 |
/images/archive/gallery/106/800.jpg צילום הדמיה:
רונן טופלברג.  |
|
|
|
|
|
|
| אלפיים קצינים ושוטרים
ירצו היום בתיכונים על
אלימות וינסו להתמודד
עם האלימות הגואה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מרבית תלמידי ישראל, בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב, היו שמחים לראות יותר אנשי חוק בשטח בית-הספר. ויש להם סיבות מצוינות.
נתחיל בנתונים היבשים של משטרת ישראל. בשנת 2004 נרשמה עלייה של 45% בתיקים שנפתחו לבני-נוער על אחזקת סכינים, אגרופנים ואלות, וזינוק של יותר מ-60% במספר מקרי הסחיטה של התלמידים. אבל הבעיה אינה נעצרת רק באלימות פיזית. על-פי ממצאי המחקר שפורסמו בשבוע שעבר במעריב, תלמידי חטיבות הביניים בישראל דירגו את האלימות, ובמיוחד זו המילולית, ואת ההטרדות כשתי הבעיות הנפוצות ביותר.
"למתבונן מבחוץ קשה אולי לתפוש את זה, אבל מאות אלפי תלמידים חיים מדי יום בג'ונגל של אלימות, החל מהטרדות מיניות ועד שימוש בסכינים כדי לחסל חשבונות", אומר גורם בכיר במשרד החינוך. במצב כזה, בקשת העזרה מופנית באופן טבעי למשטרה. וכאן מתחילה הבעיה: לא רק שלמשטרה יש סדרי עדיפויות אחרים,
אלא שמסך של יחסי ציבור מכסה לפעמים את הפעילות המעטה שבכל זאת נעשית.
היום אמורים לבקר כ-2,000 שוטרים , בהם גם מפכ"ל המשטרה משה קראדי וקצינים בכירים אחרים, בבתי-הספר התיכוניים ברחבי הארץ, ויעבירו הרצאות בנושא מניעת אלימות תוך התמקדות בנושא סכינאות וגביית דמי חסות. הביקורים כמובן זכו לשיתוף פעולה ולברכה מתלהבת מצד משרד החינוך, ואולם ניצב משנה בדימוס ד"ר אבי ברוכמן מגדיר זאת כ"הצגה שנועדה לסמן אך ורק 'וי' ולעבור הלאה".
"זוהי פעילות למען יחסי ציבור של יום אחד בלבד", מסביר ברוכמן. "אם מישהו חושב שרמת האלימות בבתי-הספר תפחת אם המפכ"ל קראדי ייתן הרצאה במשך שעה וחצי, והתלמידים בכיתה לא יראו אחר כך אף שוטר במשך כל שנת הלימודים, הוא פשוט משלה את עצמו". לברוכמן יש ניסיון בעניין: עד לפני שנתיים הוא שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי באגף קהילה ומשמר אזרחי במשטרה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"צריך להתחיל בגיל הרך"
|
|
|
 |
|
|
|
מודל פעילות אחר, רציני הרבה יותר מעוד הרצאה אחת, הוא מודל "בית-הספר הבטוח". כ-400 בתי-ספר מיישמים את התוכנית הזו, שבמסגרתה פועל השוטר באופן מתמשך, יחד עם צוות בית-הספר, להפחתת האלימות. את התוכנית מעבירים בפועל השוטרים הקהילתיים, שעברו הכשרה מיוחדת בנושאים כמו עבודה בקהילה ופעילות מול בני-נוער.
המודל מיושם בעיקר בחטיבות ביניים, אך גם בכ-30 בתי-ספר יסודיים. בחטיבות הביניים כוללת הפעילות העברת מערכי שיעור במניעת סוגי אלימות שונים - פיזית, מילולית ומעשי ונדליזם - אך גם בנושאים כמו עבירות מין או מניעת שימוש בסמים ותאונות דרכים. בנוסף, משמשים השוטרים כגורם מייעץ לצוות בית-הספר. התכנים המדויקים וסדר העברת השיעורים נקבעים יחד עם המנהל וצוות ההוראה, ונמשכים על-פני כל השנה. לאחרונה הורחבה פעילות השוטרים גם לגני הילדים, לאחר שעברה התאמה מיוחדת לגיל הרך.
מרכיב נוסף בפעילות הוא "חלון למשטרה", שבמסגרתו נפגש השוטר הקהילתי באופן בלתי אמצעי, בתחומי בית-הספר, עם כל תלמיד המבקש לשוחח איתו. לדברי רב-פקד אבי שוסר, קצין מניעה באגף קהילה ומשמר אזרחי, בבתי-ספר המפעילים את הפרויקט נרשמה ירידה של ממש בהיקף האלימות.
