 |
|
/images/archive/gallery/239/425.jpg מאשרים יישובים, למי יש כח לנימוקים. ממשלת ישראל. צילום: פלאש 90 
|
|
|
|
דוגמה ממשלתית |
|
|
|
|
ממשלת ישראל מקדמת יוזמות פרטיות להקמת יישובים, בניגוד לתיכנון הלאומי. דו"ח מבקר המדינה: כך הופכים השטחים הפתוחים ליוזמות נדל"ן מפוקפקות |
|
|
|
|
|
|
|
|
בדו"ח חמור מתאר מבקר המדינה כיצד ממשלת ישראל מקדמת יוזמות פרטיות להקמת יישובים בניגוד לתכנון הלאומי ותוך תהליך קבלת החלטות לוקה בחסר. נציגי המועצה הארצית לתכנון ובניה אינם משותפים בהחלטות, וכך גם נציגי המשרד לאיכות הסביבה. עובדים בכירים במשרד ראש הממשלה הפעילו לחץ על נציגים בוועדות התיכנון בניגוד לכללי מינהל תקין. וזו רק ההתחלה.
דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד ב NRG מעריב
גם במינהל מקרקעי ישראל יש אי סדרים חמורים. המבקר מצא כי המינהל מגבה יזמים הפועלים בניגוד לתוכניות המתאר. גם משרד הבינוי והשיכון לוקח חלק בחגיגה ומאפשר לחברות פרטיות שאינן עומדות בדרישות הסף לנהל פרוייקטים התיישבותיים ברחבי הארץ.
כ-100 עמודים מדו"ח מבקר המדינה מתארים כיצד שטחי המדינה הופכים משטחים פתוחים לשטחים בנויים בבעלות פרטית, בניגוד למדיניות הלאומית. לא מדובר בעסקנים הקטנים שבונים ללא אישור פה ומשתלטים על פיסת קרקע שם. ממשלת ישראל נותנת דוגמא כיצד עושים זאת, בגדול.
במסגרת דו"ח מבקר המדינה שמפורסם היום (יום ראשון) נבדקו הליכי התכנון וההקמה של יישובים חדשים. המבקר קובע כי "כמעט כל היוזמות להקמת יישובים חדשים שעליהן החליטה הממשלה אינן עולות בקנה אחד עם התכנון הלאומי" וכי בחלק נכבד מהמקרים אושרו יישובים חדשים למרות ש"לא הונח בפני הממשלה הבסיס התכנוני-סביבתי הראוי".
משרדי הממשלה יוזמים יישובים תוך עבודת מטה חלקית בלבד, ולא רק מן הצד הסביבתי. "בעבודת המטה לא הובאו בחשבון ההוצאות הכרוכות בהקמת היישובים ולא הייתה התייחסות להיבטים כלכליים" קובע המבקר ומביא דוגמא נוספת "בהחלטות הממשלה על הקמת יישובים חדשים בשנים 1997-2003 אין כל התייחסות או הקצאת משאבים (...) לתת פתרונות תעסוקה לתושבים העתידיים".
בכלל, נראה שהצורך לשקול כראוי הקמת יישובים חדשים מכבידה מאוד על מקבלי ההחלטות, וכך בשנת 2001 הקימה לשכת ראש הממשלה את "הועדה הבין משרדית להקמת יישובים חדשים" (ידועה יותר בקרב אירגונים שונים בשם "הוועדה לקיצור תהליכים").
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
בניגוד להוראות היועץ המשפטי לממשלה. ממצאי מבקר המדינה אליעזר גולדברג. צילום אילוסטרציה
|
|
|
 |
|
 |
הועדה לקיצור הליכים
|
|
 |
|
|
פרק מיוחד מקדיש המבקר לפעולתה של הועדה שבאופן רשמי הייתה אמורה לתאם בין משרדי הממשלה השונים בכל הקשור להקמת יישובים. "בפועל", מסכם המבקר "הועדה קיימה הליך הפוך של איסוף יוזמות פרטניות, ללא סדרי עדיפויות, שבחלקן היו יוזמות של ראשי מועצות אזוריות ויזמים פרטיים ששיקפו שיקולים מקומיים, אגב העדפת העיסוק ביישובים חדשים במקום חיזוק יישובים קיימים"
הועדה פעלה ללא כתב מינוי וללא הגדרה ברורה של תפקידים וסמכויות ולאורך תקופת פעילותה ניכסה לעצמה את הזכות להמליץ לממשלה על הקמת יישובים חדשים, למרות שאינה כוללת נציג של המועצה הארצית חתכנון ולבנייה (גוף התכנון העליון במדינה על פי חוק).
