 |
 |
|
|
|
|
|
|
| בטווח הזמן המיידי צפוי
להיות שקט ברשות, אך
חילוקי הדעות בהנהגה
עשויים להופיע בהמשך |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאת יוחנן צורף
העברת השלטון ברשות הפלשתינית לאחר מותו של יאסר ערפאת צפויה להתנהל באופן רגוע יחסית בטווח הזמן המיידי. סביב אבו-מאזן ואבו-עלא מתגבש קונצנזוס למרות חילוקי הדעות והביקורת הקשה שנמתחת על אבו-מאזן מקרב בכירים בגווארדיה הוותיקה של הפת"ח.
אבו-מאזן נתפס נכון לעכשיו כגורם הבכיר ביותר במחנה הפלשתיני אחרי ערפאת, למרות שדרך התנהלותו ודרכי הטיפול שלו בעניינים הפנימיים שונים לחלוטין מאלה של ערפאת.
דור הביניים רוצה לשלוט, אבל הוא מוכן להסתפק עכשיו בהשתתפות בשלטון ולו רק לשמור על יציבות מסוימת שתאפשר היחלצות מהכאוס הפנימי שבו הם נמצאים ואחר כך מעבר לתהליכים אחרים.
לגמרי לא ברור אם הדברים יימשכו לפרקי זמן
ממושכים יותר. מדוע? משום שעיקר הבעייתיות בעניין הזה נעוצה בחילוקי הדעות שבתוך מחנה הפת"ח, שם יש קולות רבים שמתנגדים לדרכו של אבו-מאזן, של מוחמד דאחלן ושל גורמים נוספים שכוחם עתיד לעלות אחרי הסתלקות ערפאת. לכן תשומת הלב צריכה להיות מופנית אל תוך מחנה הפת"ח.
תנועת החמאס התחייבה בכמה וכמה הזדמנויות שהיא לא תיתן יד בשום פנים ואופן למלחמת אזרחים, והיא הוכיחה את עצמה כמי שעומדת מאחורי דבריה. היא תעדיף להשקיע את האנרגיות שלה בפיגועים בישראל ולא במאבקים פנימיים, לכן חשש למלחמות פנימיות, אם קיים, מקורו עלול לבוא מתוך הפת"ח לכן אני סבור שאבו-מאזן ואבו-עלא ישקיעו את מרב אונם לנטרל את החיכוכים הפנימיים בתוך הפת"ח.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הכנה לבחירות
|
|
|
 |
|
|
|
בשלב הראשון תפעל המנהיגות הפלשתינית ליצור יציבות פנימית, מניעת התפשטות האנרכיה מעבר למה שהיא היום והכנת הציבור לקראת תהליך של בחירות. לוח הזמנים הזה, מגיבוש היציבות ועד תהליך הבחירות, תלוי במידה רבה בהידברות שתיווצר בין גורמי הכוח השונים בתוך המחנה הפלשתיני או בלשון אחרת – באיזו מידה יצליחו אבו-מאזן ואבו-עלא להביא להסכמת החמאס, למשל, להפסקת אש או מהימנעות מפיגועים נגד ישראל בתקופה הקצרה או המיידית שלאחר הסתלקות ערפאת.
זהו תנאי מפתח ליציבות המתבקשת, ואם לא תושג הסכמה כזאת עלול הדבר לעורר התנגשויות פנימיות. זאת משום שהטענה הממושכת של חלקים בתוך הפת"ח וברשות הפלשתינית נגד החמאס היא שבהמשך הירי של רקטות קאסם לכיוון ישראל ובהמשך פיגועי ההתאבדות שלהם, הם מספקים לישראל את היכולת לחזור ולהיכנס אל תוך השטחים הפלשתיניים, להרוס את התשתיות, להרוג פלשתינים רבים נוספים ובסופו של דבר להחריף את הכאוס הפנימי.
חמאס עד כה דחתה את הטענות הללו, לא בצורה משכנעת (לפי הראייה של הציבור הפלשתיני) ונראה שבמצב של אחרי עידן ערפאת היא תיאלץ לקחת בחשבון תביעות מהסוג הזה. מה גם שהיא מזה חודשים רבים מדברת על נכונות ליטול חלק בשלטון הפלשתיני. הסתלקות ערפאת יוצרת הזדמנות לבניית שלטון חדש שבו היא עשויה להיות מאוד מעוניינת.
עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי ודוקטורן באוניברסיטת בר אילן. לשעבר יועץ לענייני ערבים של המינהל האזרחי ברצועת עזה
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
