 |
במאמר תחת
הכותרת "מי שמך? " ( מעריב, 12.8) מאת אורי דן הוא מעלה כמה שאלות ותהיות לגבי עברי. תהום עמוקה רובצת בינינו בכל הנוגע להשקפת עולמנו הערכית-מוסרית. עבורי, טוהר הנשק והמוסר הם ערך עליון. עבורו, כפי שהוא מעיד על עצמו: "אף פעם לא השתתפתי באורגיות המתוקשרות של סופרינו ועיתונאינו עם סיפורי טוהר הנשק הישראלי. אין נשק טהור".
במקום להתווכח על ערכים ומוסר, הוא העדיף לחטט בעברי כדי להכפישני אישית. לזכותו ייאמר שהוא עשה עבודת חיטוט יסודית ומעמיקה, והצליח להגיע עד לכרטיס הביקור שלי. על כרטיס הביקור שלי, הוא כותב, רשום "חבר כנסת לשעבר". שומו שמיים.
צר לי לאכזבו. על כרטיס הביקור שלי לא רשום חבר כנסת לשעבר, אלא חבר כנסת (בפנסיה), כי אני פנסיונר של הכנסת. אך נניח לרגע קט שהיה רשום חבר כנסת לשעבר. נו אז מה? האם אין זאת אמת?
"חטאי" האחר הוא שגייסתי דרוזים כדי שיתמכו במועמדותי לכנסת. איום ונורא. מועמד לבחירות לכנסת מגייס תומכים במועמדותו. לו הייתי מנסה לגייס יהודים זה בסדר. אך דרוזים, שומו שמיים. "חטא" נוסף: "איש לא אזכר שטולידאנו נמנה עם מפלגת הנפל ד"ש". מה אני אשם שד"ש היתה מפלגת נפל - לאלוהים פתרונים.
ועתה לחטאי הגדול מכל. בתקשורת התפרסם שהייתי סגן ראש המוסד, והוא, בחיטוטיו, שאל את עמוס מנור ורפי איתן, שניהם אנשי שירות הביטחון הכללי, ולא המוסד, והם אמרו לו שלא זכור להם שהייתי סגן ראש המוסד. אם נדון בשאלה זו בדקדוקי עניות וסמנטיות, כי אז הצדק איתו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הערך המקודש
|
|
|
 |
|
|
|
אך אם נדון בשאלה זו מבחינה מהותית מעשית, הרי שגם טענה זו דומה לטענת כרטיס הביקור. בפועל היינו שלושה אנשים שהשתתפו בדיונים המכריעים והחשובים אצל ראש המוסד דאז איסר הראל ז"ל. אף פעם לא שיתפנו את עמוס מנור ורפי איתן בדיונים אלה.
לאף אחד מאיתנו לא היה מינוי, פרט לתקופה קצרה שיעקב כרוז ז"ל קיבל את המינוי, ונחשבנו הלכה למעשה לשלושת סגני ראש המוסד. ולכן, כשתקפתי את הרמטכ"ל על כך שצה"ל, בפיקודו, איבד כליל את הערך המקודש של טוהר הנשק, התדרדר מוסרית והוא נטול נשמה, רחמים וחמלה, עשיתי זאת כאדם בעל עבר ביטחוני עשיר, ואולי חשוב לא פחות, אחד המומחים בארץ לבעיה הערבית. אין זה חשוב כלל ועיקר אם היה לי כתב מינוי פורמלי אם לאו.
ראוי לציין שבהופעתי הראשונה בתקשורת, ציינתי שהייתי ראש היחידה הגדולה והחשובה במוסד במעמד סגן. ברבות הימים לא תמיד הקפידו להדגיש את המילה מעמד. טוב יעשה אורי דן אם יזנח את דרך החיטוט וההכפשה, ויתרכז בבעיות הערכיות והמוסריות של מדינת ישראל, ובעיקר של צבאה.
| | | | | |
|
