 |
/images/archive/gallery/380/447.jpg עומר ברקמן
ארכיון  |
|
|
|
|
|
|
| באמנות לחימה מאמינים שאת השקט ניתן למצוא רק בתוך האי-שֶקט. ושקט כזה, כשמוצאים אותו, הולך איתך לכל מקום, לכל מצב, לכל התמודדות. מי שמכיר אותו יודע להקשיב לו גם בסביבה רועשת |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
במציאות שלנו יש הרבה אי-שֶקט. אי השקט הזה מלווה אותנו כמעט לכל מקום, מושך את תשומת הלב שלנו, מפריע לנו להקשיב לעצמנו וגורם לנו מדי פעם למצוא את עצמנו במקומות שמעולם לא רצינו להיות בהם. יש כאלה שמשתוקקים לשקט ונוסעים לארצות רחוקות, נכנסים למנזרים, מצטרפים לכתות - מנסים לברוח מהאי-שקט. אני לא מתכוון לאנשים שיוצאים לחופשה, כלומר לוקחים פסק זמן מהשגרה, אלא על אנשים שבוחרים בבריחה, כלומר אינם רוצים או יכולים להתמודד עם השגרה. אותם אנשים מוצאים לפעמים את מה שחיפשו, את השקט והשלווה, אך כאשר הם חוזרים הביתה, לסביבה הטבעית שלהם, המצב חוזר לקדמותו ועם הזמן, מאותו שקט ומאותה שלווה נשארים להם רק הזיכרונות. כמעט תמיד הדרך היחידה שלהם לשחזר את אותו מצב נפשי היא לחזור לאותה סביבה זרה.
 |
|
|
רק מי שמסתכל במראה ורואה את עצמו מכוער, ידע גם כיצד להפוך ליפה. עומר ברקמן על עקרון המראה באמנות לחימה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
הפעם נעסוק בקשר בין אי-שֶקט לאי של שקט. אי של שקט הוא לא היעד שלכם לחופשה הבאה כי לא תמצאו כזה מקום. גם במקום המבודד ביותר נופלים אגוזי קוקוס על הראש, מגיעים גלי צונאמי והשכן שלך חומד את ארוחת הערב שלך. אז מהו אי של שקט?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מדיטציה בתנועה
|
|
|
 |
|
|
|
באמנות לחימה השקט האמיתי קיים רק בתוכנו פנימה, וזהו המקום לחפש אותו. לשם כך יש תרגול שהוא סוג של מדיטציה. מדיטציה היא תרגול בו מתבוננים פנימה, תוך כדי "ריקון" הראש ממחשבות. זאת טכניקה שמאפשרת הסתכלות אל תוך הראש והמחשבה. ישנן שיטות רבות למדיטציה, אולם רוב השיטות משתמשות בדרך של ריכוז בדבר אחד על מנת "לנקות" את הראש ולסדר את המחשבה. אותו ה"דבר" בו מתרכזים משתנה לפי סוג המדיטציה. זה יכול להיות נשימה, צליל, תחושה, מחשבה, תנועה וכיוצא באלה דברים. תרגול כזה נועד על מנת לאפשר הבנות חדשות. באמנות לחימה מנסה המתרגל להיות אחד עם התנועה. זהו הדבר היחיד שהוא נדרש להתרכז בו. מבטו, מחשבתו וכוונתו צריכים להיות עם התנועה. התלמיד מודרך בעת ביצוע התרגול שלא לתת להפרעות, חיצוניות או פנימיות, לפגוע בתרגול ואם אפשר, לשכוח לשעה קלה את הבעיות בבית, בעבודה או בבנק. דרך איחוד המחשבה עם התנועה, מנסה המתרגל להשיג מצב של "כאן ועכשיו" ו"להימצא היכן שהגוף נמצא".
התנועה אמנם מורכבת מהרבה היבטים שונים: דיוק, יציבה, שיווי משקל ושאר עקרונות ורעיונות, זאת בהתאם לאמנות הלחימה שאותה מתרגלים. תלמיד מתחיל מנסה להתרכז
בהיבט יחיד של התנועה. במשך הזמן הוא משיג בו שליטה ואז עובר להיבט אחר. התלמיד מתרגל את התנועה פעם אחר פעם ולאט לאט היבטים אלה הופכים טבעיים לגוף שלו. כאשר התנועה נעשית טבעית, קל יותר להתרכז בה - כתנועה שלמה ולא כאוסף של רעיונות. כאשר מתרגלים את איחוד ההיבטים השונים של התנועה, מתרגלים אמנות לחימה. ההתבוננות הפנימית אינה גורמת להסתגרות, אלא להפך, היא צריכה להוביל להתבוננות חיצונית ולחידוד החושים. המתרגל לומד שריכוז בביצוע התנועות, או בכל דבר פנימי אחר, אינו בהכרח פוגם בתחושתו את הסביבה. גם בזמן האימון הוא ער לכל המתרחש סביבו. הבנה עצמית טובה יותר מאפשרת גם הבנה חיצונית טובה יותר.
