רישומים מן העבר
הצילום התיעודי עדיין היה בחיתוליו כששיסעה מלחמה את ארצות הברית לפני 150 שנים, וציירים הם אלה שחשפו את מראות המלחמה בפני העולם. האמנים הקרביים הללו חיו עם החיילים והסתכנו במוות, פציעה ומחלה כדי לספק תיאורי קרבות בעיפרון ובעט, בפחם ובעפרונות צבעוניים
מאת: הארי כץ
בימי מלחמת האזרחים האמריקנית היו תריסי המצלמה איטיים מכדי לקלוט תמונות חדות של עצמים נעים. צלמים עמוסים בלוחות תשליל גדולים מזכוכית ובעגלות פיתוח מסורבלות רתומות לסוסים התקשו לנוע בשטח ולא יכלו לצלם תמונות בעיצומו של קרב. לכן שכרו מערכות העיתונים את שירותיהם של מאיירים, חובבים או מקצועיים, ואלה יצרו רישומים של האירועים למען הקוראים בארצות הברית ומחוצה לה. אותם "ציירים מיוחדים", או בקיצור "מיוחדים" (specials), הצטרפו לכוחות הלוחמים של מדינות הדרום ומדינות הצפון. למעשה היו אלה הכתבים הצבאיים הראשונים של ארצות הברית שדיווחו באמצעות תמונות.
הציירים המיוחדים היו צריכים לעבוד במהירות: לזהות את מוקד הלחימה בזירה שלפניהם, לרשום בזריזות את קווי המיתאר שלה ולהשלים את הפרטים מאוחר יותר, במחנה. הרישומים נשלחו משדה הקרב באמצעות בלדרים רכובים על סוסים, ברכבות או בספינות אל מערכות העיתונים. צייר של העיתון העתיק את התמונות ללוחות עץ. אלה נמסרו לצוות של חרטים, שטיפל במקביל בחלקים שונים של הרישום. עם השלמתו הועתק התחריט ללוחות מתכת לשם הכנה להדפסה. לרוב חלפו שבועיים או שלושה בטרם נהפך הרישום לתמונה מודפסת, אם כי אירועים או קרבות חשובים הורדו לדפוס בתוך ימים אחדים.
הציירים יצרו רישומים של קרבות מפורסמים וגם של חיי המחנה. ווינסלו הומר, שהתפרסם כצייר מאוחר יותר, יצר אחדות מתמונותיו הידועות ביותר על סמך רישומים ששרטט בהיותו מאייר בחזית. האיורים השפיעו על דעת הקהל בארצות הברית ובעולם, וקצינים בכירים בשני הצדדים למדו להעריך את בקיאותם של הציירים בענייני צבא, העניקו להם דרגות קצונה וניצלו את מיומנותם לצורך רישום מערכי הגנה של הצד שמנגד.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון מאי 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
להצטרפות למינוי »הציירים המיוחדים היו צריכים לעבוד במהירות: לזהות את מוקד הלחימה בזירה שלפניהם, לרשום בזריזות את קווי המיתאר שלה ולהשלים את הפרטים מאוחר יותר, במחנה. הרישומים נשלחו משדה הקרב באמצעות בלדרים רכובים על סוסים, ברכבות או בספינות אל מערכות העיתונים. צייר של העיתון העתיק את התמונות ללוחות עץ. אלה נמסרו לצוות של חרטים, שטיפל במקביל בחלקים שונים של הרישום. עם השלמתו הועתק התחריט ללוחות מתכת לשם הכנה להדפסה. לרוב חלפו שבועיים או שלושה בטרם נהפך הרישום לתמונה מודפסת, אם כי אירועים או קרבות חשובים הורדו לדפוס בתוך ימים אחדים.
הציירים יצרו רישומים של קרבות מפורסמים וגם של חיי המחנה. ווינסלו הומר, שהתפרסם כצייר מאוחר יותר, יצר אחדות מתמונותיו הידועות ביותר על סמך רישומים ששרטט בהיותו מאייר בחזית. האיורים השפיעו על דעת הקהל בארצות הברית ובעולם, וקצינים בכירים בשני הצדדים למדו להעריך את בקיאותם של הציירים בענייני צבא, העניקו להם דרגות קצונה וניצלו את מיומנותם לצורך רישום מערכי הגנה של הצד שמנגד.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון מאי 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
תגובות