צוללים אל הפסגות
מאות אלפי הרים תת-ימיים מתרוממים מקרקעית האוקיינוסים. רק 300 מהם נחקרו עד כה. מדען אוקיינוסים בארגון השימור הבינלאומי וצוות מדענים יצאו לחקור הר תת-ימי באוקיינוס השקט
מאת: גרגורי סטון | צילום: בריאן סקרי
אנו ספונים בצוללת הקטנטנה שלנו, ממתינים. אנשי הצוות שעל סיפון הספינה שעמה הגענו צועקים פקודות זה לזה, ואנחנו צופים בהם כמו בסרט אילם. ואז משחררים אותנו, ואנחנו נסחפים - נקודה זעירה באוקיינוס השקט עצום הממדים. מפעיל הצוללת, אבי קלפפר (שייט, צולל וצלם ישראלי החי בקוסטה ריקה והבעלים של הצוללת), מציף את מכלי הזבורית, ואנחנו שוקעים, מוקפים בבועות. הדבר דומה לנפילה לתוך כוסית שמפניה, והעליזות שלנו בהתאם. צולל מגיח מבעד לבועות ועורך התאמה אחרונה לבית המצלמה, המותקן בצד החיצוני של הצוללת. לצד המצלמה מותקנים מכשירים הידרוליים, מדחפים ומאות חלקים חיוניים אחרים שישמרו על חיינו.
שלושתנו, קלפפר, הצלם בריאן סקרי ואני, דחוסים בתוך החלל הכדורי של הצוללת דיפ-סי (DeepSee), שקוטרו מטר וחצי, ומוקפים בציוד תקשורת, מדי לחץ, הגאים, חטיפים, מצלמות, שקיות מיוחדות שבהן נוכל להטיל את מימינו, בקצרה, כל דבר שנזדקק לו בדרכנו להר התת-ימי לאס חמלאס (Las Gemelas, התאומות). מקבץ הפסגות שלו, שרק מעטים ראו מקרוב עד כה, מתרומם מקרקעית האוקיינוס השקט בסמוך לאי קוקוס (Cocos), הממוקם 500 קילומטרים מדרום-מערב לקאבו בלנקו (Cabo Blanco) בקוסטה ריקה. הפסגה הגבוהה ביותר שלו מתנשאת לגובה של 2,300 מטרים בקירוב.
הרים תת-ימיים (או הרים אוקייניים) נוצרים לרוב כאשר הרי געש מתרוממים מקרקעית הים אך לא מגיעים לפני המים (אלה שפורצים את פני הים נהפכים לאיים). מדענים מעריכים שישנם כ-100,000 הרים שגובהם לפחות קילומטר אחד. אבל אם כוללים במספר גם הרים אחרים, מגבעות קטנות ועד פסגות משתפלות, ייתכן שמספרם מגיע למיליון.
רק מעט מנאות המדבר שופעי החיים הללו במעמקים נחשף. מקרב כל ההרים חקרו ביולוגים ימיים רק מאות בודדות. נראה כי ברשותנו מצויות מפות מפורטות יותר של מאדים מאשר של החלקים הנידחים ביותר שעל קרקעית האוקיינוס.
לאס חמלאס הוכרז אזור שימור ב-2011 על ידי לאורה צ'ינצ'ייה, נשיאת קוסטה ריקה, שמטרתה הייתה "לסייע בקביעת גבולות ברורים כדי להגן על אזור בעל עושר ימי מהגדולים בעולם." אבל במקרה של הרים תת-ימיים אחרים ברחבי העולם, העושר הזה נמצא בסכנה הולכת וגדלה. מכמורות דיג בים העמוק גוררות על פני ההרים רשתות המשוקעות בשרשראות כבדות כדי לדוג להקות דגים שמצטופפות סביבם. בתוך כך הרשתות משמידות אלמוגים וספוגים מאריכי ימים הצומחים לאט וגם חסרי חוליות אחרים. ברגע שהקהילות התת-מימיות הללו נפגעות, עלולות להידרש להן מאות שנים, אם לא אלפים, כדי להתאושש.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ספטמבר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
להצטרפות למינוי »שלושתנו, קלפפר, הצלם בריאן סקרי ואני, דחוסים בתוך החלל הכדורי של הצוללת דיפ-סי (DeepSee), שקוטרו מטר וחצי, ומוקפים בציוד תקשורת, מדי לחץ, הגאים, חטיפים, מצלמות, שקיות מיוחדות שבהן נוכל להטיל את מימינו, בקצרה, כל דבר שנזדקק לו בדרכנו להר התת-ימי לאס חמלאס (Las Gemelas, התאומות). מקבץ הפסגות שלו, שרק מעטים ראו מקרוב עד כה, מתרומם מקרקעית האוקיינוס השקט בסמוך לאי קוקוס (Cocos), הממוקם 500 קילומטרים מדרום-מערב לקאבו בלנקו (Cabo Blanco) בקוסטה ריקה. הפסגה הגבוהה ביותר שלו מתנשאת לגובה של 2,300 מטרים בקירוב.
הרים תת-ימיים (או הרים אוקייניים) נוצרים לרוב כאשר הרי געש מתרוממים מקרקעית הים אך לא מגיעים לפני המים (אלה שפורצים את פני הים נהפכים לאיים). מדענים מעריכים שישנם כ-100,000 הרים שגובהם לפחות קילומטר אחד. אבל אם כוללים במספר גם הרים אחרים, מגבעות קטנות ועד פסגות משתפלות, ייתכן שמספרם מגיע למיליון.
רק מעט מנאות המדבר שופעי החיים הללו במעמקים נחשף. מקרב כל ההרים חקרו ביולוגים ימיים רק מאות בודדות. נראה כי ברשותנו מצויות מפות מפורטות יותר של מאדים מאשר של החלקים הנידחים ביותר שעל קרקעית האוקיינוס.
לאס חמלאס הוכרז אזור שימור ב-2011 על ידי לאורה צ'ינצ'ייה, נשיאת קוסטה ריקה, שמטרתה הייתה "לסייע בקביעת גבולות ברורים כדי להגן על אזור בעל עושר ימי מהגדולים בעולם." אבל במקרה של הרים תת-ימיים אחרים ברחבי העולם, העושר הזה נמצא בסכנה הולכת וגדלה. מכמורות דיג בים העמוק גוררות על פני ההרים רשתות המשוקעות בשרשראות כבדות כדי לדוג להקות דגים שמצטופפות סביבם. בתוך כך הרשתות משמידות אלמוגים וספוגים מאריכי ימים הצומחים לאט וגם חסרי חוליות אחרים. ברגע שהקהילות התת-מימיות הללו נפגעות, עלולות להידרש להן מאות שנים, אם לא אלפים, כדי להתאושש.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ספטמבר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק
תגובות