לאורך תקופת פעילותה הגישה הוועדה לאישור הממשלה המלצה להקמת כ-30 יישובים חדשים כאשר לגבי רובם, בניגוד לתקנון הממשלה, לא ניתן כל הסבר לגבי הצורך ביישוב. למעשה המידע שנמסר לשרים, ושעל פיו גיבשו את דעתם, כלל שני נתונים בלבד: מפה של היישוב החדש וציטוט בין שתי שורות הכולל את המילים "להמשך מפעל ההתיישבות".
הנימוק "להמשך מפעל ההתיישבות" נראה קצת הזוי אל מול העובדה שהוועדה ומשרדי ממשלה מקדמים כבר תקופה ארוכה הקמת יישובים חדשים בצפון הארץ בזמן שבצפון אין כל מחסור במגורים.
למעשה, מציין המבקר, אותם "יזמי התיישבות" לא מביאים לידיעת הממשלה כי כל התיישבות בצפון הארץ, נכון להיום, תופסת רק 32% ממספר הדירות שכבר אושרו להקמה. אישור דירות ויישובים חדשים לא יביא עוד אנשים לגליל כל זמן שהממשלה תתעלם מבעיית התעסוקה בפריפריה – אותה התעלמות בדיוק עליה מצביע המבקר.
אולם כל זה לא מפריע לועדה להמשיך. התוצאה: בזכות הוועדה תהליך ההחלטה על הקמת יישוב חדש הפך קל וזריז. מבקר המדינה בוחר לתאר זאת במילים "לא נמצא כי התקיים בממשלה או במוסדות התכנון דיון על ההשפעות הכלכליות, חברתיות, התכנוניות, הסביבתיות והאחרות הארציות והמחוזיות שיש להוספתם של יותר מ-35 יישובים בנגב ויותר מ-20 יישובים בצפיון הארץ".
מאחורי המילים המדודות של המבקר מסתתרים עשרות יישובים, למשל היישוב "רמת ארבל", כל אחד מהם נוגס ומעלים עוד פיסת קרקע שהיתה פעם שלכם והיום נעלמה. לתפארת מדינת ישראל
|
|
|
|
|
|
|
 |
| פה יקום יישוב! למה? לא ברור. רמת ארבל.
| /images/archive/gallery/249/457.jpg  |
|
|
|
|
|
|
תגובות החברה להגנת הטבע
|
|
|
|
|
בתגובה לדו"ח מסרו מהחברה להגנת הטבע כי הם יתבעו מהממשלה לחקור את המהלכים שהובילו להחלטות על הקמת חלק מהיישובים, לבדוק כיצד התקבלו ומדוע?
"המבקר קבע שלא נעשתה עבודה כלשהי לאמוד את העלויות השונות הכרוכות בהקמת יישובים חדשים, ולא נבחנה ההשפעה החברתית או הפגיעה שלהם בסביבה" מוסרים בחל"ט ומוסיפים "כלל לא נבדקה האפשרות לנצל דיור קיים ובה בעת לחזק יישובים קיימים, לא נבדקו העלויות הנוספות שיושתו על המועצות האזוריות. מהביקורת עולה שקידום תכניות עבור חלק מהיישובים הייתה כרוכה, ככל הנראה, בשחיתות".
בחל"ט מבטיחים לפעול לביטול התוכניות להקמת ישובים באותם מקרים בהם התקיימה "שחיתות ".
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | לאורך תקופת פעילותה הגישה הוועדה לאישור הממשלה המלצה להקמת כ-30 יישובים חדשים כאשר לגבי רובם, בניגוד לתקנון הממשלה, לא ניתן כל הסבר לגבי הצורך ביישוב. למעשה המידע שנמסר לשרים, ושעל פיו גיבשו את דעתם, כלל שני נתונים בלבד: מפה של היישוב החדש וציטוט בין שתי שורות הכולל את המילים "להמשך מפעל ההתיישבות" | | | | | | |
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
