בשבחי הכישלון

האירוע הדרמטי התרחש בסוף המאה ה-19. סלומון אוגוסט אנדריאה, מהנדס שוודי ופקיד במשרד פטנטים, הלך שבי אחרי ההבטחות והאפשרויות שהיו גלומות בטכנולוגיה, והגה רעיון מרחיק לכת: מדוע לא לטוס בכדור פורח מלא מימן ולהיות לאדם הראשון שיגלה את צפונות הקוטב הצפוני, שהיה אז מסתורי ובלתי נודע כמו מאדים?

במשך שנים ניסו חוקרים להגיע לקוטב דרך היבשה; רבים מתו בדרך. משלחת מחקר אווירית, חשב אנדריאה, תפחית באופן ניכר את הסיכון. וכך, ביום סוער של חודש יולי בשנת 1897, בעידודם של אלפרד נובל ומלך שוודיה, טיפסו אנדריאה ושני עמיתיו הצעירים אל תוך הסל של הכדור הפורח "איגל" באי דיינס (Danes) שבארכיפלג סבאלברד (Svalbard). הצוות הצטייד במזחלות עץ, באוכל לחודשים אחדים, ביוני דואר להעברת הודעות ואפילו בחליפת ערב רשמית, שאנדריאה קיווה ללבוש בסיום המסע. לקול תרועות עיתונאים ומלווים נלהבים שנופפו לה לשלום, התרוממה החבורה אל על כדי לרחף אל מקום שעין אדם מעולם לא ראתה.

מיד כשהמריאו, הכתה הרוח בכדור, שקוטרו היה 20 מטרים. ערפל קפא עליו והכביד את משקלו. במשך 65 שעות וחצי הוסיף "איגל" לקרטע, כשהוא מגרד מדי פעם את פני אוקיינוס הקרח הצפוני. 33 שנים לאחר מכן נתקלו ציידי כלבי ים בגוויותיהם הקפואות של אנדריאה ואנשי צוותו על מצלמותיהם ויומניהם, בהם התגלה כי הם נחתו נחיתת אונס על גוש קרח צף, במרחק 480 קילומטרים מהקוטב הצפוני. השלושה נספו במהלך שלושת חודשי המסע הרגלי המפרך שלהם דרומה.

 
בסרטון: חוקר הקוטב ארנסט שקלטון הפך את הכישלון בחציית אנטארקטיקה להצלחה כאשר החזיר את צוותו הביתה בשלום

איש אינו רוצה להיכשל. כישלון הוא מפחיד, אך אי אפשר להתעלם ממנו - הוא הצל המרחף מעל כל מסע ומחקר. ואולם ללא צריבת הכישלון, שמדרבנת אותנו להעריך מחדש ולחשוב שוב, לא היה ניתן להתקדם ("נסה שוב. היכשל שוב," כתב המחזאי והסופר האירי סמואל בקט. "היכשל טוב יותר").

כיום הולכת וגדלה ההכרה בחשיבותו של הכישלון. אנשי חינוך הוגים רעיונות כיצד ללמד ילדים לקבל אותו. בתי ספר לעסקים מלמדים את לקחיו. פסיכולוגים חוקרים דרכים להתמודדות איתו, בדרך כלל כדי לשפר את סיכויי ההצלחה. המילה "הצלחה" באנגלית, success, נגזרת מהמילה הלטינית succedere - "לבוא אחרי" - והדבר שהיא באה אחריו הוא כישלון. האחד אינו יכול להתקיים ללא האחר. האוקיינוגרף רוברט באלארד, שהשתתף ב-130 משלחות תת-ימיות ובגילוי האונייה הטרופה טיטניק, מכנה את מערכת הגומלין הזו "היין-יאנג של הצלחה וכישלון".


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ספטמבר 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף