 |
נילי,
איך אפשר לכתוב כמה שורות על ילדה כמוך? איך אפשר לסכם כמה זיכרונות בכמה מילים? הלב מסרב להאמין והראש מנסה להסביר ולהוסיף איזשהו היגיון לכל הסיטואציה הלא נתפסת הזו. אין לי שום יכולת ומילים להסביר את האובדן העצום הזה. החיוך הכובש שלך, הברק בעיניים, ההתנהלות הייחודית שלך, שבעזרתן נגעת בכל כך הרבה אנשים, והיכולת שלך להשאיר זיכרון בכל מקום ומשם לעבור הלאה ולכבוש עוד פסגות וחלומות. היינו כמו אחיות, חברות הכי טובות, כל זה היה עד לפני שנה. עכשיו הכל השתנה והתרחקנו. עכשיו אני יודעת שעמוק עמוק בתוכנו היינו חשובות אחת לשניה ודאגנו לשלום השניה. החיים לפעמים מובילים אותנו לדרכים נפרדות ואנחנו בחרנו בדרך זו בחיי היום יום, אבל לא בנפשנו. כתבת לי פעם: "חיינו הם קצרים, הם בהשאלה, ייקחו לנו אותם בסוף". מי האמין שהם יהיו כל כך קצרים? רק בת 22. ואחותך דיאן, שהיתה אמורה לחגוג יום הולדת 19 ביום שלישי הקרוב. איך הלכתן לנו ככה? תמיד הייתן קרובות וגם במותכן לא נפרדתן. תאמיני לי כשאני אומרת שהשפעת על כולנו, שנגעת בנו ושתחסרי לנו כל יום ויום. תמיד אמרת שאני המלאך השומר שלך, אתמול בערב התהפכו היוצרות ואת הלכת למנוחת עולמים. עכשיו את המלאך שלי, המלאך של כולנו. וכמו שאמרתי לך: אוהב אותך לנצח, תשמרו עלינו שם למעלה, את ודיאן.
|
 |
 |
 |
 |
|
|