מדיטציה של אמנות לחימה היא לא מהסוג שקל לביצוע: אני לא עוצם את העיניים, אלא נשאר כל הזמן ער למתרחש. אני לא מסתגר בחדר חשוך ושׂם אוזניות עם מוזיקה נעימה, אלא נמצא בסביבה פעילה ותוססת. עם זאת, כאשר אני לומד למצוא את אותו שקט פנימי, אפילו במצבים של חוסר הרמוניה קיצוניים, תחת התקפה של אגרופים ובעיטות, קל לי הרבה יותר לקחת את אותו אי של שקט גם מחוץ לאולם האימונים - אל הסביבה הטבעית שלי.
"אלה הדבקים בדרך מחפשים בכל מעשיהם את התגלות החוכמה. בפעילות או במנוחה, לבד או בלב המון. בכל מצב, ישאפו לערנות מודעת.
דריכות זו אינה מושגת בקלות, אך כאשר הם מתרגלים לאימון, הוא הופך כה טבעי עד שאף אחד בסביבתם לא יחשוד שהם משיגים דבר".
(האן שאן, משורר סיני. מאנגלית: אורית סן-גופטה)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הדוחף והנדחף
|
|
|
|
|
|
|
את הקשר בין יכולת הריכוז ליכולת הפיזית אפשר לראות אצל כל ספורטאי, לוליין או נהג. גם בתרגול אמנות לחימה קל לראות שככל שהריכוז גבוה יותר, כך היציבה, שיווי המשקל והדיוק טובים יותר. חוסר ריכוז מפריע בביצוע התנועות. במשך האימון, טבעי שנצא מריכוז. אין צורך להילחם במחשבות השונות המופיעות במהלך התרגול, הן לא גורם מפריע לאימון אלא חלק בלתי נפרד ממנו. עדיין, כדאי שלא להיגרר אחריהן, אלא נחזור שוב ושוב לאותו דבר בו אנו מנסים להתרכז - התנועה. חלק חשוב מהאימון הוא לנסות ולחזור לריכוז, ולא להניח לראש "לברוח" למקומות אחרים. הריכוז, כמו שריר, מתחזק כאשר מתרגלים אותו, ונחלש אם לא משתמשים בו.
מדיטציה היא חלק בלתי נפרד מאמנות לחימה. היא אינה מטרה וגם אינה תוצאה, אלא חלק מהתרגול, כמו כל העקרונות האחרים. ניתן לחלק את האימון למדיטציה ולתרגול פיזי, אולם השילוב של השניים ביחד מעניק לאימון ערך מוסף רב. ללא שילובם של השניים האימון אינו שלם. אמנות לחימה הוא מדיטציה לכל דבר אלא שהערך שלה הוא התרגול הגופני שמעניק לגוף גם יכולות פיזיות.
נוכל להסתכל בדוגמא מעשית - העבודה בזוגות. בתרגול של דחיפה בזוג יכול ה"דוחף" לבצע את הדחיפה הפיזית ומחשבתו נתונה לדברים אחרים. אמנם גם במקרה כזה יכול בן זוגו, ה"נדחף", לתרגל בתגובה לדחיפה אך אם ה"דוחף" יהיה אחד עם דחיפתו, כלומר ישים את מחשבתו וכוונתו בדחיפה (וכך גם מתרגל ומתבונן בעצמו דרך הדחיפה), יוכלו השניים להפיק מהדחיפה הרבה יותר. גם ה"דוחף" שהפך את הדחיפה הפיזית לתרגול בעל ערך וגם ה"נדחף" שעתה יוכל לבחון עצמו בעזרת דחיפה איכותית יותר. כמובן, כל זה נכון לא רק לדחיפה, אלא גם לאגרוף, בעיטה וכדומה. הדבר בולט עוד יותר בתרגול ספונטני: כאשר המתרגל מאבד את ריכוזו ומחשבתו נודדת למקומות אחרים, אופייני יהיה שתגובתו לבן הזוג לא תהיה טובה, שכן יהיה מופתע ממנה. לעומת זאת, המתרגל ששרוי במדיטציה, כלומר שהוא אחד עם התרגול, במחשבה ובכוונה, בפעולתו ובפעולת בן זוגו, לא יופתע לעולם שכן הוא נמצא שם, ער למתרחש וממילא תהיה תגובתו טובה יותר.
