כתבות קודמות

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    21 ביולי 2011: המערבולות הגועשות באטמוספירת השמש שלנו נקלטות באורך גל על-סגול קיצוני בלוויין המחקר של נאס"א הקרוי "צופה הדינמיקה השמשית"

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    9 באוגוסט 2011: שלהבת שמש מדרגה X - הגבוהה ביותר בדירוג העוצמות של המינהל הלאומי האמריקני לאוקיינוסים ולאטמוספירה

  • צילום: מרטין סטויאנובסקי

    פגיעה ישירה של פליטת מסה גדולה עלולה לשתק קווי חשמל כמו אלה במקדוניה | צילום: מרטין סטויאנובסקי

  • החברה האסטרונומית המלכותית/PHOTO RESEARCHERS, INC

    ב-1859 האסטרונום ריצ'רד קרינגטון שרטט כתמי שמש, כשלפתע הבזיקו התפרצויות של אור | החברה האסטרונומית המלכותית/PHOTO RESEARCHERS, INC

  • צילום: ביורן יורגנסן

    זוהר קוטבי כמו זה שבצפון נורווגיה מתרחש כאשר חלקיקים טעונים מהשמש פוגעים בגזים אטמוספיריים וגורמים להם לפלוט אור | צילום: ביורן יורגנסן

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    7 ביוני 2011: לוויין המחקר מזהה פליטת מסה מהעטרה באורכי גל שונים. הטמפרטורות שבכרומוספירה הצוננת יחסית אינן עולות על 50,000 מעלות צלסיוס

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    7 ביוני 2011: הטמפרטורות שבכרומוספירה עולות במהירות עד לקירבת מיליון מעלות בעטרה שמעליה

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    7 ביוני 2011: אטמוספירת השמש חמה יותר ככל שהיא מתרחקת מפני השמש. אזורים בעטרה עשויים לעלות ליותר משישה מיליוני מעלות בעת התפרצויות שמשיות

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    22 בספטמבר 2011: לולאות פלזמה שרוחבן יכול להקיף מספר רב של כוכבי לכת בגודל כדור הארץ נקלטות בצדודית על שפת השמש

  • צילום: וולט פיימר, מעבדת דימות מושגי GSFC, נאס''א, STEREO

    11 בנובמבר 2010: לווייני נאס"א סיפקו את התמונה הכמעט שלמה הראשונה של פני השמש | צילום: וולט פיימר, מעבדת דימות מושגי GSFC, נאס"א, STEREO

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    21 ביולי 2011: ברזל מיונן בטמפרטורה המגיעה לכמיליון מעלות צלזיוס זוהר בצהוב בתמונה שנעשתה באמצעות קרינה בתחום העל-סגול הקיצוני

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    4 באוגוסט 2011: שלהבת שמש זוהרת, יחד עם פליטת מסה מהעטרה (ענן כהה מעל השלהבת המרכזית), פורצת לכיוון כדור הארץ

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    22 בספטמבר 2011: שלהבת שמש מדרגה X ופליטת מסה חזקה מהעטרה מתפרצות מאזור פעיל מגנטית הנכנס לשדה הראייה בעטרת השמש

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    2 בנובמבר 2011: אזורים פעילים מגנטית בשמש זוהרים בתמונה בקרינה בתחום העל-סגול הקיצוני

  • צילום: צופה הדינמיקה השמשית, נאס''א

    21 ביוני 2011: כמו עין הנפקחת באמצע השמש, שלהבת בממדים בינוניים, יחד עם פליטת מסה מהעטרה, משלחת חלקיקים טעונים לעבר כדור הארץ

גלרית תמונות

מכת שמש

והרי תחזית מזג האוויר החללי לשנים הקרובות: סערות שמש, עם חשש להאפלות הרות אסון בכדור הארץ. האם אנו מוכנים להן או שייתכן שניאלץ לחזור לאורחות החיים של לפני השימוש בחשמל למשך שבועות תמימים?

מאת: טימותי פריס צילום: צופה הדינמיקה השמשית (SDO), נאס"א
ביום חמישי, 1 בספטמבר 1859, עלה ריצ'רד קרינגטון, אסטרונום חובב, אל המצפה הפרטי שלו שבקירבת לונדון, פתח את חריץ הכיפה, וכמנהגו מדי בוקר שבו היו השמים בהירים כיוון את טלסקופ 28 הסנטימטרים שלו אל השמש בזווית שתטיל את בבואתה על מסך. הוא שרטט כתמי שמש על פיסת נייר, כשלפתע הופיעו לנגד עיניו "שני כתמים של אור לבן עז ביותר" בתוך קבוצה אחת גדולה של כתמי שמש. באותו רגע ממש במצפה קיו בלונדון החלה מחט המגנטומטר לרקד בפראות. לפני עלות השחר של היום הבא הוארו השמים במפגנים ענקיים של זוהר קוטבי צפוני בשלל גוונים שהרחיקו דרומה עד הוואי ופנמה.

השלהבת שראה קרינגטון בישרה על סערת-על שמשית - התפרצות אלקטרומגנטית אדירה, ששיגרה בדהרה מיליארדי טונות של חלקיקים טעונים לעבר כדור הארץ. כאשר התנגש הגל הבלתי נראה בשדה המגנטי של כדור הארץ, הוא גרם לזרימת נחשולי מתח בקווי הטלגרף. בגלל התפרצות זו נפסקה פעילותן של כמה תחנות, אבל מפעילי הטלגרף בשאר התחנות מצאו שיש ביכולתם לנתק את סוללותיהן ולהמשיך בפעילות באמצעות החשמל הגיאומגנטי בלבד.
 
כיום מפעילי מערכות התקשורת ורשתות החשמל לא היו מקבלים את הדברים בשאננות כזאת. שום סערת-על שמשית בעוצמה דומה לזו של אירוע 1859 לא קרתה מאז, ולכן קשה לחשב מה יכולה להיות פגיעתה של סערה דומה בעולם הנוכחי, המחווט הרבה יותר. סערה ברמה של קרינגטון הייתה עלולה לשרוף יותר שנאים (טרנספורמטורים) מכפי שחברות החשמל מחזיקות במלאי החלפים שלהן, ולהותיר מיליונים בלי אור, מי שתייה, טיהור שופכין, חימום, מיזוג אוויר, דלק, שירותי טלפון או מזונות ותרופות למשך החודשים שהיו נדרשים לייצור שנאים חדשים ולהתקנתם.

לפחות איננו משחקים בעיניים מכוסות. ב-1859 כמעט לא היו לעולם כלים לחקר השמש, מלבד טלסקופים וקומץ תחנות למעקב אחר המגנטיות. כיום מדענים משגיחים בשבע עיניים על כוכב האם שלנו, עם צי מרשים של לוויינים הקולטים תמונות באורכי הגל של קרני רנטגן ועל-סגול, שאינם חודרים את האטמוספירה של כדור הארץ. לכאורה אין דברים רבים המוכרים לנו היטב כמו השמש, התלויה מעלינו בשמים בכל יום. ובכל זאת, לא רבים הם הדברים המוזרים יותר ממנה.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון יוני 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

להצטרפות למינוי »

תגובות