 |
|
/images/archive/gallery/238/090.jpg המדים ירוקים, הצבא קצת פחות. צילום: אדי ישראל 
|
|
|
|
צבא העם |
|
|
|
|
טיפול לקוי, זיהום נרחב, ובעיקר חוסר יישום החלטות. כך מתאר מבקר המדינה את פעילות צה"ל בכל הקשור לאיכות הסביבה |
|
|
|
|
|
|
|
|
כ-40 עמודים, כמעט מחצית הדו"ח העוסק בצה"ל מקדיש מבקר המדינה לטיפול של צה"ל ומשרד הביטחון בנושא איכות הסביבה. זה לא מפתיע בהתחש בכך שמעל ל-40% משטחי מדינת ישראל נמצאים בזיקה למערכת הביטחון ותחת השפעתו במגוון של גורמי זיהום ביניהם פסולת, שפכים, חומרים מסוכנים וקרינה.
דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד ב NRG מעריב
למרות השפעתה המרכזית של פעילות צה"ל על איכות הסביבה בישראל והפוטנציאל הממשי לפגיעה בסביבה, מוצא המבקר ליקויים יסודיים בטיפול צה"ל ומשרד הביטחון בנושא.
הנה כמה דוגמאות :
בבסיסי צהל קיימות כ-270 תחנות דלק, כ-60 אחוז מהן באזורים בעלי רגישות גבוהה לזיהום מי תהום. ממימצאי הביקורת עולה כי רובן של תחנות התדלוק פועלות שלא על פי התקנות, הן אינן בנויות על משטח שימנע ספיגת דלק בקרקע, לא מותקנים בהם האמצעים המחויבים על פי חוק של מפרידי דלק או מכשירים לאיתור דליפות. "כתוצאה מכך זורמים למערכות הביוב תשטיפים (תערובות של מים, שמן ודלק, א.א)" קובע המבקר ומוסיף כי "קיימת סכנה לזיהום הקרקע ומקורות המים"
אם זה נשמע לכם חמור חכו לממצאי הטיפול בדלק סילוני. לפי נתוני מחלקת הבינוי שבחיל האוויר הותקנו ב-34 השנים האחרונות עשרות מכלי דלק סילוני בבסיסי חיל האוויר תל נוף ורמת דוד. לרובם המכריע של המיכלים אין מערכות לגילוי דליפות ולא מתבצעות בהם בדיקות אטימות. התוצאות הן כמובן בהתאם:
במשך תקופה של 3 חודשים בלבד בראשית 2004 התרחשו בבסיסים אלו ארועי דליפת דלק בהם נשפכו לקרקע מעל 4000 ליטר (!) של דלק סילוני. וזה לא הכל, מערכת הצינורות בבסיסים ,שגילה נע בין 12 ל-37 שנה, דולפת . במהלך שבועיים וחצי בראשית שנת 2003 דווחו חמישה ארועי דליפה שהסתכמו במעל 13,000 ליטר, מעל חצי מתוכם נספגו בקרקע (השאר "הונצלו").
הדו"ח גם בדק בעיות במערכת סילוק השפכים בצהל (הציון: "פער גדול בין המצב הקיים לבין דרישות החוק"), אכיפת ההנחיות ("מצומצמת ביותר") ופעולות להעלאת המודעות בקרב קציני צה"ל וחייליו ("מפקדת זרוע היבשה (...) לא גיבשה ולא הפעילה תכניות להכשרה מקצועית לשמירה על איכות הסביבה במסגרת החילות הכפופים לה).
אולם אלה רק דוגמאות. הן גם לא חדשות. כבר ב-1986 נערכה בדיקה באזור בסיס חיל האוויר בחצור שגילתה זיהום בהקף של 20,000,000 ליטר דלק סילוני באקוויפר החוף הסמוך.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| לפחות העשן ירוק, מפגן אווירי. צילום: רויטרס
| /images/archive/gallery/146/946.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
זיהום סודי ביותר
|
|
 |
|
|
הבעיה הבסיסית, כמו שמגדיר אותה המבקר היא כי "חמש שנים לאחר שצה"ל גיבש מדיניות בתחום איכות הסביבה, טרם הונחו היסודות למימושה".
חלק מהבעיה נובע מכך שלמשרד לאיכות הסביבה מתאפשר פיקוח מצומצם בלבד על פעילותו של צה"ל. "למשרד איכות הסביבה חסר מידע רב הנחוץ לו לצורך מילוי תפקידיו על פי דין" קובע המבקר ומביא כדוגמה את העובדה שכמעט כל פעילות הצבא התחום החומרים המסוכנים נעשית ללא קבלת היתרים.
בנוסף קיימת מחלוקת בין משרד הבטחון וצה"ל למשרד לאיכות הסביבה לגבי סיווגם הבטחוני של פעיליות צה"ל השונות ותחולת חוקי הגנת הסביבה עליהן. על מנת לפתור את הבעיה הזאת הוקמה במערכת הביטחון ועדה לשמירת איכות הסביבה.
למרות שמדובר בוועדה של מערכת הביטחון מצא המבקר כי באופן לא ראוי הוגבלו סמכויותה והיא רשאית לדון בפעילותם של גופים המסווגים ברמת "סודי" בלבד. בנוסף נמצא כי הוועדה תיפקדה באופן לקוי ביותר. "לא היה בידיה מידע בסיסי על פעילות צה"ל בנושא איכות הסביבה (...) לוועדה אין מידע על מערכות הניטור הסביבתי במערכת הביטחון והיא אף לא פנתה לצה"ל על מנת לקבלן (...) הוועדה לא קיימה מעקב אחר הטיפול בנושאים שהועלו לדיון ולא עקבה אחר יישום החלטותיה" קובע המבקר.
"השמירה על איכות הסביבה בצה"ל מהווה נדבך חשוב בהתמודדות מדינת ישראל עם נושא זה" מסכם המבקר "מן הראוי ששאלת הנזקים הנגרמים כתוצאה מהיעדר טיפול נאות, כפי שעלו בדו"ח זה, תיבחן על ידי משהב"ט, צה"ל והמשרד לאיכות הסביבה"
אמן, כן יהי רצון
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | למרות שמדובר בוועדה של מערכת הביטחון מצא המבקר כי באופן לא ראוי הוגבלו סמכויותה והיא רשאית לדון בפעילותם של גופים המסווגים ברמת "סודי" בלבד. בנוסף נמצא כי הוועדה תיפקדה באופן לקוי ביותר. "לא היה בידיה מידע בסיסי על פעילות צה"ל בנושא איכות הסביבה (...) לוועדה אין מידע על מערכות הניטור הסביבתי במערכת הביטחון והיא אף לא פנתה לצה"ל על מנת לקבלן" | | | | | | |
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
