" למשרות האבטחה
|
|
|
|
|
גם במשמר בתי המשפט התגלו ליקויים בגיוס כוח האדם. המבקר מצא שמאבטחים גוייסו בשיטת "חבר מביא חבר". כאשר הנהלת בתי המשפט לא פנתה ללשכת התעסוקה ופירסמה רק לעיתים נדירות "מודעות דרושים" בעיתונות ובאתר האינטרנט שלה.
מדוח המבקר עולה שהליך גיוס המאבטחים לא התקיים על פי הנוהל, לא היה מתועד במלואו ולא היה נתון לבקרת הנהלת בתי המשפט או הנציבות. במקרה אחד, ביקש אחד הממונים לשחרר מתפקידו מאבטח שנמצא תחת אחריותו עקב תפקוד לקוי. המאבטח, קרוב משפחה של שופטת, לא פוטר אלא הועבר לאבטח במקום אחר.
בנושא הפיקוח על ההקדשים היהודיים (כספים או נכסים שנתרמים לציבור, בדרך כלל על ידי אנשים שהלכו לעולמם) גילה המבקר כי "המפקח שאמור לבקר ולפקח על עבודת הנאמנים המטפלים בהקדשים, אינו ממלא את תפקידו".
על פי הדוח לא מתבצע פיקוח על הנעשה עם ההקדשות, לא קיימת רשימת הקדשות מלאה והמפקח לעיתים אף אינו יודע היכן ממוקם הנכס שנתרם וכך קשה להבטיח שההקדשות ימלאו את ייעודם על פי רצון המקדיש.
המבקר מציע למשרד המשפטים ולנשיא בית הדין הרבני הגדול, לבחון דרכים לשיפור הפיקוח והבקרה על ההקדשים.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "במשרד המשפטים התקבלה הגישה על-פיה לא יועסקו מתמחים מעבר למשרה רגילה, דהיינו ללא שעות נוספות. בדרך זו קולט המשרד מספר גדול יותר של מתמחים. היתרון בשיטה זו הוא בהקלה על מצוקת הסטודנטים במציאת מקומות להתמחות ובחשיפת מספר רב של עורכי דין לעתיד לעבודת משרד המשפטים ולנורמות הנוהגות בו".
יעקב גלנטי, דובר משרד המשפטים הוסיף בהודעתו כי "ישנו גם יתרון כלכלי בשיטה זו, לאור עלותן הגבוהה של השעות הנוספות. יצויין עוד, כי על-פי כללי לשכת עוה"ד, די במשרה של 36 שעות שבועיות לצורך הכרה בהתמחות, כך שמסגרת ההעסקה המאושרת במשרד המשפטים היא מעל למינימום הנדרש לצורך התמחות. עובדת אי אישור ההעסקה בשעות נוספות, הובהרה היטב הן למתמחים והן למאמניהם. בכדי למנוע ספק, מלבד עדכונם של המתמחים בכך, מונהג מזה שנתיים נוהל החתמה על טופס המבהיר זאת היטב הן למתמחה והן למאמנו".
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | לכ-10% מהעובדים הבכירים יש קרובי משפחה המועסקים בהנהלה. חלקם נקלטו במשרותיהם ללא מכרז בניגוד לנהלים. לכ-8% מהחברים בוועדי העובדים יש קרובי משפחה המועסקים בתפקידים שונים בהנהלת בתי המשפט. בתפקידים אלה לא היה צורך במכרז ובהנהלה לא נשמר התיעוד על דרך גיוסם. לכן נמנע ממבקר המדינה לבדוק באיזו מידה היוותה קרבת המשפחה שיקול בקבלה לעבודה | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
