תימן - על פרשת דרכים

מדינות אחרות במזרח התיכון, בהן לוב עד לנפילתו של מועמר קדאפי, וסוריה תחת בשאר אל-אסד, ראו יותר אלימות מאשר חוותה תימן בתקופת האביב הערבי ואחריה. אולם מדינה זו, המונה 24 מיליוני תושבים, יצאה מההפיכה העממית שלה במצב מעורער מאוד. בצפון הרחוק ניהלה תנועה פוליטית שיעית, הקרויה אל-חותיון, התקוממות נגד ממשלת תימן במשך שש שנים. כיום התנועה שולטת בשטח נרחב, אף שמנהיגיה רמזו על רצונם לשאת ולתת עם השלטונות כדי להגיע להסדר. בדרום הרחוק, עדן והמחוזות הסובבים אותה נתונים במצור של אל-חיראק, התנועה לשחרור הדרום. וממזרח לעדן, ארגון אל-קאעדה של חצי האי ערב (AQAP) מנהל מערכה של מרד וטרור. הארגון נוסד בשנת 2009 באמצעות מיזוג של סניפי אל-קאעדה בערב הסעודית ובתימן, וצבר כוח במהלך המרד העממי שגרם למהומות בתימן בין ינואר לנובמבר 2011.

בעקבות הפגנות המוניות שקראו לנשיא עלי עבדאללה צאלח להתפטר, הפעילו ארצות הברית ומדינות המפרץ לחץ פוליטי על המנהיג המוחלש לוותר על שלטונו. לנוכח ממשלה לא מאורגנת וצבא חצוי שהמורל בו ירוד, החל אל-קאעדה לגייס תומכים חדשים בהבטחות לתהילת ניצחון בלוחמה נגד הצבא המגובה על ידי האמריקנים. במאי 2011 הניסו לוחמי אל-קאעדה כוחות ממשלה מזנג'יבאר, בירת מחוז אביאן, רצועה באורך 240 קילומטרים של מעוזי הרים וקו חוף אסטרטגי לאורך הים הערבי. יותר מ-130,000 פליטים מאביאן זרמו לעדן בשנה האחרונה. קיצונים מארגון AQAP שולטים כיום בחלקים של שלושה מחוזות וביצעו מתקפות טרור במחוזות אחרים, לרבות המחוז המזרחי העשיר בנפט, חצ'רמוות, והבירה צנעא. חמושים אסלאמים מסיירים באזור בטנדרים עטופי דגלים שחורים, שעליהם מתנוססת ההכרזה: "אין אלוהים בלעדי אללה".

 

בסרטון: נערים בצנעא מבלים את זמנם בשירת ביטבוקסינג ובריקוד ברייקדאנס

נוסף על ההתמודדות עם אל-קאעדה והקבוצות הבדלניות, ניצב עבד רבו מנצור האדי, סגן הנשיא לשעבר שנבחר לנשיאות בפברואר 2012 לתקופת מעבר של שנתיים, בפני בעיות קשות מבית. תימן, עם הכנסה לנפש של 1,140 דולרים לשנה, היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם הערבי. יותר מחצי מיליון מהגרים סומלים נואשים הם נטל נוסף על כלכלתה, החלשה ממילא. ובעוד אוכלוסייתה רק הולכת וגדלה וכמות המובטלים הצעירים מאיימת על היציבות, הספקת המים במדינה מידלדלת ומשאבי הנפט שלה צפויים להתמצות ב-2022. האדי פעל בנחישות כדי להגביר את השליטה בצבא, להחליש פוליטיקאים הקשורים למשפחת צאלח ולהציף ברמה הלאומית את הנושא של פיתוח חברה אזרחית, אולם הוא עדיין לא הצליח לבסס את אחיזתו בשלטון.

לנוכח האתגרים הרציניים הללו, איזו מין חברה תשתרש בתימן? האם היא תיהפך למדינה מודרנית המבוססת על חוק ומשפט, או שמא ישרור בה אי סדר גובר, והיא תהיה שסועה ממחלוקות שבטיות, אתניות ודתיות ותהווה איום על ביטחון המערב?


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ספטמבר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף