/images/archive/gallery/105/159.jpgרועי שרון
צילום: רובי קסטרו
לא כולל קוטג'
אחרי החרם: רועי שרון מסכם שבוע בלי קוטג'
מתוצרת תנובה ועדיין מתקשה לסלוח למנכ"ל
28/11/2004
חשבתי שמנכ"ל תנובה מעניין לי את קצה הכיפה. מסתבר שטעיתי. עד היום לא לקחתי חלק באף חרם צרכנים משתי סיבות: זה גם לא ממש עניין אותי וגם לא ממש הזיז לי. אבל כשמנכ"ל תנובה אמר כי ההתנתקות שווה כל מחיר כלכלי וכי פינוי ההתנחלויות הוא תנאי לתנופה כלכלית, הרגשתי איך כל הקוטג' מהארוחה האחרונה עולה לי בגרון.
לא מפני שאני מתנחל; אני גר באזור חיוג 08. אני פשוט יודע מה היה קורה אם המנכ"ל המדובר היה אומר משפט דומה על הערבים. מי שסובל מקשיים בדמיון שיגיד את זה במילים שלו: "הנוכחות של ערבים בישראל היא סרטן בלב המדינה. לא תהיה כלכלה בריאה בלי פינוי של ערביי ישראל". נשמע מוכר? אולי שמענו משפט בסגנון כזה מפוליטיקאים. זכותם. צורם למישהו באוזן? שלא יצביע לו. זה חרם צרכנים בדמוקרטיה.
אם מנכ"ל תנובה היה אומר את אשר על לבו בשיחה פרטית, שבה נכחו אריה רייכמן חבר קיבוץ גליל ים ומנהל מחלקת הרעפים בקיבוץ, אז שיבושם לו. זכותו גם להצביע לאהוד ברק בבחירות (אם כי זה מעיד על בעיתיות באישיותו). אבל את הטקסט המשובח הוא בחר להשמיע בתקשורת, שפרסמה אותו. למה? כי הוא מנכ"ל תנובה.
חברת תנובה (אפשר לומר "תנועת תנובה"?) מפרנסת אלפי משפחות ודי ברור שאף מתנחל לא מעוניין שתיסגר. אבל איפה כתוב שרייכמן חייב להיות המנכ"ל? אם לומר שההתנתקות שווה כל מחיר כלכלי, זה אקט דמוקרטי בעליל - אז למה חרם צרכנים על תנובה הוא פחות דמוקרטי?
בינתיים חלף שבוע מהצהרת רייכמן ואני מתחיל להתרגל לארוחות בלי קוטג'. בסופר השכונתי שלנו הביצים הן רק תוצרת תנובה אבל אני מאמין שאני אמצא ביצים של חברה אחרת (אולי אורגניות מהחווה של אברי רן מאיתמר).
ועד שמנכ"ל תנובה יתנצל חולפות המחשבות בראשי, יקרו שני דברים: האחד, על פי כמות הקוטג'ים על המדפים נדע אם יש רוב להתנתקות, מה שיכול לחסוך משאל עם. והשני, אני אתרגל לגבינות של שטראוס.
תם החרם. הקהל יכול לשבת.
בוגר היישוב קרני שומרון, מעורכי עיתון האינטרנט הסאטירי "במחתרת". עורך ערוץ יהדות במעריב NRG