"התלמידים יודעים שהשוטר נכנס באופן קבוע לבית-הספר, ולא רק כשאנחנו כועסים", מספרת נטע זלינגר, מנהלת בית-ספר מקיף בראשון-לציון. "הם מבינים שאנחנו לא מפחדים מהמשטרה, וגם לזה יש חשיבות. הפעילות היא בעיקר בתחום של ההרתעה: כששוטר מביא דוגמאות מהשטח בנושאים כמו אלימות או שימוש בסכינים, הוא משכנע את התלמידים הרבה יותר מהצוות החינוכי".
"יש לנו יתרון על-פני המורים בהעברת תכנים למניעת אלימות", מסביר רב-פקד שוסר. "בעבר היו הרבה בתי-ספר שלא רצו את המעורבות שלנו, עד שהבינו שאנו לא באים לדחוק את רגליהם אלא רוצים לסייע. אנחנו משלימים אחד את השני. עיקר הפעילות היא בחטיבות הביניים, אבל יש לחץ גדול מאוד מהשטח להיכנס כבר לבתי-הספר היסודיים. אם אנחנו באמת מתכוונים להפחית את בעיית האלימות, קשה לעשות זאת בתיכון. חינוך למניעה, כמו חינוך בכל מקצוע אחר, צריך להתחיל בגיל הרך".
אבל מדוע יישום מודל "בית-הספר הבטוח" עדיין מתנהל לאט?
"נכון שהיישום מתנהל בעצלתיים, אבל אנחנו לא יכולים להיות בכל בתי-הספר. יכולת ההתרחבות שלנו מאוד מוגבלת. אין ספק שתוכנית מערכתית, שתתחיל מהגיל הרך ותימשך עד התיכון, היא התשובה לבעיית האלימות ולא 'פולסים' כאלה ואחרים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אין זבנג וגמרנו
|
|
|
|
|
|
|
מחקר חדש של פרופ' ישראל קים, ראש המסלול לקרימינולוגיה ואכיפת החוק המשותף למכללת בית ברל ולאוניברסיטה הפתוחה, רק מחזק את חשיבות השיטור הקהילתי ומודל "בית-הספר הבטוח". לפי מחקר ראשוני, שנעשה בשתי חטיבות ביניים באזור השרון בהן מתקיים המודל, יותר מ-90%מהתלמידים רואים כחובה את נוכחות השוטר בבית-הספר, לעומת כתשעה אחוזים השוללים אותה או רואים אותה כלא נחוצה.
כאשר פירטו בני-הנוער את הסיבות לתמיכה במודל, התברר כי לכל תלמיד ותלמידה נקודת השקפה שונה לגבי תרומתו של השוטר. שיעור הבנות שהשיבו כי נוכחות השוטר תורמת להפחתת רמת הפחד בבית-הספר היה, למשל, כפול משיעור הבנים שהשיבו כך. שני נתונים חשובים נוספים: כמעט 60% מהתלמידים מאמינים שהשוטר תורם באופן ישיר להפחתת האלימות בבית-הספר ("מעצם נוכחותו והעובדה שיש בהופעתו ובסמכות שהוא מייצג משום גורם מפחיד ומרתיע"), ו-33% מציינים את השוטר כבעל התפקיד המועדף לפנות אליו במקרה של מצוקה על רקע אלימות.
"מערכת החינוך נמצאת במצב עגום מאוד, שבו היא לא מצליחה להתמודד בכוחות עצמה עם בעיית האלימות, והיא מחפשת ישועה אצל גורם חיצוני-המשטרה", אומר פרופ' קים. "אבל גם המשטרה צריכה לעבור שינוי, ולפתח הרבה יותר את השיטור הקהילתי. להובלה המשותפת של פרויקט כזה מצד הרשות המקומית יש חשיבות מכרעת להצלחה. זו הדרך היחידה לייעול הקצאת משאבים".
ד "ר ברוכמן: "משטרות אחרות בעולם השכילו להבין שאם משקיעים בבני-הנוער בבית-ספר, בטווח הארוך העבריינות תפחת. אי-אפשר לטפל בבעיית האלימות בשיטת'הזבנג וגמרנו'. לצערי, כיום חוזרים לתפישה של מתן יום מרוכז של הרצאות במקום עבודה מערכתית ולאורך כל השנה. לדוגמה, 'חלון למשטרה' מדבר על שוטר קהילתי שמקבל תלמידים לשיחה והתייעצות בשעות קבועות ביום קבוע, אבל בחלק מבתי-הספר השוטרים נדרשים לבצע משימות אחרות על חשבון הפעילות הזו, והדחוף שוב גובר על החשוב. בהשקעה מועטה יחסית אפשר ליישם את המודל במלואו, ולהפחית במידה משמעותית את האלימות והעבריינות בבתי-הספר".
or.kashti@gmail.com | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | אור קשתי, ראש דסק חינוך במעריב, בודק מדי שבוע מה קורה במערכת החינוך הישראלית מזווית אחרת
| | | | |
|
|
|
|
|
|
|