גם מעבר לתרגול הרשמי, קיימים כללים בבית ספר לאמנות לחימה שנועדו לעזור לנו לתרגל עקרון זה של מדיטציה. נדרש מאיתנו, למשל, להגיע בזמן לשיעור ואכן מיותר לציין עד כמה כניסה מאוחרת לשיעור פוגמת ברמת המדיטציה האישית והקבוצתית. דוגמה פחות מיידית היא תלבושת בית הספר. הרעיון של "תלבושת אחידה" הוא דבר נפוץ בשיטות הקושרות עצמן עם רוחניות, ברמה כזו או אחרת. זהו כלל חיצוני שנועד לעזור למתרגל ליישם את העיקרון הבסיסי של מדיטציה. לבוש אחיד מאפשר למתרגל לא להיות עסוק בצורתו החיצונית, מידת התבלטותו והרושם שהוא עושה כלפי האנשים האחרים. ממילא כשאינו עסוק בחיצוניותו, הוא אינו עסוק בחיצוניות של שאר התלמידים. כאשר התלבושת מוכתבת, לא משנה אם המתרגל הוא מנהל בנק, פרופסור או מחלק עיתונים, הוא יכול להתעסק פחות בסממנים החיצוניים ולהתרכז בצורה טובה יותר בתרגול עצמו. תלמיד או תלמידה שמופיעים לבושים בצורה שונה, רמת המדיטציה שלהם עלולה להיפגע, כמו גם של שאר הקבוצה. אלה הם כללים חיצוניים שבדרך כלל אינם מובנים לתלמיד המתחיל ונראים לו שלא מן העניין. זאת היא דוגמה לכך שאת כללי המקום יש לכבד ושהמסגרת יכולה להיות מרכיב חשוב בהתפתחות של התלמיד.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| ניר מלחי ותלמיד מתרגלים דחיפות
| /images/archive/gallery/480/375.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
אי של שקט יש רק אחד
|
|
|
|
|
|
|
תרגול נכון של אמנות לחימה יוצר אצל המתרגל שקט פנימי שנובע מריכוז והתבוננות פנימית. עם זאת, אמנות לחימה מאמינה ששקט אמיתי לא יכול להתפתח בתוך בועה מנותקת מהמציאות. ספורטאי לא נמדד באימונים האישיים שלו אלא מול מתמודדים אחרים. חייל יכול להתאמן תמיד על מטרות מעץ, אבל מה יקרה במלחמה? השקט אותו רכש בתרגול אמנות לחימה צריך ללוות את התלמיד גם בהתמודדות מול בן זוג. אותו שקט שקיים בתרגול האישי, צריך להיות קיים גם מול מתרגל אחר (ומול מכותיו). תלמידים ותיקים נקראים להתמודד מול מכשולים גבוהים אף יותר. בשלב מסוים צריך הלוחם להיכנס למצב של אי-שֶקט, להתנסות בקשיים, ולהתמודד מולם. את האי של השקט צריך לחפש בתוך האי-שֶקט, למצוא אותו דווקא בתוך חוסר ההרמוניה. אם המציאות לא גורמת לאי-שֶקט, המורה יכול לגרום לכך ויש לכך דוגמאות רבות. באמנות לחימה הקושי הולך וגדל ככל שמתקדמים. הכל תחת ההנחה שאדם הוא מוגבל ביכולת ההתקדמות שלו - מעמידים בפניו אי-שֶקט, מכריחים אותו להתמודד, כל הזמן מעמידים אותו בפני בחירה. כך קונה המתרגל את השקט הפנימי שלו.
הקשר בין אי-שֶקט לאי של שקט הוא בבסיס אמנות הלחימה, שם מאמינים שאת האי השָקט שבתוכנו ניתן למצוא, או לחילופין - לבנות, רק בתוך אי-השֶקט. אי של שקט יש רק אחד - אתה עצמך. השקט הוא בפנים. זה מה שמלמדת אמנות לחימה. שקט כזה אי אפשר לבנות על ידי בניית חומות, ניתוק מהסביבה ובריחה מהתמודדויות. שקט כזה הולך איתך לכל מקום, לכל מצב, לכל התמודדות, ומי שמכיר אותו יודע להקשיב לו גם בסביבה רועשת.
המדיטציה היא חלק מאמנות התנועה והלחימה והיא חלק חשוב מההבדל שהופך את אמנות הלחימה מעוד "חוג" לעיסוק בעל תוכן המשפיע על המתרגל גם מעבר לגבולות בית הספר. המדיטציה היא דרכו של הלוחם למציאת אותו "אי של שקט" המאפשר לו לפעול כיאות בכל מצב והתמודדות.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מתרגל אמנויות לחימה סיניות משנת 1995.תלמידו של מאסטר יחיאל ניר מלחי, מדריך במרכז הישראלי לטאי צ'י ומדריך מוסמך לאמנויות לחימה מטעם מכון וינגייט.veomer@walla.co.il | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
